קטגוריה: פנאי פרימיום בינונייםגרסה: 2.0 ליטר טורבו (280 כ"ס), אוט' 8 היל', 4x4, "מהדורת השקה"מתחרים בולטים: אודי Q5, וולוו XC60, ב.מ.וו X3, לקסוס NX, מרצדס GLCמחיר הגרסה הנבחנת: 385,000 שקלים
מבחן דרכים זה פורסם בגיליון 377
רכב הפנאי הראשון של אלפא רומיאו משדר אמירה ברורה כבר דרך השם שהוענק לו.
סטלביו , שם שחובבי הנהיגה ביניכם אמורים להכירו, הוא מעבר ההרים הגבוה ביותר באיטליה ובו כביש שאורכו כ־20 ק"מ, עם לא פחות מ־75 פניות "ראש סיכה". בבחירת השם הזה לדגם הפנאי החדש שלהם הבהירו באלפא, כי העובדה שהחליטו לייצר רכב פנאי — כי זה מה שהציבור רוצה וקונה בהמוניו — לא אומר שהם נוטשים את ערכי היסוד של אלפא. השם רושם הבטחה ברורה שגם רכב הפנאי של החברה יציע הנאה מנהיגה בכביש מפותל מהחלומות, סטלביו למשל...
VIDEO
יופי מרכב איטלקי, בטח כזה עם סמל של אלפא רומיאו, יש ציפיות ליופי ולעיצוב שונה ומושך. איטלקי, בקיצור. והסטלביו פוגע בול באספרסו — עם עיצוב מרשים בקימוריו ובפרופורציות שלו. מהדורת ההשקה שקיבלנו כללה חישוקי "20, שרק הוסיפו למראה, ואפילו באפור משעמם של רכב ההדגמה הסטלביו נראה מצוין. ההערה היחידה נוגעת למפלטיי הענק; כי עם כל הכבוד, V8 זה לא... מהצד הוא הזכיר לנו את רכבי הפנאי של פורשה, ומלפנים הוא מציע את החזית החדשה של אלפא עם גריל הענק המזוהה (והנאה) שלה.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
תא הנוסעים נאה אך מרשים פחות. לא כל הבוחנים אהבו את עיצוב סביבת הנהג, אבל גם אלו שמאוד התלהבו ממנו הסכימו שלאלפא יש עוד מה לשפר בכל הקשור באיכות חומרים. זה בולט במיוחד בחלקים התחתונים, אך גם פתחי המיזוג למשל אינם מצטיינים באיכותם. גם דיוק ואיכות ההרכבה אינם מתעלים, נשמעים קרקושים ונראים מרווחים, אם כי חלקם כנראה בגלל ההתקנה המקומית של הקודן.
אלמנטים מסוימים בעיצוב הפנים מזכירים את זה שבג'וליה, ורע זה לא. ולכן, גם פה נמצא ידית הילוכים הדומה באופן חשוד לזו של ב.מ.וו, וכפתור השליטה במערכת הקול ממוקם כמו באודי. תא הנוסעים יוצר תחושה שהוא מאוד רחב, ובכלל נעים בפנים, למרות השחור השולט; גם כאן, כמו בגו'ליה, נמצאים מאחורי ההגה מנופי העברת הילוכים העשויים אלומיניום, והם כל כך יפים שבא לי לקחת אותם הביתה ולשים בסלון. גם דיפון העץ בתא הנוסעים נאה. במרכז הקונסולה מסך אורכי בגודל "8.8 שמתופעל על ידי חוגה — לא ממש נוח וגם אחרי יומיים לא ממש התרגלנו — ומסך נוסף נמצא בלוח המחוונים.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
רמת האבזור גבוהה (ראו בוקסה), נציין רק שמדובר במהדורת השקה של הדגם, עם אבזור שונה מזה שיגיע בהמשך. המרחב מלפנים מצוין בכל הממדים, אבל תנוחת הישיבה לא היתה לטעמם של כולם. גבוהים, כמוני למשל, ישמחו למושב שיורד נמוך יותר או לחילופין להגה שעולה גבוה יותר.
מאחור, מרווח הברכיים בסדר ומרווח הראש טוב. הנוסע במרכז יסבול מיציאות מיזוג בולטות ומנהרת הינע בולטת הפוגעות במקום לברכיים, וגם מהמושב עצמו, שהוא פחות נעים במרכז. תא המטען גדול, אבל לא רחב במיוחד.
הנעה הסטלביו מוצע אצלנו, בינתיים, עם מנוע אחד: 2.0 ליטר טורבו המספק 280 כ"ס ו־40.8 קג"מ בטווח שבין 4250—2250 סל"ד. התפוקה הזו מועברת לארבעת הגלגלים דרך תיבה אוטומטית בת שמונה הילוכים.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט בהודעה לעיתונות אלפא מדגישה שחלקים רבים, כמו המתלים, מכסה המנוע, כנפיים, ודלתות עשויים מאלומיניום. אבל זה לא נעצר שם, והאלומיניום שולט גם במנוע וגל ההינע עשוי מקרבון. מרשים. וכל זה מתורגם לחיסכון משמעותי במשקל. הסטלביו הנבחן שוקל 1660 ק"ג, נתון הנמוך ב־135 ק"ג משמעותיים משל אודי Q5 לדוגמא (שהוא עצמו קל ממרבית המתחרים). אמרנו מרשים?
