חברת KTM עשתה לעצמה הרגל לשנות מעט את הדגמים שלה בכל שנה. פה גרפיקה, שם איזה צ'ופצ'יק שונה – העיקר לחדש. אבל השנה הם לא הסתפקו בעדכון מינורי, אלא תכננו אופנוע חדש, עם שלדה שונה, מנוע שונה ומתלים שונים. מספיק כדי להגדיר את האופנועים כ"כל-חדשים".
בשנים האחרונות, מעטפת היכולות של דגמי הרבע ליטר, הנפח הקטן במנועי ארבע פעימות, הולכת ומתרחבת בזכות שיפור מתמיד במנועים, וכיום זו לדעתי הקטגוריה המעניינת ביותר. במיוחד כאשר זוכרים כי בארץ, מסיבות היסטוריות פגות תוקף, הביטוח על כלים בנפח עד 250 סמ"ק זול יותר (או בעצם יש להגיד – יקר פחות) מאשר על כלים בנפח גבוה יותר. כך שמנוע 250 עם הספק ומומנט משופרים, שמאפשרים לוותר על המעבר לדגמי ה-300-350, הוא עניין חשוב.
אז מה חדש ?
הכל! נתחיל בליבה, המנוע:
ברמת המפרט אין הבדל גדול – חד צילינדרי ,249 סמ"ק, ארבעה שסתומים, הזרקת דלק ,התנעה חשמלית – ללא גיבוי רגלית.
אבל הוא קל יותר – 1.5 ק"ג פחות מהקודם, וקצת פחות מ-28 ק"ג בסך הכל. בנוסף היצרן מספר על מאמץ רב שהושקע ב"מרכוז מסה", משמע ריכוז המסה של המנוע קרוב ככל האפשר למרכז הכובד של האופנוע, מה שאמור לתרום ליכולת תמרון טובה יותר. אופנוע שקל יותר "להפליק" אותו מצד לצד. במסגרת מאמצים אלו גל הארכובה ותיבת ההילוכים (חדשה, 6 הילוכים) הוזזו לאחור, כדי לאפשר מנוע פחות גבוה. בנוסף הושקע מאמץ בהפחתת החיכוך הפנימי ומשקל החלקים השונים, כדי לאפשר למנוע לעלות מהר וחלק יותר בסל"ד (עד כמעט 13,000 סל"ד!).
ולמה אני חופר על זה ? כי התוצאה מורגשת מהמטר הראשון של הרכיבה – ותיכף ארחיב על זה.
צילום: דורון פלדבאו
מה עוד היה לנו? שלדה. זו תוכננה מחדש כדי להתאים טוב יותר למנוע החדש, והיא גם מאפשרת גישה נוחה יותר לכל מה שמתחת למיכל הדלק. חיבור שונה לחלק העליון של הצילינדר אמור לתרום להפחתת הוויברציות המגיעות לרוכב, וגאומטריה חדשה מבטיחה לשלב טוב יותר בין זריזות ליציבות. נחכה ונראה.
גם המתלים, כאמור, חדשים. הם מתוצרת WP, כמובן (החברה נמצאת בבעלות קטמ) וזכו לשם XPLORE. הם כוללים מזלג חדש מלפנים בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של כ-300 מ"מ ובולם אחורי המחובר ישירות לזרוע, כמקובל בקטמ, אבל בזווית חדשה. המזלג הוא בתצורת 'קרטרידג' פתוח' (שנחשב פשוט יותר, ופחות איכותי, מ'קרטרידג' סגור'), כאשר כיוון שיכוך הכיווץ נעשה ברגל השמאלית ושיכוך ההחזרה בימנית, ויש שלושה מצבים שניתן לקבוע מראש לעומס הקפיץ. הבולם האחורי תוכנן לתת פעולה חלקה ואחידה יותר מבעבר.
ארגונומיה:כל החיפויים עוצבו מחדש והם צרים ונוחים יותר לחביקה בנקודות ההשקה בין רוכב למכונה. התחושה היא שגם איכות הפלסטיקה השתפרה, והחלקים משתלבים בצורה חלקה יותר. עוד פיצ'ר נחמד – הפלסטיקה העוטפת את הרדיאטורים חוזקה, ומשמשת גם כמגן לרכיב הפגיע הזה. המושב מעט נמוך מבעבר ומשתלב טוב יותר עם מיכל הדלק, והתוצאה היא תנוחת רכיבה נוחה יותר.
אביזרי השליטה שונו גם הם מהדור הקודם - רגליות הרוכב תוכננו מחדש , יש כידון וגריפים חדשים, רגלית בורר הילוכים חדשה ורגלית הבלם אחורי הוארכה במעט במטרה לקבל תפעול לינארי יותר של המעצור האחורי (החדש גם הוא, כמובן).
צילום: דורון פלדבאו בדרך כלל אני לא מרחיב כל כך על הפרטים היבשים, אבל הפעם עשיתי זו כי כל אחד מהם השפיע על הרכיבה, ובגדול.
פתחתי את המבחן בלטרון, "מסלול הבית" שלי, בזכות הגיוון הרב שהוא מציע, הן בסוג המכשולים והן ברמת הקושי.אני מתחיל ברכיבה מהירה על שביל אבנים מהמנזר לגפנים, ומשם מתחיל לטפס.
רושם ראשוני – הכל במקום ,האופנוע נוח מאוד והמנוע טס במעלה הסל"ד. הכל זז מהר ...וחלק! אין כאן את החספוס האופייני לסינגל, כמעט כאילו זה מנוע ארבעה צילינדרים. אבל את ההבדל הגדול באמת מרגישים בפניית ה-90 מעלות הראשונה. הבלימה לפני הכניסה לפניה מתבצעת בלי דרמות, והאופנוע נשכב לתוך הפניה בקלות מזלזלת, מתיישר באותה קלילות והחזרה לגז נטולת דרמות כמו הבלימה. לא משנה איך נראה השביל, הכל מתבצע בקלות ובמהירות.
