ארגון מבחני הבטיחות האירופאי, Euro NCAP, פרסם סדרה ראשונה של מבחנים למערכות נהיגה אוטונומיות - וליתר דיוק, למערכות עזר לנהיגה שמבטיחות להוריד מהנהג חלק ממטלות הנהיגה לפחות מדי פעם.
במבחן השתתפו 10 מכוניות חדשות:
אודי A6,
ב.מ.וו סדרה 5,
די.אס 7 קרוסבק,
וולוו V60,
טויוטה קורולה,
טסלה מודל S,
יונדאי נקסו,
מרצדס C-קלאס,
ניסאן ליף ו
פורד פוקוס. שבע מהן משווקות או ישווקו בקרוב (
קורולה,
פוקוס וגרסת הסדאן של ה-V60, ה-
S60) בישראל. שלוש לא צפויות כאן לפי שעה - מודל S, נקסו וליף.
ב-Euro NCAP בדקו את המערכות במספר מבחנים: שמירה על מרחק מרכב מלפנים, זיהוי רכב שעצר בזמן או רכב ש"חותך" מנתיב אחר לנתיב הנסיעה, שמירה על מרכז הנתיב וסיוע בהתחמקות ממכשול.
והמסקנות ברורות: אף אחת מ-10 המערכות שנבדקו, לא מציעה יכולת נסיעה אוטונומית אמיתית, כזו שיכולה להוריד מהנהג את האחריות לנעשה. במילים אחרות: ב-Euro NCAP מסבירים כי גם כאשר מערכות עזר אלו פועלות, הנהג חייב להיות דרוך ומוכן לקחת פיקוד ולפעול, גם אם לא נשמעה התרעה והמערכת לא זיהתה סיכון.
למעשה, בארגון אף ביקרו את ב.מ.וו וטסלה, על מה שהם מגדירים כפרסום מטעה לגבי היכולות של המערכת במסעות יחסי הציבור. כל היצרניות, כולל טסלה וב.מ.וו, מתריעות באופן ברור בספרי הרכב כי המערכות אינן מאפשרות נסיעה אוטונומית מלאה.
במבחן בקרת השיוט האדפטיבית, ב.מ.וו ודי.אס (DS) הציגו את רמת האוטונומיה הנמוכה ביותר - כלומר המערכת דורשת את מידת מעורבות הנהג הגבוהה ביותר מבין המערכות שנבדקו. מערכת העזר של טסלה לוקחת על עצמה את סמכות הנהיגה הגבוהה ביותר, אך מכיוון שאינה מיועדת לנהיגה אוטונומית מלאה, ב-Euro NCAP מזהירים כי זה יוצר סיכון לכך שהנהג יטעה לחשוב שהוא לא נדרש להיות עירני, מה שיוצר מצבי סיכון גדולים במקרי חירום. המערכות של יתר היצרניות שילבו טוב יותר בין שלבי הנהיגה האוטונומיים לצורך במעורבות נהג.
במבחן ההיגוי - שמירה על הנתיב והתחמקות ממכשול - בוחני הארגון ביקרו שוב את טסלה בגיל מערכת שיוצרת רושם של יכולת אוטונומית גבוהה מכפי שהיא במציאות. הבוחנים מתריעים מפני רמה גבוהה של סיכון לכך שהנהג לא יהיה מרוכז, ובמבחן ההתחמקות ממכשול המערכת לא עברה בין מצב אוטונומי לבין התערבות הנהג באופן משכנע.
המצב גרוע אצל כל היצרניות במבחן ה"חיתוך", שחולק על-ידי ה-Euro NCAP לשתי תת-קטגוריות: "חיתוך פנים" ו"חיתוך חוץ". במקרה הראשון, הרכב הנבחן נוסע בנתיב ורכב אחר נכנס לנתיב שלו לפניו בלי לשמור מרחק. במקרה השני, הרכב שמלפני הרכב הנבחן סוטה החוצה מהנתיב בפתאומיות כדי להתחמק מרכב עומד. מערכות העזר שנבחנו כשלו כולן במניעת תאונה במצבים אלה מבלי מעורבות נהג מרוכז.
הבוחנים גם מתריעים כי המערכות כולן כשלו במניעת תאונה במקרה של פער גדול במהירויות. לדוגמה כאשר הרכב נוסע עם בקרת שיוט אדפטיבית מופעלת, ורכב מלפנים בולם לעצירה. מבלי מעורבות נהג, כל המכוניות התנגשו ברכב העוצר, למרות שבתאוריה עליהן לבלום עד לעצירה ולמנוע זאת.
