כביש 15, בין לוס אנג'לס ללאס וגאס. כמעט לכל אורך הדרך התנועה מתגלגלת לאיטה, בארבעה נתיבים ובקצב קבוע של כ־70 מייל לשעה. יש משהו בתרבות האמריקנית ובחיבה לקרוז קונטרול, שגורמים לכולם להתביית על מהירות זהה, והם גם לא משנים נתיב. כמנהג המקומיים גם אני שילבתי את המערכת האוטומטית, וכמעט מיד יכולתי להרגיש איך הדם בגופי מוותר על הזרמת חמצן לבהונות העצלות. ממילא כפות הרגליים מרוחקות ולא עושות דבר, אז שיסתדרו בלי.
יותר מקרוז קונטרול
המוח המשיך במגמה, והחל לנתק מערכות. על הרגליים כבר סימן "V", והבאות בתור היו הידיים. כן, הידיים.
המכונית בה אני נוהג מצוידת בבקרת שיוט מתקדמת השומרת עליה בנתיב הנסיעה ולצורך זה שולטת בהגה בהתאם לסימון הנתיבים. זו אינה מערכת שמירת נתיב שמתקנת סטייה ממנו, ואפילו לא רק כזו הממרכזת את הרכב בתוכו — אלא כזו שיודעת לנתב את הרכב באופן רציף בתוך הנתיב. כמו הנהג.
מאות קילומטרים של נסיעה שבה כל הגפיים שובתות מפעולות נהיגה. מצד אחד, השהות במושב הנהג נעשית מאוד מאוד נינוחה. לא צריך לעשות הרבה, אפשר להישען לאחור, ליהנות מהנוף החולף, ואת השיחה הקולנית עם המשפחה מאחור אפשר לנהל הפעם אפילו עם שתי הידיים. מצד שני, נראה שהאטת תנועת החמצן בדם פינתה מקום לעודף ביטחון. ככה זה, בטבע אין ואקום; כל כדורית דם שלא אספה מולקולת חמצן, נעטפה בווירוס מתפשט של טמטום, שלא מנע ממני את להפנות את הראש לאחור לשניות ארוכות, כשהמכונית רצה ב־110 קילומטרים לשעה.
אבל המכונית שלי, קאדילק CT6, שומרת על עצמה, וגם עלינו. המערכות שלה, הפועלות ללא תוסף של טמטום אנושי, כוללות גם את המידע שלפעמים, אצל בני אדם, גם החלק שבין האוזניים סובל מאספקת דם מוחלשת. לכן, המערכת מגיבה על הסטת ראש ארוכה מ־5־6 שניות — בתחילה מהבהבת ולאחר מכן מרטיטה את מושבו, בניסיון לרמוז לייצור השברירי שיתאפס על עצמו. במידה והוא לא, המערכת האוטומטית תבצע נוהל גלישה איטית לשול הכביש שיסתיים בעצירה מוחלטת. במקביל, באמצעות מערכת OnStar (מערכת קריאת מצוקה), היא תתקשר למוקדי החילוץ וההצלה.
במקרה שבו המערכת תתנתק פעמיים, לאחר שלמיטב המידע שהגיע אליה, הנהג לא לקח פיקוד למרות שהתבקש לעשות כך, היא גם "תעניש" אותו ותנתק לחלוטין את היכולות האוטונומית. כדי להחזיר "לחיים" את היכולת האוטונומית, יש לאתחל את המערכת באמצעות כיבוי המכונית והתנעתה מחדש. ככה זה כשבינה מלאכותית במכונית אחראית להציל אותך מעצמך.
להוריד ידיים — לא עיניים
קאדילק אינה ראשונה להציע מערכת שכזו, ו־CT6 היא לא המכונית הראשונה בה אני מתנסה עם מערכת שכזו. אבל אצל המתחרים, טסלה או מרצדס, אסור להוריד ידיים מגלגל ההגה לאורך זמן, בשעה שקאדילק היא הראשונה המאפשרת זאת באופן רשמי —
בכבישים מהירים ומוגדרים בלבד — וזו כבר מהפכה של ממש.