לדרך בפעם הראשונה שיצאתי לנהוג בסטלביו, נראה היה שאני והוא פשוט לא מתחברים. תנוחת הישיבה הייתה מוזרה עבורי, ההגה קל מדי והמנוע אכזב; ביציאה מהמקום בפול־גז לקח לו יותר מדי זמן כדי לספק את הדחיפה בגב שמצפים לקבל מ־280 סוסים שמקבלים את הפקודה "רוץ!". הסיבה לכך היא שהכח המשמעותי נוצר רק מעל ל־2500 סל"ד — וזה מורגש. תיבה שהיא לעיתים מעט איטית מדי חיזקה את התחושה. ואני לא הייתי היחיד שלא התחבר אליו.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
אבל מכונית נבחנת לאורך מאות ק"מ, במשך יומיים לפחות ועל־ידי מספר בוחנים. אני והסטלביו אולי התחלנו ברגל שמאל, אבל יש גם המשך לדרך שלנו. די מהר התברר שבסטלביו יש לקבע את בורר ה־DNA, בורר מצבי הנהיגה של אלפא, ב־D. המצב הראשון, המיועד לכביש דל אחיזה בגלל מזג אוויר קשה, פשוט מיותר בארץ ברוב ימות השנה. המצב השני, הרגיל, אינו מתאים למי שרוצה את הסוסים שלו ערניים ורצים לאותו כיוון. המצב השלישי, הדינמי, הוא המצב לנהוג בו — לפחות מבחינתי — הוא חד יותר, אך לא סופר־עצבני, כך שבפועל אפשר להתנייד בו כמעט תמיד.
וכאשר הבורר במצב זה, מקבלים יותר משקל להגה ותגובות עדיפות ממערכת ההנעה, ובכלל העסק עובד טוב יותר — אם־כי עדיין זה לא בול־פגיעה. כך למשל מגלים שדרישה לקיק דאון בעוצמה מלאה מביאה להורדת הילוך, אבל לא תמיד להילוך הנמוך ביותר האפשרי — אליו תגיעו רק בפקודה ידנית. מוזרים החבר'ה שם.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
אבל המצב לא כזה רע. רחוק מכך. כאשר המנוע נמצא מעל ל־2500 סל"ד (וקצת), הכוח שופע כמצופה, והיו בוחנים שנשבעו שהתחושה היא שהאורווה גדולה מסך נתוניה. הסטלביו רץ קדימה בשמחה ומגיע בקלות למהירויות גבוהות, המנוע לא משדר שהוא ספורטיבי באופיו, אבל כן מספק את הסחורה בפועל.
התפעול הידני מציע עצמאות מלאה לנהג, הצליל חביב באמצע הדרך (לא לדעת כולם) וקצת עסוק מדי בהמשך. צריכת הדלק בימי המבחן היתה טובה בהתחשב באופי הנהיגה, עם ממוצע של 7.8 ק"מ/ל', ובשיוט נינוח רשמנו 13.1 ק"מ/ל'. לא רע.
אופי אלפא מצהירה על יכולת דינמית ראויה למשפחה, והעובדה שהסטלביו חולק אותה רצפה עם הג'וליה היא התחלה טובה. וכך הגענו לכביש המפותל עם ציפיות — ויצאנו מרוצים יחסית, אבל לא לגמרי. החדשות הטובות הן שהמסה מרוסנת היטב, ההגה מהיר, התגובה להפנייה (turn—in) טובה מאוד, חדה ומדויקת, והאחיזה מעולה בזכות צמיגי הענק (255/45—20; פרופיל כביש).
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
מערכת ההנעה מכוילת כך שעיקר הכח מועבר לאחור, וכח לפנים יועבר רק לפי הצורך ועד 50% — וזה מורגש, ולטובה. ואכן, האוטו מוכן לשחק קצת במצב D, אבל בגלל האחיזה הגבוהה לא תקבלו הרבה משחק זנב בכביש איכותי. הבקרה לא מתנתקת, וגם זה אינו אמור להפתיע. החדשות הפחות טובות באות מההגה, הקל מדי גם במצב היותר כבד שלו ופוגם קצת בביטחון, והלוקה לחלוטין במשוב — אלמנט חשוב ברכב עם יומרות להנאה מנהיגה.
הבלמים אינם ברמה של המנוע ושל היכולת הדינמית, והם מתעייפים מהר מהצפוי.
