כמו האביב הבא אחרי החורף, כך עורכת דאף היכרות עם חידושיה מדי שנה. מסורת, אמרו רבים וטובים, היא דבר טוב.
הגיג על שינויים
נוהל החידושים בעולם המשאיות והרכב המסחרי שונה מזה שבעולם מכוניות הנוסעים. ליצרן הפרייבטים הממוצע יש כחצי תריסר עד תריסר דגמים, כל שש שנים מוחלף כל אחד מהם ובתקופה זאת מוכרזת מתיחת פנים. חלקם של החידושים חשוב, אפילו חשוב מאוד; אחרים הם רק ענייני שיווק. בקיצור: יש תנועה.
יצרנית המשאיות, מה יש לה בעולמה? שלושה דגמים, לפעמים ארבעה. לכלים שלה אין רצפה, רק שלדה; המנועים ממילא חייבים חידוש לרגל תקן יורו כזה ואחר; תיבות הילוכים? כאשר יש טובה, היא נשארת, ואם יש חדשה, היא מוחלפת תוך כדי. אה, כן: “הפילוסופיה של שפת העיצוב“? לא כאן. מנגד, הדרישות מאותם כלים מגוונות מאוד, ונדרשים עבורן פתרונות ייעודיים. פתרון שאינו מיטבי לעבודה מסוימת, משמעותו במקרה הפחות גרוע הוצאות כספיות למפעיל, ביותר גרוע כשל תפעולי.
הדרך לכך עוברת דרך היצע גדל והולך של סרנים למשקל שונה ויחסי העברה לפי הנדרש, ושילובי מפרט מגוונים של היגוי והנעה לסרנים למיניהם.
מידע על שינויים
דאף חידשה ב-2017 את שלושת דגמיה - LF, CF, XF - והציגה אותם בשני סבבים. הראשון (אוטו 378) כלל את השניים האחרונים בגרסאות רגילות; השני כלל את המשאית הקלה LF וגרסאות לעבודות כבדות של CF ו-XF (אוטו 381). כך למשל הוצגה גרסת CF לעבודות תשתית עם 4 סרנים כאשר שלושה מהם מהוגים ואחד מונע, גרסאות 4x6 עם הפחתה טבורית ועוד כיו“ב.
כעת הציגה דאף מספר חידושים ואלה נועדו להגדיל את ההיצע הממוקד של דגמיה.
שני סרנים חדשים - 1. קדמי לעומס של 10 טון, בעיקר למשאית עם מנוף כבד מאחורי תא הנהג; 2. אחורי 7.5 טון, לא מהוגה, קשיח וקל מקודמו, לעומס סטטי עד 26 טון.
שלוש תצורות חדשות - 1. משאית טרידאם, 4x8 הכוללת סרן אחורי מהוגה ושני סרנים מונעים, מוצעת בדגמי CF ו-XF, עם כושר העמסה של 27 טון ומיועדת לעבודות תשתית, כולל מעבר לכביש, במקומות בהם תמרון הוא אתגר; 2. משאית 4x10 הכוללת סרן מהוגה מאחור, וזו מוצעת ב-CF למשקל כולל של 49 טון; 3. אותה גרסת 2x8 עם 3 סרנים מהוגים שהוצגה כבר במפגש הקודם, מוצעת כעת גם בדגם XF למשקל כולל של 37 טון.
גרסה לעבודות כבדות - XF עם כושר עבודה מורשה עד 120 טון.
ויש סיבה
ריכרד זינק, חבר מועצת המנהלים של דאף והאחראי על המכירות, מציין כי דאף סיימה את 2018 כיצרן השני בגודלו באירופה בתחום הכבד, עם נתח שוק של 16.6%. דאף ייצרה 67,000 משאיות, הובילה בשבע מדינות ביבשת והיא ראשונה באירופה עם ראשי-גורר.
“לדאף“ ממשיך זינק, “יש תכניות לגידול נוסף בהיקף הפעילות שלה, וזו הסיבה מדוע אנחנו מתעתדים להיות מתחרים בולטים בתחום המשאיות והכלים לעבודות תשתית“. וכדי לעשות זאת, אומר זינק, מציעה דאף מגוון גדול של שלדות וסרנים לעבודות אלה, להתאמה מיטבית לכל יישום.
תמרונים במחצבה
אנשי דאף היו מאוד גאים במשאית עם שני הסרנים המהוגים/שני הסרנים המונעים. כל כך גאים, עד כי השוואה נדרשה, וכדי לעשותה כמו שצריך פתחתי עם חמוצים, סלט קטן (אופס, זה לא מכאן). אפתח שנית: פתחתי עם 4x8 רגיל במסגרת CF (אבל כזה עם 530 כ“ס, ולהזיז 30 טון ממש לא היה לו קשה).
