מותג בטא הוא מותג וותיק מאוד בתחום השטח, שעבר בארץ גלגולים רבים. בגלגול הנוכחי הוא נמצא בידי מטרו, אחרי שהועבר אליה – יחד עם מותגים אחרים – מסמל"ת. להשקה של דגמי 2018 תחת הגג החדש הזמין היבואן את רוכב הקבוצה (בחו"ל) וחתן פרס האינדורו בשנים האחרונות – אלכס סלביני .
דגמי 2018 עברו, לדברי סלביני, לא מעט שינויים ושיפורים בשיתוף רוכבי המפעל - כאשר היעד הוא רכיבה קלה יותר, דרך גמישות משופרת של המנוע ותגובות פחות חדות.
חמישה דגמים התייצבו להשקה ביערות שליד אלעד:
1. 250RR – אופנוע אינדורו דו-פעימתי קטן ממדים, עם בולמים משובחים וצילינדר חדש (כמו כל דגמי ה2T) לשיפור המומנט והגמישות. מי שמחפש אופנוע דו"פ של פעם מבחינת תגובות והנאה מרכיבה – ימצא כאן שותף ראוי. המושב קשיח וכך גם המזלג, אך למרות הקשיחות הוא עשה עבודה טובה בהצמדת הצמיג לקרקע בתנאי ההשקה. ובכלל, זו התחושה הכללית מהאופנוע – קשיחות, קשיחות מוכנה לקרב. זה דורש קצת הסתגלות, אבל מרגע שמתרגלים, מדובר בבן לוויה מעולה לגזגוז עם מנוע חזק, מתלים איכותיים והיגוי שמצליח להיות חד ומהיר מבלי לפגוע ביציבות ולהיות עצבני.
צילום: מנהל
2. 300RR – כל מה ששופר ב-250 שופר גם כאן ,אך כמקובל בקטגוריה, עם תחושה בשרנית יותר בסל"ד נמוך. מי שלא אוהב לעבוד עם ההילוכים ורוצה שהאופנוע יבצע עבורו את העבודה – זו המכונה בשבילו. גם בתנאים צפופים יותר, כל נושא תיקול המכשולים נעשה בצורה אינטואיטיבית יותר ודורש פחות הכנה.
3. XTRAINER250 – השנה מצטרף דגם 250 דו"פ למשפחת האקסטריינר – אופנוע קל, נמוך ופחות מאיים מאופנוע אנדורו רגיל, שעושה עבודה מצוינת ברכיבה טכנית וצפופה. אבל כשהמהירות עולה נחשף המחיר שמשלמים עבור המידות הקומפקטיות, ובעיקר הגובה, בגזרת המתלים. אפשר לרכב מהר – אבל זו בבירור לא המשימה האהובה עליו.
צילום: מנהל
4. XTRAINER300 – גם כאן, כמו בסדרת האנדורו, תוספת הנפח למנוע נותנת עקומת כח שטוחה ומתונה יותר, ומתקבל אופנוע מעודן ומעוגל יותר. נראה שהשם המצוין שיצא לדגם הזה בהתנהלות טכנית ואיטית – מוצדק וראוי בהחלט. משום מה, כנראה עניין של כיול, המתלים תפקדו בדגם זה טוב יותר מאשר ב-250, ולא הרימו ידיים גם כשהקצב עלה. אבל עדיין לא מדובר בתפקוד ברמה של מתלי אנדורו קלאסי ארוכי מהלך. זה אופנוע מאוזן מאוד ורב יכולת, יותר מאשר סתם "טריאלדורו" לזחילות איטיות, ובהחלט חבילה טובה יותר מה-250.
5.
350RR – זהו דגם הארבע פעימות היחיד שהיה בהשקה. הוא נותן תחושה של מנוע 300 בשרני יותר ולא של 450 רזה. התנהגות השלדה מצוינת בזכות מתלים מאוזנים וגיאומטריה טובה, והתוצאה היא אופנוע חד, חזק וממוקד – אך מבלי להיות מאיים. גמיש, קל וזריז מספיק כדי לגרום גם למתחילים להרגיש מיד בבית.
במפתיע לא נמסרו בהשקה המחירים הסופיים של דגמי 2018 – ובכלל היבואן לא הכביר במילים ומידע, בניגוד למצגות הארוכות עד משמימות המקובלות באירועים מהסוג הזה. אך מבין השורות אפשר היה להבין כי המטרה של מטרו היא תמחור זול יותר מהמתחרים הישירים במטרה לנגוס נתח משמעותי מהשוק שנשלט היום בעיקר על ידי ק.ט.מ והוסקוורנה (שהוא היום מותג בבעלות ק.ט.מ, עם דמיון מכאני רב בין המותגים).
לאור הטעימה מהדגמים השונים בהשקה, מדובר באופנועים ראויים בהחלט, גם אם מעט קשיחים באופיים (יש שיגידו "בעלי אופי איטלקי"). במחיר הנכון – ועם הגב החזק של מטרו – יש לבטא סיכוי טוב לתפוס מקום של כבוד בשוק המקומי.
צילום: מנהל
