אך לפני חודשיים כתבתי על מהפיכה בהתהוותה, שביטוי אחד שלה זכיתי לחוות עם הצגת אודי e-טרון החשמלי בסן פרנסיסקו. והנה כבר החודש אני מביא בפניכם עוד "בפעם ראשונה" עבורי.
זה לא דרמטי כמו מותג מקורי חדש, טסלה למשל, זה קרוב בהרבה ל־ד.ס שיצא מסיטרואן, ובאירוע ההכרזה החגיגי של המותג החדש שנערך בפברואר השנה גם אנחנו היינו (אוטו 385). אבל אין דין אירוע באולם כדין השקה בפועל של מותג חדש עם דגם ראשון שלו. וזו סיבה למסיבה, ואני הייתי שם.
עוד ועוד מותגים
מפעל פולקסווגן גדל והיה לקבוצת ענק עם השנים — אודי, סיאט, סקודה, פורשה, למבורגיני, בוגאטי, בנטלי, וגם דוקאטי (אופנועים), סקניה ומאן (משאיות) — והשנה יצר עוד מותג חדש: קופרה.
קופרה הוא שם חדש כמותג, אינו חדש עבור
סיאט ומוכר על־ידי כל חובב רכב. שם זה הוביל את הגרסאות הספורטיביות של דגמי סיאט עוד מאמצע שנות השמונים, כמו איביזה קופרה. כעת, קפץ שם הגרסה שני שלבים במדרג והיה לשם מותג, וכעת יצטרכו חובבי הרכב ללמוד סדר חדש; לא
סיאט אטקה קופרה — אלא
קופרה אטקה.
דגמי קופרה ייוצרו על־ידי סיאט, כל־כולה חלק מקבוצת פולקסווגן, אלא שאלה יהיו במיתוג אחר, שיווק שונה ובסופו של עניין גם רשת סוכנים ייעודית (כנראה שלא בישראל). ואם פעם הייתה זו ג'נרל מוטורס שאחזה במספר שיא של מותגים (אולדסמוביל, ביואיק, פונטיאק, קדילאק, שברולט) שחלקם היו זהים לאחרים בכל, מלבד הסמל ורשת הסוכנים, הרי שניהול המותגים הכושל שלה (פרט לקדילאק, לא היה לאחרים ייחוד של ממש) הביא לזניחת רובם.
פולקסווגן, לעומתה, מלהטטת בשלום בין כל מותגיה, אגב ייצור דגמים זהים בכל המרכיבים החשובים — בעיקר הרצפה עליה הם מבוססים, אך גם מנועים/תיבות/הנעה/מערכות — ועם זאת יצירת בידול דרך המותגים השונים, תוך כדי שהיא מעניקה לכל אחד אופי אחר לטובת פנייה לקהל מטרה שונה.
סיאט מצידה, שהייתה אמורה לשאת את נס היכולת הספורטיבית ובהמשך להוות בסיס לעיצוב מתקדם, שמרה על ייחודה דרך מספר דגמים מקוריים בעיצובם — וגם אותן גרסאות קופרה. עם אלה פנתה סיאט לקהל הפחות שמרני, השובב משהו והיותר אוונגרדי. עם זאת, היא לא זכתה להצלחה המקווה, ומכאן נולד הרעיון הפשוט: למקסם את קופרה, ומגרסת ביצועים של דגם רגיל, לעשותה למותג ביצועים, אך כזה שאינו יוקרתי בהגדרתו, על מחיריו הגבוהים, ולכן נגיש בהרבה.
קופרה, אטקה קופרה
ואכן, מתאים לסיאט שהמותג החדש שלה יהיה ספורטיבי, כזה שמדבר לאמוציות — בכל זאת, Auto Emoción — ולכן קופרה הוא השם הטבעי עבורה. והדגש, אכן, הוא על עוצמה, על ביצועים ועל יכולת דינמית — ולא על אבזור מפנק או חומרים וגימור יוקרתיים.
וכך, העיצוב החיצוני אומנם מוחצן ואגרסיבי יותר מזה של סיאט אטקה, בעיקר בזכות ארבעה מפלטים, חישוקים בצבע נחושת (קופרום, בלטינית) ואחוריים המזכירים את אלו של פורשה מקאן, ובכל זאת, מדובר ביותר אטקה, פחות מקאן.
בתא הנוסעים הדבר בולט עוד יותר. אין כאן אפילו ניסיון ליצור מופע יוקרתי. אותם חומרים נוקשים למדי, אותו אפור שולט, אותה מערכת מולטימדיה. ורק המושב ספורטיבי בהרבה, מתאים יותר לדגם קצה שכזה. טוב, לא רק, פה ושם תמצאו את הלוגו החדש, והמדרך המתכתי לרגל שמאל של הנהג בהחלט משכנע, וגם התפרים הכתומים מוסיפים. הבידול, אם כן, הוא לא באבזור ובהופעה, אלא אמור להיות בדרך בה הרכב נע, ואת זה בדיוק היה עליי לבדוק.