ההתנהלות באוטוסטרדה הייתה קלה להפליא, רמת השקט מהסוג המאפשר יום עבודה מלא בלי בעיות ותפעול קל של כל המסביב. בכביש המשובש למדי למחצבה העניקה ה-CF שירותי נוחות ראויים, גם על פסי הרעדה בתוך הכפר, גם כאשר חצתה מספר כשלי תחזוקה חמורים בהמשך (קוראים לזה בורות).
במחצבה עליתי למעלה ובקצה נערך השלב הראשון של המבחן המשווה. כלומר, הדרך חייבה סיבוב במקום וחזרה, והמשאית לא השלימה אותו במכה אחת; רברס נדרש. ירדנו (בלם המנוע יעיל מאוד), עליתי על אותה 4x8 עם שני הסרנים המהוגים (480 כ“ס) ועליתי איתה למעלה. הגענו לאותה נקודה בה ה-4x8 הרגיל נאלץ לתמרן, ולא התפתיתי להצעת ההתערבות עם המדריך (“רוצה להתערב אם היא עושה את זה?“). ובקיצור: המשאית עם שני הסרנים המהוגים יצרה רדיוס סיבוב קטן בהרבה מזו הרגילה, ולא נזקקה לתמרון משלים. חבשתי קסדה לבנה וירדתי להנציח. ההנצחה בצמוד.
מספר נקודות להתייחסות: ההגה הכבד במעט בשתי המשאיות היה מאוד לטעמי; כאשר עולים בעליות ממש תלולות, יחס העברה קצר שווה הרבה. מרגישים. המושב, הנדסת האנוש, ובכלל רמת החיים בפנים היו בצד הגבוה של הסקלה.
מטען חורג
כאמור הכריזה דאף על גרסה למטען כבד של 120 טון, אבל בגלל בעיות רישוי למשקל חורג - ואירופה זה לא ישראל, כן? הרי מובילי טנקים נעים כדבר שבשגרה בכבישי ישראל, וגם מובילי ציוד כבד אזרחיים הם לא סיפור. מה שאנשי דאף הצליחו לסדר היה אורך חריג יחסית (20 מטרים), אבל במשקל כולל של 40 טון, כמו כל סמי-טריילר מצוי ורוחב תקני.
המדריך התנגד למה שעשיתי. כלומר, החלפתי הילוכים, השתמשתי במאט, ובכלל ניסיתי לעשות מה שיותר דברים במסגרת הנהיגה. “לא צריך, יש מערכות“ הוא קבע; “אני יודע, אבל בכל זאת, מבחן, התרשמות...“, ואז זכיתי בהארה: למה לא (מבחן, התרשמות) לבדוק גם את האוטומציה העכשווית?
אז ככה: קבעתי מהירות ל-85 קמ“ש, אחזתי מעדנות בגלגל ההגה - וזהו, בעצם. אותו XF התנהל במהירות הנ“ל, האט כאשר התקרב לרכב, האיץ לאחר מכן, הכניס לסרק במורד מתון(!), האט אם היה צריך, שילב בחזרה להילוך, הרעיש כאשר חציתי קו הפרדה ותיקן מעדנות את ההגה. בקיצור: כל עוד המשאית נעה בכביש מהיר, העומס המנטלי על הנהג יכול לרדת באופן דרמטי, והאפשרות לתאונה בגלל אובדן תשומת לב - סיבה עיקרית לתאונות - כמעט ונעלמת.
ההגה ב-XF היה מעט קל לטעמי, אך בניגוד לפעם הקודמת, נאמר לי הפעם כי מי שרוצה יכול לקבל אותו מעט כבד יותר. בכל אופן, התמרון עם הכלי-המעט-ארוך-מהרגיל היה קל מאוד, גם תודות למראות מצוינות, ובכלל התפעול והנדסת האנוש, היו קלים ונינוחים.
מושכים מקסי
דאף מרחיבה את היצע הגרסאות והמכלולים שלה להתאמה ממוקמת יותר לעבודות בהן מתמחים מפעילי הרכב הכבד, והפעם בדגש על כישורי עבודה טובים יותר, לא מעט מהם גם באתרי עבודה מעבר לכביש.
בנוסף להם, הייתה זו הזדמנות נוספת להתרשם מהכלים של דאף שמציעים לנהג תנאי עבודה מתקדמים ביותר, מבוססים על איכות נסיעה ברמה גבוהה, הנדסת אנוש ותא נהג ראויים ביותר.
