אחרי שני מירוצים באירופה הקפואה, הגיע הסבב של WRC לעפר הלוהט ולגובה של מקסיקו. הראלי במרכז אמריקה נחשב לאחד הקשים באליפות בגלל הגובה בו הוא מתקיים, ושיאו 2700 מטר מעל פני הים. האוויר הדליל פוגע בהספק המרבי של המנועים, עד כדי הפחתת שליש ממנו. גם הנהגים לא ממש נהנים מאוויר דליל-חמצן שכזה, ועם טמפרטורות של 34 מעלות מחוץ למכונית ועד 50 מעלות בתוכה, התנאים לא משהו. לא, אין מזגן.
המצב ושובו של אלוף
ת'יירי נויביל הגיע בפעם השנייה בקריירה שלו כמוביל (באליפות), אך בפעם הראשונה כ"מנקה ראשי" (בגלל המירוץ הקודם); להיות ראשון בתוואי כזה מפריע, לאפשר לאחרים המזנקים בהמשך לקבל נתיב נקי יותר, מפריע עוד יותר.
יונדאי מובילה לאחר שבשבדיה השיגה פודיום כפול, ל- M-Sportשל פורד, האחרונה בדירוג, יש הר לטפס, ואילו טויוטה וסיטרואן מתחרות ביניהן על המקום השני. ובעניין סיטרואן – סבסטיאן לואב, כנראה נהג הראלי הטוב ביותר, שזכה תשע פעמים ברציפות באליפות (2004-2012), הגיע למקסיקו לראלי הראשון שלו מאז מונטה קרלו 2015, ולראלי העפר הראשון שלו מאז ארגנטינה 2013 (לואב השתתף גם בראלי דקאר, והגיע שני ב-2017). לואב בחן את המכונית רק פעמיים, ורק באחת מהן על עפר. לאחר מקסיקו יתחרה גם בקורסיקה, וקרייג ברין, שסיים שני בשבדיה, יחזור לקבוצת סיטרואן רק בסוף אפריל (ראלי ארגנטינה).
זינוק והתארגנות
נויביל הוביל אחרי שישי בערב לאחר סופר ספיישל במנהרות שמתחת לעיר גוואנג'אטו. יום שישי והיום הראשון המלא לתחרות, וסיטרואן כבר הפגינה שהיא לא באה לשחק. כבר בסטייג' 2 נטל את ההובלה כריס מיק, אבל עד סוף אותו בוקר דני סורדו ביונדאי עקף אותו.
ואיפה לואב? התחיל רביעי ועד סוף היום הגיע כבר למקום השני, עם פער של שניות אחדות מבן קבוצתו לשעבר. אוג'ייה פתח לאט (לשני יש עדיין מה לנקות) וסיים את היום במקום השישי. שאר המתחרים נאלצו להתמודד עם תקלות טכניות וחוסר ניסיון. היחיד במקומות הראשונים שלא מסיטרואן או יונדאי היה אויט טאנאק בטויוטה שהוביל את המתקפה של הקבוצה היפנית.
המשך ואקשן
ביום שבת התחיל האקשן האמיתי. לואב צמצם את הפער בינו לבין סורדו, האחרון ממצמץ ראשון ועד סוף הבוקר לואב עוקף אותו עם שני נצחונות בסטייג'ים(!), ומוביל לראשונה בראלי מאז שפרש. לאחר מכן טאנאק סבל מתקלה טכנית שמנעה ממנו להמשיך ולהתחרות. כאשר נראה כי יהיה זה יהיה הניצחון ה-79 של לואב, אירע תקר והוא ירד למקום החמישי; לא ממש הואיל לסורדו עם אותה תקלה (פנצ'ר) באותו סטייג' (14). זה האחרון איבד חצי דקה לראשון שכעת היה סבסטיאן אוג'ייה. הפער של כריס מיק השני היה רק ארבע שניות, אבל שני סבסובים עם ה-C3 הגדילו את הפער לשלושים שניות.
סיום ומיקומים
כריס מיק כמעט התהפך בסטייג' הראשון של יום ראשון, וכתוצאה מכך איבד את המקום השני ונאלץ להסתפק בשלישי. מיק סיכם: "אני לא מרוצה מעצמי, עשיתי יותר מדי טעויות מטופשות שעלו לי בניצחון".
המנצח, סבסטיאן אוג'ייה, הוכיח את עליונותו בראלי הזה, כאשר דאג לשמור עליו ועל מכוניתו כשצריך ודחף רק כאשר היה אפשר, והזכיר לנו (בהנחה וכבר הספקנו לשכוח) מדוע הוא האלוף המכהן, ועם ניצחון רביעי במקסיקו, הוא חוזר לראש הטבלה.
שני בראלי יוצא דופן עבורו הוא דני סורדו, שעזר ליונדאי לשמור על יתרונה באליפות. מיקלסן סיים רביעי, הפגין יכולת טובה, וגם הוא העניק את הנקודות החשובות ליונדאי. חמישי עם קאמבק מרשים, ואלמלא האבן הקטנה שפגעה ב-C3 שלו, ייתכן והיינו זוכים ליותר מזה – אבל עם שלושה ניצחונות בסטייג'ים, סבסטיאן לואב הפגין מדוע הוא לפחות אחד הגדולים (אם לא ה-) ב-WRC. ואם לשפוט על פי רמת התחרותיות שהפגין במקסיקו, ניתן להמר עליו כמנצח בראלי קורסיקה, מירוץ בו שלט ביד רמה כשהתחרה באופן קבוע.
בקרוב, על האספלט
ולאחר כל הדרמה הזאת (קישור לסרטון ביוטיוב, למי שמעדיף לראות זאת במו עיניו), אנו חוזרים לאירופה, לאספלט של ראלי קורסיקה, לראלי הביתי של לואב ואוג'ייה, ושם נהיה עדים לקרב טיטנים. אל תשכחו להצטרף אלינו ב-6-8.4, נתראה שם.
