בתוך השפע המתגבר קשה היה להבחין ש-טי-רוק (T-Roc), שנחשף בפרנקפורט 2017, אינו מיועד להיות נציג פולקסווגן בקטגוריה של רכבי הפנאי הקטנים (B-SUV), תפקיד שנועד ל-טי-קרוס (T-Cross) שיוצג בפריז 2018.
טי-רוק הוא מאותם דגמים שנועדו להתמקם בין שתי קטגוריות ולהעניק יותר ממה שסוג הרכב אליו הם שייכים אמור לתת. אמנם, בסיס הגלגלים והאורך ממקמים את הדגם בין רכבי הפנאי הקטנים, אבל לפי פולקסווגן, T-רוק הוא דווקא מעין אח אופנתי וספורטיבי לטיגואן הגדול ממנו, מהווה מעין המשך ישיר לגולף. בכל אופן, רוחבו של הרכב קרוב לזה הטיגואן וגם המערכות בתא הנוסעים דומות לאלה הנמצאות בו ובגולף.
ההתחלה
בז'נבה 2014 פגשנו במכונית תצוגה עם שלוש דלתות הנושאת שם זה; "אנחנו נבנה משהו דומה ל-טי--רוק", הבטיח לי אז קלאוס בישוף, האחראי על העיצוב בפולקסווגן, "אולי בלי גג טארגה וכנראה עם חמש דלתות, אבל אנחנו רוצים להציג כלי כזה עם הפרטים העיצוביים שלו, וצריך להדגיש שזה לא מחליף את טיגואן (אז עוד לא הוצג טיגואן הנוכחי; א.ש), אלא חבר חדש במשפחת הגולף".
וכדי לבלבל עוד יותר את משחקי המעמדות הודיעו בפולקסווגן ש-טי-רוק יזכה לגרסה פתוחה, שתתפוס את מקומה של גרסה כזו של גולף, ותהיה הקבריו של המותג. שמועות מדברות על כך שעוד קודם תופיע גרסת R כוחנית עם מנוע 2.0 ליטר טורבו וכ-310 כ"ס, בדומה לזה שבגולף R. הם באמת רואים בו סוג של גולף מודרנית...
נפגשים
עם שילוב בין כתום ברונזה לגג שחור, טי-רוק צד את העין, כאשר אנחנו פוגשים בו בלונדון לקראת היציאה לקצה הצפוני של סקוטלנד. הוא נראה טוב בזכות פרופורציות שמשלבות בין אורך קצר, גובה מתון ורוחב נרחב יחסית, שבכה הגדולה הנושקת לפנסים מדגישה עוד יותר את ממד הרוחב, ואילו הדופן המפוסלת מעל בתי הגלגלים, האחוריים ובעיקר הקורה המשופעת, יוצרים מופע דינמי מוצלח.
כל זה מעוטר נכון: אם במסגרות לד ריבועיות מלפנים או בקו כסוף מעל שמשת הצד שממשיך לקצה הקורה האחורית, ואם בחצאית פלסטיק שחורה, שיחד עם הגג, יוצרת ניגודיות יפה לכתום.
המסר הכמעט יוקרתי במראה, הפרופורציות והמידות מבהירים מדוע בישוף דיבר דווקא על הגולף; טי-רוק נראה כמי שיכול להיות הגולף של עולם רכבי פנאי.
תא הנוסעים
אחת ההפתעות ב-טי-רוק היא סביבת הנהג, שעיצובה הוא תרגום צעיר ונאה לזו המקובלת בפולקסווגן. פרטים רבים מוכרים, החל מהקו הכללי ועד מערך המולטימדיה הנאה ובקרת האקלים, אבל בזכות שימוש בפלסטיק צבעוני, כתום במקרה שלנו, בחלקים רבים בסביבת הנהג ובדיפון, התוצאה מושכת. עם זאת, ולמרות המראה האיכותי, מגע יד מגלה שהפלסטיק קשיח.
במחוונים המוקרנים אין אמנם יותר מדי אפשרויות, אך הם מאפשרים הצגת מערך הניווט ויוצרים תחושה מודרנית. האבזור בגרסה שלנו נאה וכולל מפתח חכם ובורר מצבי הנהיגה וברכב שפע תאי אחסון, כולל מגירה מתחת למושב ותאים עמוקים בדלתות. הרכב שלנו גם שופע מערכות בטיחות מתקדמות, ורק ניטור שטחים מתים נעדרת ממנו. בגשם השוטף שאנחנו סופגים בסקוטלנד מערכת שמירת המרחק מתקשה לעיתים לתפקד.