המערכת של קאדילק נקראת "סופר קרוז" (Super Cruise), ומבחינת מותג היוקרה האמריקני, זה שלב נוסף בדרך לנהיגה אוטונומית מלאה. התפעול פשוט; תחילה יש לשלב את בקרת השיוט האדפטיבית הרגילה, זאת שמאיצה ובולמת עד עצירה מלאה, ומאיצה מחדש לפי התנועה בנתיב הנסיעה.
לחיצה על כפתור נוסף שנמצא לצד כפתור בקרת שיוט, משלבת את מצב סופר קרוז. תחילה נראה לי כי לחיצה על שני כפתורים נפרדים היא טרחנית, אבל בהמשך הגעתי למסקנה שכך עדיף, כי לא בכל מצב רוצים את הסופר קרוז, וכך לפחות אשאר עם בקרת שיוט מתקדמת כלשהי, במידה והמכונית הענישה אותי על שהתעלמתי מדרישותיה.
רצועה ירוקה מהבהבת סביב חישוק ההגה, מודיעה שה־CT6 שלי נדרכת למצב סופר קרוז. ברגע שהמכונית מצאה את מרכז הנתיב, ההבהוב הירוק הופך קבוע, ואז אפשר להוריד ידיים — אבל לא את העיניים. מצלמה על עמוד ההגה בוחנת את תנועת הראש, וחיישנים אדומים בקצות האור הירוק שבחישוק ההגה מביטים לתוך עיניי. גם כשאני מרכיב משקפי שמש, גם באור דמדומים וגם בחושך מצרים. מרשים.
הסטת ההגה לצורך עקיפה למשל, מעוררת מעט התנגדות מגלגל ההגה, אבל נראה שהמכונית מבינה שההתערבות שלי זמנית, היות והאור הירוק שבחישוק הפך כחול מהבהב שמסמל השהיה זמנית של מצב סופר קרוז. מרגע שהמכונית תמצא מרכז נתיב חדש, מצב סופר קרוז ישתלט והחישוק יהפוך שוב לירוק קבוע.
גבולות גזרה
לאורך מאות הקילומטרים בהן הייתי עטוף בסופר קרוז, היו מקרים בהם המערכת הודיעה שהיא מתנתקת בקרוב. אולם היו אלה מקרים ספורים שרק העצימו את הביטחון שלי במערכת, ואת הרצון שלי לבחון את גבולותיה — בתקווה שלא ארגיז אותה ואנעל בחוץ.
מצב סופר קרוז משלב GPS, מצלמות (של מובילאיי, בין היתר) וחיישנים נוספים. ה־GPS נועד למקם את המכונית בכביש הנכון, כך שמצב סופר קרוז יעבוד רק על כבישים שהוגדרו ראויים למערכת — מהירים וללא צמתים. טווח הקליטה של המצלמות לפנים הוא 250 מטרים, והמערכת ממקמת את המכונית במרכז המסלול שנבחר, ושומרת על גבולות הגזרה כמו איש NRA במטווח.
נסיעה בנתיב הימני ביותר המתקדם לקראת מחלף, תוביל לרוב לתחילת ביטול מצב סופר קרוז, גם כשיש אפשרות להמשיך ישר באותו נתיב. אבל הביטול תלוי בנראות הסימון שעל הכביש ובסוג הפיצול (מחלף או ירידה מהכביש המהיר), כך שאם המערכת מתאפסת בהתאם על נתיב המוביל קדימה, היא לא בהכרח תספיק להתנתק, והמכונית תמשיך ישר כמתוכנן. נסיעה בנתיב המרוחק יותר מהפיצול בכביש, תאפשר למערכת להמשיך במצב סופר קרוז, גם אם תחילה היא תעשה קולות של ניתוק.
