אלו אמנם מכוניות תצוגה שלא הגיעו לפס הייצור, אך ההשפעה של חלקן על העיצוב והטכנולוגיה מורגשת עד היום. רצינו יותר, אבל רוב המכוניות נחתכו בעריכה. מישהו רוצה פיצה?
אלפא רומיאו קאראבו, 1968
בתמונה הראשית אתם יכולים לראות את אלפא רומיאו קאראבו (Carabo), שעוצבה על-ידי מרצ'לו גנדיני בבית העיצוב ברטונה, נבנתה כמכונית תצוגה על בסיס שלדת ה-33 סטראדלה של היצרנית, ונקראה על-שם סוג של חיפושית. המכונית הציגה עיצוב טריז שהפך פופולארי בעשורים הבאים, בין היתר גם בעיצובים נוספים של גנדיני.
עיצוב הקאראבו השפיע רבות על מכוניות שיופיעו בשנים שלאחר הצגתה, דוגמת למבורגיני קונטאש, שעוצבה גם היא על-ידי גנדיני ולוטוס אספרי שעוצבה על-ידי ג'ורג'טו ג'וג'ארו.
פרארי מודולו, 1970
המודולו (Modulo) עוצבה על-ידי פאולו מרטין בסדנת פינינפארינה והוצגה בתערוכת ז'נבה 1970. העיצוב התאפיין בחופה המחליקה קדימה לצורך כניסה ויציאה וגלגלים חשופים או מכוסים למחצה (תלוי אם אתם רואים את הכוס כחצי מלאה או ריקה). את הפסל הקינטי הזה הניע מנוע V12 בנפח 5.0 ליטר שהפיק 550 כ"ס והאיץ את המודולו ל-97 קמ"ש ב-3.1 שניות.
לנצ'יה סטראטוס זירו, 1970
עוד אחת מיצירותיו של מרצ'לו גנדיני וברטונה, הסטראטוס זירו (Stratos Zero) הוצגה בתערוכת טורינו 1970. הונעה על-ידי מנוע V4 בנפח 1.6 ליטר שנלקח מלנצ'יה פולביה והתאפיינה במרכב קצר במיוחד (3.58 מ'). המכונית הופיע גם בסרט "סהרורי" של מייקל ג'קסון מ-1988.
ווקסהול SVR, שנת 1970
ב-1970 ווקסהול הבריטית הציגה את ה-SRV (ר"ת של Styling Research Vehicle, "רכב לבדיקת עיצוב"). למרות ממדיה הצנועים (גובה של 104 ס"מ בלבד), ארבעה מבוגרים יכלו להיכנס לתוכה בסיוע ארבע דלתות.
ה-SVR הונעה על-ידי מנוע ארבעה צילינדרים מרכזי בנפח 2.3 ליטר. בין החידושים שנבחנו במכונית היו אווירודינמיקה משתנה עם מסיט רוח מתכוונן בחזית, מתלים מתכווננים חשמלית ומספר מכלי דלק שהדלק מחולק ביניהם באופן עצמאי.
מזראטי בומרנג, 1972
הבומראנג (Boomerang) הוצגה בתערוכת טורינו ב-1971, ועוצבה איך לא על-ידי ג'ורג'טו ג'וג'ארו. היה לה מנוע V8 בנפח 4.7 ליטר שהפיק 310 כ"ס, והאלמנט העיצובי המיוחד ביותר שלה היה לוח מחוונים בתוך גלגל ההגה. בתערוכת ז'נבה 1972 מזראטי הציגה את הבורה, בה יושמו הרבה מהלקחים שנלמדו מהבומראנג.
דומה זירו, 1978
הדומה זירו (Dome Zero) הוצגה בתערוכת ז'נבה ב-1978 כאב טיפוס למכונית סדרתית, למטרת הומולוגציה עבור יצרנית מכוניות מירוץ יפנית בשם דומו (Dōmu, חלום ילדות ביפנית). היא יועדה למכירה בייצור מוגבל לשוק היפני. למרבה הצער, על אף שנבנו מספר אבות טיפוס, דומו לא הצליחה להתגבר על המגבלות הרגולטוריות והפרויקט, שנוהל על-ידי מינורו היאישי, נזנח.
אסטון מרטין בולדוג, 1980
הבולדוג (Bulldog) עוצבה על-ידי וויליאם טונס. באסטון מרטין רצו בתחילה לבנות כ-25-15 מכוניות, אך ירדו מהעניין עקב עלויות גבוהות - ורק מכונית תצוגה אחת נבנתה ב-1979. המכונית הייתה אמורה להיות תצוגת יכולות של אסטון מרטין, הן בהיבט האיכות והן בהשגת תואר המכונית המהירה ביותר מייצור סדרתי.
בין המאפיינים העיצוביים הבולטים של הבולדוג ניתן למנות צגי לד מופעלים במגע בתא הנוסעים, בדומה ללגונדה, ויחידות תאורה קדמיות חבויות כשאינן בשימוש. המנוע היה V8 בנפח 5.3 ליטר עם צמד מגדשי טורבו ו-600 כ"ס. בהשקתה, נטען כי היא מסוגלת למהירות מרבית של 381 קמ"ש.
סיטרואן קארין, 1980
ואם הגעתם עד לכאן, אז לכבוד הפסח, נסיים בפירמידה מתנייעת של ממש: סיטרואן קארין (Karin), שעוצבה על-ידי טרבור פיורה. היא הוצגה בתערוכת פריז ב-1980 ועשתה שימוש במנוע ארבעה צילינדרים ובמתלים פנאומטיים. היא הקדימה ביותר מעשור את מקלארן F1 עם מבנה ישיבה ייחודי - נהג מלפנים במרכז ומאחוריו נוסע מכל צד.