VIDEO
האמת שבדוקאטי לא היו בטוחים בכלל שהם רוצים לייצר את האופנוע הזה. השמועות מספרות על ויכוחים אמיתיים במשרדים שברובע פניגלה של בולוניה. הרי יש להם כבר אופנוע קצה ונייקדים, אופנועי פאן ואדוונצ'ר – אז מה הם צריכים אופנוע ספורט שנראה כאילו יצא זה עתה מהמסלול? והרי מיועד לחיי יומיום הבדרך כלל פחות מרגשים מהבית לעבודה? האם כדאי לייצר אופנוע
שמייצר סוג של נישה חדשה בין כל עשרות הנישות שכבר קיימות, משהו שאפשר לכנות אותו "עיצוב-ספורט-אקזוטי-כמעט-כמו-הדבר-האמיתי-אבל-להמונים", שזה ראשי תיבות של עסאככמההא"ל. איכשהו יש לי תחושה שהשם הזה לא יתפוס.
שמחתי, מאוד אני מאוד שמח לדווח שהבולונזים החליטו ללכת על זה, למרות שעוד סיפור אחד של אהבה שלי עם אופנוע התחיל במקרה הזה באופן בעייתי משהו. הרי זה אופנוע שנקרא בשם המבטיח "סופרספורט", כלי שגנב לפניגלה את שרשרת הפנינים מהצוואר של הפירינג הקדמי, אחד כזה שנראה כאילו הוא רק נח לרגע מעוד סבב בסופרבייק.
והוא נראה הכי קרבי שיש: יש לו גוף צר וקצר שעטוי בפירינג אטום וחלק בזכות ברגים שמוסתרים בחלק הפנימי, כשהאיטלקים מקפידים להשאיר סוג של מחשוף קטן שיראה את החמוקיים של שלדת הצינורות הקצרה של המונסטר, הכנף האחורית מנצנצת בפתיתי פחם וצבע המט הלבן (רק ב-S) נראה נפלא. וכל הדברים האלה הביאו לכך שנבחר לאופנוע היפה ביותר בתערוכת מילאנו האחרונה.
צילום: יצרן
בנוסף יש לו את כל השמות הנכונים של "ברמבו" לבלמים, "אוהלינס" למתלים ו"מרקסיני" לחישורים. על המושב תפרי-ספורט עדינים באדום, מושב שנראה קצר ממה שהוא בגלל כיסוי הפלסטיק שמחפה על הצד של המורכבת; לא, לא "מורכב", בגלל שזהו, נגמר עידן הפוליטיקלי קורקט – ובנט אומר שנגמרו הצרות בכלל – כי טראמפ נשיא.
עם כל התופינים הקרביים האלו של גרסת ה-S אנחנו עולים על המסלול – מונטהבלאנקו בסביליה; 4.4 ק"מ של אספלט מעולה וכל שירותי המסלול האפשריים, אחד כזה שלא מארח שום מירוץ מפורסם אבל מתקן מהסוג שהגיוני שיהיה ליד כל עיר גדולה, נו, משהו ברור מאליו שכנראה לא יהיה לנו אף פעם.
צילום: יצרן
זמן מסלול צליל מנועי הטווין של שורת הדוקאטים מטרטרים להם, צמיגי הדיאבלו סופר קורסה 3 חדשים לגמרי, הדגל הירוק מונף, וזה קורה. או שלא. כי לא לוקח הרבה זמן כדי לגלות שהבלמים קצת ספוגיים מידי והמתלים בכונון הסטנדרטי לא מספיק קשוחים. זה סופר ספורט זה? המכונאים הבולונזים מוזעקים, מכווצים מתלה קדמי ומתקתקים קליקים באחורי, רותמים דורבנות קאובוי וירטואליים למגפי הרכיבה שלי והסופר ואני יוצאים לעוד סשן מסלול.
עכשיו הכל נראה הרבה יותר טוב – המנוע מבקש סל"ד גבוה ונורית מנתק ההצתה מהבהבת בכל הילוך, בישורת שעון המהירות מדגדג את המהירות המקסימלית הרשמית של 240 קמ"ש, בלימה חזקה ונעיצה של הקדמי ואחריה הטיה הצידה שמאתגרת את זווית ההשכבה המקסימלית של 46 מעלות כולל הכחחחחח המתוק של שיוף הברך באספלט, מה שגורם לכך שיחסינו משתפרים במהירות.
צילום: יצרן
מי שירצה להפוך אותו לאגרסיבי עוד יותר יניח באחוריו מפלט אקרפוביץ' רזה שיוריד את המשקל ויוסיף 2% סוסים, 9% מומנט וגם צליל משופר. צריך לומר, מסלול הוא מכשיר שמאתגר את הרוכב ואת המכונה, מדגיש את המגבלות שלהם, גם של הרוכב משום שבסוף עוד סשן של עשרים דקות אינטנסיביות הוא מתחיל לעשות טעויות וכואבים לו השרירים בזרועות מהבלימות, מההטיות ומהתאוצות, והוא חושב שהוא שומע בקסדה את הקול של אימא שלו ששואלת מתי כבר יפסיק עם השטויות ויתחיל לעשות מה שאנשים בגילו עושים כמו למשל לשבת על עוגה וקפה עם אנשים ולדבר איתם על אנשים אחרים, ובכלל מתי הוא יירגע כבר. אבל זה כמובן טקסט כללי לגמרי שלא קשור לשום רוכב ספציפי.