ועדיין, כל הבוחנים סיכמו שאחרי שמתרגלים להגה, מדובר ברכב מהנה לנהיגה, וכי יש בו איזה ניצוץ שובב ונכון מהסוג שמצפים לפגוש באלפא רומיאו. אגב, מי שמצפה שהסטלביו יהיה ג'וליה גבוהה, עשוי להתאכזב, למרות, שוב, שהרכב מתנהג טוב.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
בכל הקשור לנוחות נסיעה הסטלביו מעט לא אחיד. באופן כללי הוא מצליח להציע נוחות נסיעה בינונית, אבל מדי פעם נוצרת התחושה שהוא מאבד את הסבלנות בגלל איכות הסלילה ואז מגיב בכעס. בעיר הוא מעביר פנימה חלק מהשיבושים הקטנים, ולא מסתדר ממש טוב על החדים יותר. נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה לרוב, אבל רצף שיבושים קטנים מסוג מסוים יכול להכניס אותו לוויברוץ מציק; לא קורה הרבה, אך מעצבן כאשר זה מתרחש. אין ספק שמידת צמיגים שפויה יותר היתה עוזרת. מצד שני, הסטלביו מרוסן על גלי כביש.
בשבילים הסטלביו אינו נעים בגלל יכולת ספיגה לא מספקת של המתלים, וצמיגי הכביש מבהירים שזה לא הקטע שלהם. מצד שני, הרכב מצויד בבקרת גלישה במורד שעובדת מקמ"ש אחד; זה מצוין, אבל אנחנו לא רואים את הרוכשים משתמשים בזה. מי שכן, יגלה שמערכת ההנעה שהיא כה טובה בכביש, לא מרשימה בשטח.
שביל־רומיאו Never Say Never אמרו רבים וטובים — וידעו על מה הם מדברים. בעולם הרכב היו רבים שהצהירו במהלך השנים שהם לעולם לא יעשו משהו, ולאחר מכן נאלצו לאכול את הכובע או לצפות במחליפים שלהם עושים בדיוק את ההפך. אלפא לא הצהירה שלא תייצר רכב פנאי, אבל נראה שלמישהו שם זה לא ממש הסתדר, וכי אנשיה המתינו לתוספת הזמן שאחרי הדקה ה־90 כדי לעלות על עגלת המכירות הדוהרת (והרווחית) של רכבי פנאי.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
אבל כשהחליטו לעלות, הם עשו זאת כמו שצריך. הסטלביו הוא רכב יפה, מסוגנן ומעוצב. הוא מאובזר כיאות (אם כי יש כמה פספוסים) ויחידת ההנעה טובה (אבל גם כאן יש כמה פספוסים). נוחות הנסיעה לא תמיד טובה, אך ניתן לשער שגרסאות שיגיעו בהמשך, עם מידות צמיג שפויות יותר, יציעו נוחות טובה יותר.
מן הצד השני של המתרס, החבילה של
אלפא רומיאו סטלביו כוללת גם אופי — לא משהו שקיים בשפע בקטגוריה הזו. כיף לנהוג בו (גם אם ההגה פוגע בחוויה), ובחמש הדקות האחרונות שלי איתו, כאשר הייתי צריך להעביר אותו לאלדד לצילומים, נפרדתי ממנו בצער — בדיוק הפוך מהתחושות שלי בתחילת המבחן. בסוף היום מדובר ברכב טוב, וגם אם אינו משויף עד הסוף, הוא הצליח להקסים אותי. אלפא ירדה לשביל, אבל לא וויתרה על הניצוץ שלה ויצרה רכב פנאי בטעם שלה — איטלקי כזה, שיגרום לך לקלל מדי פעם — אבל גם להתאהב.
גרסאות מחירו של סטלביו המבחן 385,000 שקלים - מחיר הדומה לזה של המתחרים בגרסאות המאובזרות שלהם. מבחר הגרסאות כולל גם גרסה חלשה יותר (200 כ"ס) וגם 'עלה תלתן ירוק' החזקה, עם 510 כ"ס (תוצע לקראת סוף השנה הנוכחית). מפרט האבזור של מהדורת ההשקה ברכב ההדגמה כוללת חישוקי "20, פנסי לד מלאים, מסך "8.8 במרכז ו־"7 בלוח המחוונים, מערכת שמע עם 10 רמקולים וסאבוופר, בלוטות', חלונות כהים מאחור, כניסה והתנעה ללא מפתח, דלת תא מטען חשמלית, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת (שני אזורים), מושבי עור חשמליים מלפנים עם זיכרון למושב הנהג, חימום למושבים מלפנים ולהגה, מצלמה אחורית ועוד. גג פנורמי הוא אופציה (ציפינו לתקני).
בצד הבטיחות נציין התרעת התנגשות כולל בלימה אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב (ללא תיקון; מוזר במחיר הזה) אך ללא ניטור שטחים מתים. בקיצור, הבסיס כאן, אבל אבזור הבטיחות צריך להיות עשיר יותר.
צילום: אורי שר | וידאו - גיא שפרנט