נוהל בדיקה
מנוע 2.0 ליטר מוגדש, 300 כ"ס (ב־5300-6500 סל"ד), 40.8 קג"מ (מ־2000 ועד 5200 סל"ד) — רצועת־כוח סופר־כוחנית של 4500 סל"ד(!) — תיבה דו־מצמדית 7 הילוכים, הנעה כפולה; חסר לכם משהו למתכון? ובכן, הוסיפו מתלים מתכווננים, צמיגי פירלי P זירו במידה 245/40-19 ואופציה לבלמים של ברמבו, והנה חומרי גלם מבטיחים. כך שכל שנותר לבדוק הוא את איכות התבשיל שהכינו מהנדסי החברה.
התנעה. הצליל שבוקע מארבעת המפלטים אינו מבשר רבות. מה לעשות שמגדש הטורבו עומד בין המנוע לבינם ומבודד את הצליל האהוב. לחיצה ורכב הפנאי מזנק קדימה. יש לו כוח לאטקה, הרבה ממנו, הוא זמין כבר מההתחלה ולרגע נדמה שהאוטו הזה לא יפסיק להאיץ.
החלטתי לנסות את בקרת השיגור. כן, יש לו כזו, כמו שיש למכוניות חטיבה M של ב.מ.וו. לרוב אני לא מנסה אפילו את הגימיק המיותר הזה. החיים הם לא אפס למאה, ומי האידיוט שישתמש בזה עם מכוניתו הפרטית (אלא אם הוא משתתף במירוצי תאוצה). ובכל זאת. השד הזה שקיים אצל כמעט כל חובב רכב, לא נתן לי מנוח, והתפתיתי לנסות.
האטקה יצא מהמקום כנשוך נחש, ומבלי לפרפר בכלל. ארבע־על־ארבע עושה ניסים כאשר מנסים להוריד אותם 300 כ"ס ו־40.8 קג"מ לכביש בבת אחת. 5.2 שניות אומרים הנתונים, והתחושה הייתה שזה אפילו פחות. אגב, רכב הפנאי הזה מגיע ל־247 קמ"ש.
על הכביש המהיר האוטו הזה מרגיש בבית. בורר המצבים במצב 'נוחות', המתלים לא קשים מדי, הנוחות טובה, ההיגוי מפתיע לטובה. זה יותר ממספיק עבור סיאט אטקה. אבל מה בנוגע לקופרה? הרי למותג החדש יש יומרות גבוהות יותר.
מארגני ההשקה הספרדים (נכון יותר, הקטלונים), הציעו לנו גם את התנאים הנכונים לנהיגה אגרסיבית יותר. קטע כביש מפותל שאורכו כ־3 קילומטר נסגר במיוחד עבורנו לטובת תנועה חד־סטרית. הידיעה שאין תנועה נגדית, אפשרה שימוש ברוחב הכביש כולו לטובת תקיפה אגרסיבית של פיתולים, כולל פניות עיוורות, ממש כמו בסטייג' של מירוץ ראלי.
המתג עבר למצב 'מירוץ', המנוע חודד, תיבת ההילוכים האיצה את מהירות ההחלפה והותירה את המנוע זמן רב יותר בסל"ד גבוה, המתלים הוקשחו ומנעו מהרכב הגבוה־משהו לרכון על צידו בעקומות חדות, ובכלל — האוטו הפך לקרבי יותר; אפילו הצליל האנמי, שאותו הזכרתי קודם, הפך חביב יותר, עם קולות "טיגון" אהובים, אותם פיצוצים קלים הנשמעים עם הרפיה של דוושת התאוצה.
המעבר הראשון היה להכרת המסלול — ובשני לחצתי. האטקה התנהג טוב מהמצופה, טוב מאוד אפילו. פנייה החלטית, אחיזה נשכנית, וחשוב עוד יותר: יכולת בלימה מצוינת וללא דעיכה (לפחות במסלול הזה). הרגשתי שלמרות המהירות הגבוהה בה נהגתי במעבר השני, ניתן היה לעשותו במהירות גבוהה הרבה יותר. כל אלה לא הופכים את רכב הפנאי של קופרה למכונית ספורט — אבל הם בהחלט עושים אותו לרכב פנאי מהיר מאוד, בטוח מאוד וכיפי לגמרי.
יחיד מסוגו
קבוצת פולקסווגן כלכלה היטב את צעדיה כשהשיקה את מותג קופרה. היא בחרה בסיאט, המותג ה"שובב" שלה, כדי להשיק רכב משודרג־ספורטיבית, ובחרה בקטגוריה הצומחת ביותר, רכבי פנאי, כדי להציג אותו. לא במקרה ליאון, שהושקה מוקדם יותר, הוצגה כהוט האץ' של סיאט, ודווקא רכב הפנאי הקומפקטי הוא הראשון להציג את לוגו המותג החדש והלוהט.
התוצאה היא רכב פנאי מהיר, בטוח ונוח יחסית, שנועד לקהל מטרה גדול ככל האפשר בקטגוריה שבמהותה אינה המונית וגם יקרה יותר. לי נראה שקופרה נכנסה לשוק רווי מותגים ודגמים בגלגל ימין.
קופרה אטקה שונה, אך לא ממש רכב נישה; הוא מובדל ויקר — התחזית היא שיעלה בארץ בין 250,000 ל־300,000 שקלים — אך רחוק דיו מדגמים דומים של מותגי יוקרה, בוודאי הגרסאות הספורטיביות שלהם.
כרכב פנאי ביצועיסטי, עם הספק מרשים ביותר, יכולת זינוק מטורפת, התנהגות מרשימה ובטוחה וברמת המחירים הזו — אין לו מתחרים.
