ליגת הפורמולה 1 הגיעה למסלול הרחובות הצר בנסיכות של מונקו, כאשר בקבוצות המובילות רווחה ההנחה שהוא מתאים יותר לרד בול מאשר למכוניות בעלות בסיס הגלגלים הארוך יותר של מרצדס ופרארי. ואכן רד בול שלטה בהקפות האימונים וריקרדו במקצה הדירוג. חברו לקבוצה, מקס וורסטפן, לא השתתף בו בגלל ששגה ופגש בגדרות המגן של המסלול חסר הרחמים.
עם מתן אות הזינוק תפסו למעשה חמש המכוניות הראשונות את מקומן בטור - מיקום שלא השתנה עד לסיום. השאלה הראשונה שריחפה באוויר הייתה כמה זמן יחזיקו הצמיגים, כאשר הקבוצות שאפו לבצע החלפה אחת בלבד. את השאלה השניה קיבלנו כעבור שליש מירוץ, כאשר ריקרדו דיווח בקשר על אובדן כוח. עד כמה חמורה התקלה והאם הוא יכול יהיה לשמור על ההובלה ובכלל לסיים המירוץ?
באותו זמן היה קשה להבין זאת, אך דובר בתקלה קשה. בסוף המירוץ סיפר כריסטיאן הורנר שמערך ה-MGUK שאחראי לאגירת האנרגיה החשמלית מהציר האחורי הפסיק לפעול וההערכה שריקרדו איבד כרבע מכוח המנוע, מה שאילץ אותו להשתמש מאותה עת רק בשישה מתוך שמונה הילוכים.
סבסטיאן פטל, שנראה כמי שהבין את הבעיה למרות הניסיון של רד בול שלא לפרט, נראה ממתין בסבלנות לטרף. אלא שהרגע הנכון כנראה לא הגיע, ובסופו של דבר אחרי תאונה בשלבי הסיום, שגררה הכרזת מכונית קוצבת וירטאולית, התקררו הצמיגים השחוקים של פטל. ריקרדו, למרות התקלה, פתח עליו פער מחדש.
לואיס המילטון, שפתח וסיים במקום השלישי, הצליח מבחינתו למזער נזקים. הוא סבל ברוב החלק השני של המירוץ מבעיה של שחיקת צמיגים (גם כי הוא ביצע את החלפת הצמיגים מוקדם מכולם), אבל בסופו של דבר ואטרי בוטס וקימי ראיקונן סבלו גם הם מאותה עייפות חומר ולא יכלו לתקוף אותו. העובדה שכל המובילים נעו בקצב שמרני כדי לשמור על הצמיגים, סייעה לריקרדו להגן על ההובלה והתבטאה בפערים קטנים בסיום.
שישי הגיע אסטבן אוקון בפורס אינדיה, לפני פייר גסלי בטורו רוסו המפתיעהף שעמד בסיום בפני המתקפה של ניקו הוקלנברג ברנו. למקום התשיעי הגיע מקס וורסטפן, שפתח מהמקום האחרון והצליח בניגוד לשאר לבצע שפע עקיפות, אחת מהן כללה מגע עם קרלוס סיינז ברנו שסיים אחריו. פרננדו אלונסו פרש בגלל תקלה בתיבת ההילוכים, וזה היה המירוץ הראשון העונה בו הוא וקבוצת מקלארן לא משיגים נקודות.
נצחונו של ריקרדו אומר שהוא, המילטון ופטל זכו כל אחד בשני נצחונות העונה. זו בהחלט פתיחה מעניינת.
גרנד פרי מונקו
1. דניאל ריקרדו - רד בול
2. סבסטיאן פטל - פרארי
3. לואיס המילטון - מרצדס
4. קימי ראיקונן - פרארי
5. ואטרי בוטס - מרצדס
6. אסטבן אוקון - פורס אינדיה
7. פייר גסלי - טורו רוסו
8. ניקו הוקלנברג - רנו
9. מקס וורסטפן - רד בול
10. קרלוס סיינז - רנו
אליפות העולם לנהגים
1. לואיס המילטון - 110 נק'
2. סבסטיאן פטל - 96 נק'
3. דניאל ריקרדו - 72 נק'
4. ואטרי בוטס - 68 נק'
5. קימי ראיקונן - 60 נק'
אליפות העולם ליצרנים
1. מרצדס - 178 נק'
2. פרארי - 153 נק'
3. רד בול - 107 נק'
4. רנו - 46 נק'
5. מקלארן - 40 נק'