הפונטו (Punto, "נקודה" באיטלקית), החליפה בשנת 1993 את להיט המכירות הקודם של פיאט, האונו (Uno, "אחד" באיטלקית). היא עוצבה על-ידי מעצב העל ג'ורג'טו ג'וג'ארו (גרסת הקבריולה על-ידי ברטונה), וזכתה להצלחה מסחרית מיידית (קרוב ל-3.43 מיליון יחידות יוצרו) - ואף קטפה את תואר מכונית השנה באירופה.
בסוף שנת 1999 הוצג הדור השני, עם עיצוב מעט קופסתי יותר ולראשונה עם גרסת אבארט - ממנה פיאט תוליד בהמשך את המותג כיישות עצמאית חדשה-ישנה ועם מבחר דגמים. 2.96 מיליון יחידות יוצרו מהדור השני.
הדור השלישי, שייצורו הופסק כעת, הושק בתערוכת פרנקפורט בשנת 2005 - מה שהופך אותו לאחד הדגמים הוותיקים ביותר בייצור מבין מכוניות המיינסטרים באירופה. הפונטו דור שלישי הושקה תחת השם "גרנדה פונטו" (Grande, "גדול" באיטלקית), שסימל את הצמיחה המשמעותית במידות - זו הייתה אחת הסופרמיני הראשונות שהציגו אורך של יותר מארבעה מטרים. היא היוותה בסיס גם לאופל קורסה הנוכחית (שעדיין מיוצרת על-ידי PSA) ולאלפא רומיאו מיטו.
הגרנדה פונטו זכתה בתחילה להצלחה, אך היעדר השקעה מספקת בשיפורים לאורך השנים, הוביל לכך שהיא הפכה למיושנת ולא תחרותית. גם מתיחת פנים שכללה שינוי של השם ("פונטו איבו") והעיצוב לא סייעה. מתיחה נוספת בה העיצוב חזר כמעט לחלוטין למצבו מ-2005 והשם הפך פשוט ל"פונטו", כבר הייתה בגדר כוסות רוח למת. קרוב ל-2.67 מיליון יחידות של הפונטו דור שלישי יוצרו לאורך יותר מ-12 שנים, פחות ממה שרשמו הדורות הראשונים במחזור חיים נורמלי של שש שנים.
ומה יעלה בגורל הפונטו, קורסה ומיטו בעתיד? בעוד ל-PSA יש תוכניות להשקת קורסה חדשה - הפעם על בסיס פלטפורמה של פיג'ו - תוכניות החומש האחרונות של FCA (פיאט קרייזלר) לא כללו מחליפות לפונטו ולמיטו. ביצרנית החליטו להתמקד ברכבי פנאי, ולפחות לפי שעה נראה שמי שהייתה פעם מלכת הסופרמיני, נוטשת לחלוטין את הקטגוריה.