יום בכביש חווית המסלול מסתיימת ואנחנו מחליפים את ה-S בַּדגם האדום, ה"רגיל", יוצאים לכבישים שבדרום ספרד. 19 מעלות קרירות ומתפצפצות, נוף חורש ירוק סביב, אספלט מדויק כולל גדרות הפרדה שמפחיתות את הפגיעה באופנוענים במקרה של החלקה. וגם אופנוע מצוין. ממש.
חבורת העיתונאים נעה מהר על הכביש המפותל, מפליקה שמאלה וימינה ברצף מהנה ובלתי נגמר, הכלי קל מאוד לשליטה, מתחבר מידית לרוכב ולא מאיים עליו. כאן הבלמים עובדים מעולה – וגם המתלים, שבדגם הזה הם מהזן הפחות יקר. אז מה. דווקא בכביש הציבורי ודווקא הדגם היקר פחות יותר מבליט את יכולותיו של הכלי – מנוע הטווין נלקח מההיפרמוטורד ולמרות שהנתונים די זהים אופי המנוע שונה והפך לקצת פחות אגרסיבי עם מומנט שטוח ומהנה ש-80% ממנו מגיע כבר ב-3000 סל"ד.
צילום: יצרן
ברכיבת כביש אפשר גם לשים לב פתאום לעוד פרט מעניין, את הפנס הקדמי מחזיקה מיני שלדה ייחודית מאלומיניום שמאפשרת עיצוב "כמו במכונית ספורט" של המקום שבו חבוי לוח המחוונים, זה שיַרְאה שלמרות יום רכיבה מאומץ במיוחד צריכת הדלק עומדת על נתון יפה של יותר מ-15 ק"מ לליטר. אפשר להניח שברכיבה נורמלית יותר הוא יעבור בהרבה את המספר 20. זווית צידוד של הכידון לא תאפשר פניות פרסה חדות, ועקב רגל שמאל פוגשת לעיתים את הזרוע האחורית, אבל יממה שלמה על האופנוע מסתיימת בלי טענות מיוחדות של הגוף. יחסית לאופנוע ספורט מדובר באופנוע נח, וורסטילי ושימושי מאוד, אפילו עם כניסת USB, משקף מתכונן, אופציית מזוודות נאות ובעיקר עם תנוחת הישיבה זקופה יחסית לאופנועי ספורט קיצונים יותר, מה שיועיל מאוד ברכיבה יומיומית.
סופרספורט, ליומיום "סופרספורט" הוא שם שדוקאטיסטים מכירים היטב מדגמים שונים בעבר, בעיקר בגלל הדגם היפיפה של 1974 שנחשב לאחד המשמעותיים בהיסטוריה של החברה בגלל איכויותיו, ומשום שהציל אותה אז מקריסה כלכלית. על כתפיו של הסופרספורט המודרני לא מוטל המשקל הזה, משום שחברת הכמעט-בוטיק של עד לפני כמה שנים הייתה עם 55,000 ב-2016 לשחקן משמעותי בשוק הדו-גלגלי, לא מעט בעזרת הגב הכלכלי של הבעלים מאאודי. היא נמצאת בסוג של היפר וונטילציה עם 6 דגמים חדשים בשנה האחרונה, ולעונת המוטוג'יפי הקרבה גייסה את אלוף העולם לשעבר חורה לורנזו בסכום שמוערך ב-12 מיליון אירו בעונה. עכשיו היא גם משיקה את הסופרספוספרוט, "זה לא אופנוע ספורט, זה אופנוע ספורטיבי", מבהיר מנהל המוצר פאולו קוורטיני. זה כלי שתהיה גאה לראות בבוקר, שתאהב לקחת לטיול אביבי בסופ"ש, ובעיקר, בסכום של מאה ומשהו אלף שקלים – הוא כנראה הדבר הכי יפה שיכול לקחת אותך לעבודה.
צילום: יצרן
דוקאטי סופרספורט מנוע V2, 937 סמ"ק הספק 113 כ"ס/9000 סל"ד, מומנט 9.86 קג"מ/6500 סל"ד, תיבה ותמסורת 6 הילוכים, שרשרת, שלדה צינורות פלדה, מתלה קדמי הפוך, מרזוקי, מתלה אחורי סאקס (S: אוהלינס), בלמים ברמבו גובה מושב 810 מ"מ, בסיס גלגלים 1478 מ"מ, משקל (יבש) 184 ק"ג, גלגל קדמי 120/70-17 גלגל אחורי 180/55-17 מיכל דלק 17 ליטר, מחיר 104,000 שקלים; 119,000 שקלים לגרסת ה-S.