תנוחת הנהיגה ב-טי-רוק גבוהה מספיק אך לא מדי, ואינה פוגעת בתחושה הדינמית. הראות טובה לפנים אך מעט מוגבלת לאחור, הנדסת האנוש המוכרת מוצלחת, ורק תפעול המדיה מעט מורכב.
המרחב מאחור מספק, ומרווחי הראש, הברכיים והכתפיים טובים, אך מנהרת ההינע מפריעה לנוסע במרכז. לתא המטען גימור איכותי, אפשרות לשינוי גובה רצפה, ונפח מספק ( 445 ליטר) למטען משפחתי לשבוע.
בתנועה
היצע מנועי הבנזין ב-טי-רוק נע בין 1.0 ליטר, 115 כ"ס ל-2.0 ליטר, 190 כ"ס; אנחנו קיבלנו את גרסת הביניים, המצוידת במנוע 1.5 ליטר שמייצר 150 כ"ס ומשודך לתיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים. נתון ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 8.4 שניות, אבל התחושה היא ש-T-רוק אינו כה מהיר. עם זאת הוא זריז, ושומר על קצב טוב ללא מאמץ. המנוע אינו שש לטפס לסל"ד גבוה, אבל הוא מאוד אפקטיבי, גמיש ובעל זרימת כוח טובה. יש לו מספיק כוח כדי לצלוח את הטיפוסים באזור ההררי של סקוטלנד מבלי להתאמץ, וגם אם התיבה נוטה להעלות הילוכים מוקדם, זה לא מפריע לו. ביציאה מהמקום חסרה לפעמים פרוגרסיביות והתגובה עצבנית, ופה ושם הייתה גם החלפת הילוך אגרסיבית.
צריכת הדלק הייתה מצוינת, ובמסע הארוך, ברובו בין-עירוני אך לא תמיד קל, הוא גמע 15.6 ק"מ/ל'.
כמעט מהרגע הראשון מכריז ה-טי-רוק שהוא משלב היטב בין רכות על שיבושים גדולים לבין ריסון נאות לתנודות המרכב, ואכן הוא היה נוח על כל סוגי השיבושים הגדולים והבינוניים. עם זאת הרכב שידר פנימה את חספוס האספלט הבריטי שאיכותו מאכזבת.
ל-טי-רוק הגה מהיר מאוד עם שני סיבובים מנעילה לנעילה ויחס משתנה, אך פעולתו צפויה. בקו ישר הוא דורש לעיתים תיקונים, אך לרוב תגובות הרכב לדרישות הנהג טובות – מספיק נחושות אך לא עצבניות, ובמצב 'ספורט' משקל ההגה נכון יותר.
ל-טי-רוק שלנו הנעה קדמית; עם חישוקי "19 האחיזה מצוינת והוא מצליח לשמור על קצב מהיר בנחשי האספלט המופלאים בסקוטלנד ועושה זאת באופן מעורר הערכה. ה-טי-רוק אינו נוטה להרחיב את קו פניה, הוא מגיב נכון להעברות משקל, וגם אם אינו דרמטי בהתנהגות, הוא בהחלט מהנה לנהיגה, והבלמים הטובים רק מוסיפים.
חוצה פלחים
פולקסווגן השתמשה במרכיבים מוכרים כדי ליצור רכב פנאי שונה, שנע בין פלחי שוק ומעמדות. ה-טי-רוק נראה צעיר ואופנתי אך אינו רעשני והופעתו אינה יוצרת רושם מתאמץ מדי, והוא שומר על שימושיות ומרחב – למרות המידות הצנועות יותר שמתאימות לאופי הרכב, שהוא דינמי מהמקובל בתחום.
גם רשימת המתחרים שרואה פולקסווגן חוצה מעמדות: מצד אחד טויוטה C-HR וניסן קשקאי, מצד שני אודי Q2 ומיני קאונטרימן. אחרי ההיכרות הארוכה ברור ש-טי-רוק יכול להוסיף למבחר המקומי, אך זאת בתנאי שהיבואן יצליח להביאו במחיר שיתחרה מול CHR ולא בדגמים של מותגי היוקרה. נקווה.