המהירות המרבית בה ניתן לשלב לסופר קרוז היא 80 מייל לשעה (קצת פחות מ־130 קמ"ש), וניתן להגביר את המהירות ידנית באמצעות בקרת השיוט, עד ל־85 מייל לשעה (קצת מעל 135 קמ"ש). מעל מהירות זו האור הירוק בחישוק ההגה יחל להבהב, במטרה להודיע לנהג שמצב סופר קרוז יושבת בקרוב ועליו לקחת שליטה. ממילא נהיגה מהירה שכזו רחוקה להשרות אותה נינוחות שהמערכת נועדה לספק. השמירה על מרכז המסלול במהירות שכזו, על אף היותה מאוד מדויקת ולינארית, עדיין תלויה ברדיוס הסיבוב שלפעמים לא מתאים אפילו לכבישים האמריקנים בעלי המוניטין "הישר עד אין־קץ". בנוסף, המערכת לא מתחשבת בתמרורי מהירות (מצוין) או אזורי בנייה בכביש, וכך עלולים לחלוף על פני מעקף בכביש במהירות גבוהה מידי.
טורפת פניות, ואוטוסטראדות
ל־CT6, אגב, אין כל בעיה עם נהיגה דינמית ושינויי כיוון מהירים. השלדה חדה ומרוסנת, והמכונית טורפת פניות בכיף. כשמצרפים ליכולת הזו 404 כ"ס ממנוע 3.0 ליטר, V6 כפול־מגדשים, תיבת 8 הילוכים והנעה כפולה, ניתן להבין איך מכלול הברזל ואלקטרוניקה הזה, שכמעט ונוגע ב־2 טון, זז כל כך מהר. לא הכל מושלם, התיבה מעט איטית, ההגה המדויק לא מתקשר, הבלמים איבדו מעט מיכולתם לאחר קטע שבאמת היה תובעני במיוחד, ומנגנון ה"הכנה לתאונה" מעט היסטרי — ועדיין, היכולות הבסיסיות מאוד גבוהות. כן, גם בשייטת פאר שאורכה מעל חמישה מטרים, יכולת דינמית גבוהה היא דבר חשוב, בוודאי בליגה בה קאדילק נמצאת, ומול היריבות אליהן היא מכוונת.
היכולת הדינמית, יחד עם נוחות נסיעה מצוינת בעיר ומחוצה לה, מאפשרים ל־CT6 בגרסת סופר קרוז לרפד את הנשמה בשלווה עילאית, וזו הרי המטרה. חלק מאותה יכולת מושג תודות לבולמי Magnetic Ride Control, שכוללים בולמים עם נוזל שמשנה את צמיגותו 1000 פעם בשניה(!) בהשפעת שדה אלקטרו־מגנטי. חלק אחר בזכות בידוד מצוין שמאפשר ליהנות מצליל המנוע כשרוצים ו/או מהמוזיקה המושמעת דרך 34 הרמקולים מסדרת 'Panaray' של בוז הפזורים בחלל תא הנוסעים. שניהם אגב, נשמעים מצוין.
על מגדר ודעות קדומות
קאדילק CT6 היא מכונית פאר, עם ממדים ומופע כמו של מרצדס S. עם זאת, בחלק מהשווקים משווים אותה היבואנים ל־E קלאס שמחירה דומה אך ממדיה קטנים — כך שהקאדילק מנצחת עוד לפני הקרב.
אין ספק, לקאדילק יש מוצר מאוד מעניין, ומ־א־ו־ד מתקדם טכנולוגית. כעת נותר לראות אם היבואנית תצליח לשמור על התמחור האטרקטיבי שקיים בשאר גרסאות CT6 שנמכרות בארץ, כאשר גם סופר קרוז תגיע לישראל.
מתי זה יקרה? תלוי במיפוי הכבישים המהירים בישראל ובתקנות התעבורה בישראל. תכניות GM כוללות מיפוי כבישי סין והמזרח התיכון, ואנשי היבואנית אופטימיים בזכות הקשר ההדוק שיש להם עם היצרנית. רק אחרי מיפוי הכבישים מערכת הסופר קרוז תתיר להוריד ידיים מההגה, ואז תשאל השאלה: האם בכלל יותר לעשות זאת? כרגע החוק בישראל אוסר.
