סבסטיאן מקנסן, סגן נשיא בכיר בקבוצת
ב.מ.וו והאיש שעומד בראש מותג
מיני מאז 2015, הגיע לב.מ.וו אחרי שנים בפורשה ובאודי. הוא עדיין נרגש מהמותג, וכשאני פוגש בו הוא נראה נלהב באמת ממכונית התצוגה החשמלית שהוצגה בפרנקפורט.
"מכונית התצוגה היא מכונית תצוגה - אבל תהיה מיני חשמלית ב-2019, ואנחנו יוצרים ציפייה. מכונית התצוגה מבוססת על הדור הנוכחי של מיני עם אבולוציה בעיצוב ויש בה משהו חשמלי; זה בפירוש לא הדור הבא של מכוניות מיני".
סבסטיאן מקנסן, ראש מותג מיני בב.מ.וו
האם מיני חשמלית צריכה עיצוב שונה?
"זה נושא שניתן לדון בו שעות. בשלבי החשמול הראשונים היה חשוב לעשות מכונית שונה, אבל ככל שמכוניות חשמליות נעשות נפוצות יותר, כבר לא מדובר בדגם אלא בגרסה. במיני החשמלית רצינו ליצור מכונית שנראית בבירור מיני ואינה צועקת 'הי, אני שונה', גם מכיוון שאנחנו מותג אורבני. אנחנו לא צריכים לייצר מכונית חדשה, מכיוון שהחשמלית היא עוד חלק בפאזל שהופך את מיני לשלמה יותר".
מה למדתם מהמיני E?
"מבחינת הקבוצה למדנו הרבה וזה השפיע על החלטות שנלקחו ב-i (תת המותג החשמלי של ב.מ.וו; א.ש). הדבר השני שלמדנו הוא שאנשים אהבו את המכוניות למרות שהמצברים תפסו את המושבים האחוריים; אבל אל דאגה בחדשה יהיו מושבים (צוחק; א.ש). העובדה שהלקוחות התאהבו במכוניות גורמת לנו להיות אופטימיים. השילוב בין מיני לחשמל הוא נכון".
מיני E
סיימתם את השקת דגמי הדור הנוכחי. לאן ממשיכים מכאן?
"אכן, רק סיימנו את ההשקה האחרונה, אבל כמובן שתמיד יש דברים בשרוול. אנחנו מחכים למיני חשמלית ויהיו עדכונים מאוד מעניינים למוצרים".
מהם האתגרים הגדולים שלפניכם, ואיך משתלבת בהם נהיגה אוטונומית?
"אני חושב שהאתגרים שלפנינו דומים לאלה שעומדים בפני כל המתחרים. יש לנו כעת מבחר חזק, עדכנו את זהות המותג לפני שנתיים וצריך לתת לזה לחלחל. אנחנו תמיד אומרים שכשאנו מתחילים להשתעמם ממשהו זה בערך הזמן שהציבור מתחיל להבין אותו.
"בראייה שלנו נהיגה אוטונומית תתפתח הדרגתית, ראשית במכוניות גדולות ויקרות ואז תחלחל כלפי מטה. מיני לא תהיה חלוצה בתחום, וזה בסדר כי הלקוחות שלנו אוהבים לנהוג, וזו אינה בעיה שנמצאת על סדר היום שלנו כרגע. כמובן שישנם עזרי הנהיגה שישולבו במכוניות, אבל כשנכנסים לאוטונומיה מלאה ב.מ.וו תהיה הרבה לפנינו".
מיני סופרלג'רה
הורדתם דגמים מההיצע. האם תוסיפו אחרים, כמו למשל הסופרלג'רה הפתוחה?
"התשובה הקצרה היא 'לא'. אנחנו מרוצים מהמבחר וזו הייתה החלטה נכונה לא לחזור על המכוניות ההן. הקופה והרודסטר היו חשובות לתקופה ההיא אבל אנחנו כמותג מהווים נישה. לא נכון לחתוך זאת ליותר מדי פרוסות, וכן חשוב ליצור דגמים ברורים ולא קרובים מדי. אנחנו מוכרים כעת יותר מאשר בעבר, אז כנראה שכך זה נכון. הדבר היחיד שנוסיף הוא המיני החשמלית. הסופרלג'רה באה לבדוק מה קורה כשאנו מציעים מכונית ללא העיצוב המזוהה של מיני, אבל עם הפרטים הקטנים, וחלקם יגיע לדגמים הבאים".
ממדי מיני גדלו עם הקלאבמן והקאנטרימן. האם הממדים ימשיכו לגדול?
"לא נעשה מיני גדולה מהקאנטרימן, ולעשות משהו קטן יותר זה לקחת צעד אחורה. ראינו היכן השווקים מתפתחים והקאנטרימן נמצאת במקום הנכון. יש לנו גם את המיני חמש דלתות שהינה קרובה במידות לקאנטרימן הקודמת אז אנחנו מכסים נכון את השוק".
למיני יש כבר שנים אותן פנים מוכרות. האם יגיע הזמן לשינוי?
"זו שאלה קשה. המראה הזה קרוב ללב המותג ויש חבל דק עליו המעצבים צריכים ללכת. החברה מתקדמת ומשתנה, ואנחנו כל הזמן בודקים איך ניתן להתקדם ובו בזמן להבטיח שנישאר מיני. כמו שסבא דומה קצת לנכד. חשוב להתפתח, ומכוניות תצוגה תמיד מאפשרות לבדוק כיוונים. אבל בסוף זה יהיה שילוב בין שימור ה-DNA ובין התקדמות ותעוזה. זה קו דק, כי אם נתקעים בעבר הופכים ללא רלוונטיים, ומנגד צריך להתקדם אבל במידה הנכונה. ואנחנו עובדים על זה".
מיני קאנטרימן
האם יש דגם מהעבר שאתה אוהב במיוחד?
"אם מיני קרובה ללבך תמיד תאהב את המקור. אישית אני מאוד אוהב גם את הטראוולר עם מסגרות העץ. זו מכונית מיוחדת שהייתה מעין סבתא של הקלאבמן שאני אוהב. כמובן שתמיד חושבים על מכונית מספר 37 של פדי הופקירק שנצחה במונטה קרלו ב-1965. זו כנראה המכונית החשובה בהיסטוריה שלנו, ובלעדיה קשה לדעת מה היה קורה למותג".
מה סודה של מיני?
"יש למיני הרבה סודות, ואת הדבר האמיתי קשה למצוא בסקרים או מחקרי שוק. למיני יש סיפור נהדר עם אלק איסיגוניס שאמר 'אנחנו צריכים ליצור מכונית שגוזלת פחות דלק ומציעה חלל פנים גדול במרכב קטן'. איסיגוניס לא יצר מכונית ספורט, אבל ג'ון קופר אמר 'אם אשים בה מנוע חזק, היא תהיה מכונית מירוץ' - וזה פשוט קרה. מיני תמיד קשורה לקטן וזה הופך אותה לפחות אגרסיבית ויותר סימפטית. אז יש לנו מותג עם היסטוריה, שלא מרגיז אף אחד, לא מקטב ותמיד מעלה חיוך. זה מותג מיוחד שיוצר רגשות ואינו המצאה של השנים האחרונות, אלא סיפור שהחל פעם".