את המסלול בלטרון התחלתי על משטח סלע שמשתרע על פני 20-25 מטרים בזווית של 45 מעלות בערך. עליתי מהמקום, וקוצרה של העליה לא מאפשר לשחק עם ההילוכים – וגם אין צורך. המנוע גמיש וטווח הפעולה היעיל שלו גדול מספיק כדי לעשות הכל בהילוך אחד.
פנימה, לתוך היער. המסלול עובר בסינגל מפותל ומזוגזג ,שם בא לידי ביטוי היתרון הגדול של האופנוע החדש. הוא נשאר מאוזן גם כשהתנאים קשים, והקלות שבה הוא זורם לתוך סיבובים מדרבנת את הרוכב לעשות את הסיבוב הבא מהר יותר ונמוך יותר, כשהכל נעשה בטבעיות וביציבות.
כשמתחילים "להתבחבש" בדוכים באים לידי ביטוי גמישות המנוע והתפעול החלק וחסר הגמגומים של המצערת. מערכת ההזרקה עובדת למופת, וקל לשמור על מומנטום בין מכשול למכשול ולתזמן את הכח במדויק, בלי רמז לשיהוק או גיהוק.
גם ה'מדורגת 1' וה'מדורגת 2' הידועות לשמצה, נצלחו בקלות יחסית. קל למשוך כידון כדי להרים חרטום במפגש עם רצף המדרגות, והמתלים מתמודדים עם האתגר טוב בהרבה מבדגם הקודם וכמעט מבלי לבעוט. ההבדל מדגמי השנה שעברה, כאמור, בולט.
צילום: דורון פלדבאו
כל העליות מלטרון ועד לצרעה, שרובן כוללות לא מעט דרדרת, סלעים משוחררים ומדרגות סלע, הן כר המחייה הטבעי של הקטום החדש, והוא מרגיש בהן בבית .
מושלם? לא, בהחלט יש שורות גם בצד השלילה. ראשית, זווית הצידוד של הכידון מעט מוגבלת, מה שיכול להפריע במצבים מסוימים, בעיקר כאשר צריך לסובב את האופנוע "על המקום" בסינגל צפוף.
גם המתלים, שללא ספק טובים יותר מאלו של הדור הקודם, מעט רכים מדי לרכיבות שבילים מהירות. וכאן יש לציין כי המתלים באופנוע המבחן היו עם קפיצים לרוכבים במשקל של עד 80 ק"ג, ואני חורג בקצת מהרף הנ"ל. גם לאחר ששיחקתי עם הכיוונים השונים, עדיין הורגש פער בין האחורי שתפקד מעולה, לבין הקדמי שהיה מעט רך. מעניין אם החלפת קפיצים היתה פותרת את העניין.
ובשורה התחתונה – מתלים מעולים באנדורו, אבל רק טובים מאוד ברכיבת שבילים מהירה.
השוואה ישירה לאופנוע משנה שעברה, גרסת סיקס-דייז עם אגזוז ומפת הצתה של SX, הדגישה את השינוי הגדול ביכולת המתלים – בדור החדש המתלים הרבה יותר סופגים וסלחניים. העובדה שמודל 2016 היה עם שינויי מנוע שיצרו תגובת מצערת הרבה יותר חדה וחזקה, רק העצימה את ההבדלים באופי המתלים. ה-16 גס ומחוספס יותר, וזה יכול להיות מלהיב, אבל אין ספק שמבחינת יכולת ה-17 קל יותר לרכיבה – ולטעמי גם מהנה יותר.
מבחינתי ,כרוכב סופ"שים אופייני, קטמ עשו צעד ענק קדימה עם דגמי 2017. ה-250 ארבע פעימות קל יותר לרכיבה, סלחן יותר לטעויות ונוח יותר לתפעול. השינויים הגדולים (מנוע, מתלים) מתחברים לשינויים הקטנים (ארגונומיה, בלמים) לכלל אופנוע שיזרום עם הרוכב בכל סוג תוואי בלי לעייף אותו ובלי להילחם בו. אני אהבתי מאוד – הי, דל"ב, מה אתם אומרים על מבחן ארוך טווח, נגיד לשנתיים?
צילום: דורון פלדבאו
בקרת משיכה, אבל אחרת
אז אחד הפיצ'רים שעניינו אותי אישית היא בקרת המשיכה החדשה בדגמי 2017 וההשפעה שלה על הרכיבה. מערכת ניהול המנוע החדשה כוללת גם שתי מפות הצתה ומצב "הול שוט" לזינוקים מהירים, אותו לא בדקתי.
בקרת המשיכה שמציעה קטמ שונה מזו המקובלת. במקום חיישן בגלגלים המשווה בין מהירות הגלגלים כמקובל במכוניות, למשל, שיטה שעלולה ליצור בעיות בווילי, יש כאן מערכת שמנטרת את סל"ד המנוע ביחס למצב המצערת, ויודעת לזהות עליית סל"ד מהירה מדי. או-אז היא מגבילה את הספק המנוע כדי לעצור את החלקת הגלגל – 'פרפור'. במבחן המערכת הוכיחה יכולת טובה בעליות מדורדרות ומדרגות אבן חלקות, ולא נרשמו פרפורים פתאומיים שיכולים לפגוע במומנטום או לגרום לגלגל האחורי לפסוע הצידה.
יופי!
