השקת דור חדש של מכונית היא תמיד הזדמנות טובה לבחון את ביצועי הדור הקודם בשווקים. הדור הרביעי של
רנו קליאו — על־שם מוזת ההשראה, הושק ב־1990 — שהוצג ב־2013, לא רק שהיה כל השנים האלה אחד הנמכרים באירופה, אלא היה גם הסופרמיני הנמכר ביותר שם בשנתו האחרונה ושני רק לגולף בהיקף המכירות.
זהו הישג מרשים למכונית שאינה נוחה במיוחד ולא הצטיינה באבזור, ואני מניח שאחת הסיבות להצלחה נובעת מכך שאנשים פשוט אוהבים איך שהקליאו נראית. ב
רנו ידעו שלדור החמישי יש צמיגים גדולים להיכנס אליהם, הם היו מודעים גם למגרעות שלה, והיה ברור להם שהדגם החדש חייב להתאים לשינויים הגדולים בעולם הרכב ולהיות מוכן לעשור הקרוב.
Evolution
זה לא היה המפגש הראשון שלי עם הקליאו החדשה. ראיתי אותה במרץ בז'נבה, שם הושקה גם פיז'ו 208 — ליצירת סבב נוסף של הדרבי הצרפתי בסגמנט הסופרמיני. התצוגה של רנו הייתה הרבה פחות מרשימה, הקליאו שראיתי הייתה ללא תאורת פנים, ואתם יכולים להניח שהמפגש לא היה מוצלח במיוחד.
במפגש השני, במגרש החנייה התת־קרקעי בפורטוגל, הן חיכו לנו בכתום ובכחול, בכולן נצצה לאורך הדשבורד תאורת הפנים והרושם הראשוני, השני, הפתיע לטובה. הכתומה עם מנוע 1.0 ליטר, 3 צילינדרים, 75 כ"ס ותיבה ידנית עם 5 הילוכים ידנית; הכחולה, בפסגת ההיצע, עם מנוע 1.3 ליטר מוגדש 130 כ"ס המשודך לתיבת דו־מצמדית עם 7 הילוכים. התחלתי בכחולה ברמת הגימור RS Line הבכירה יותר.
העיצוב החיצוני של הדגם החדש דומה לזה של הדור הרביעי. כל כך דומה עד כי קשה להאמין שמדובר במכונית חדשה לגמרי — פלטפורמה עדכנית של קבוצת רנו־ניסאן, מנועים ותיבות חדשים לגמרי ותא נוסעים שתוכנן מהיסוד.
קליאו היא הראשונה להשתמש בפלטפורמה המודולרית החדשה CMF-B. אנשי רנו ציינו כי הפלטפורמה נבנתה כדי לממש את חזון החברה לעתיד: דגמים חשמליים, אוטונומיים ומחוברים. בשלב זה לא הוצגה קליאו היברידית, אבל מערכת הנעה חדשה, הנקראת E-TECH, תוצג בשנה הבאה, וזו תשלב מנוע 1.6 ליטר בנזין ו־2 מנועים חשמליים הנתמכים על־ידי מצברי ליתיום יון.
לא רק העיצוב, גם הממדים דומים לאלה של הדור הקודם, והשינוי העיקרי הוא ביחידות התאורה בחזית, שכעת מיישרות קו עם העיצוב החדש של רנו, וכוללות תאורת לד מלאה (כבר בגרסה הבסיסית) בצורתC , בדומה לזאת שבמגאן גרנד קופה. מהצד ומאחור הקווים מחודדים יותר, אבל ההופעה נותרה דומה. הצרפתים קוראים לזה "Evolution", במבטא צרפתי כבד; הישראלים היו קוראים לזה "לא מחליפים סוס מנצח". תכנון חכם יותר אפשר להגדיל את נפח תא המטען ב־70 ליטר ל־370 ליטר, וכעת הוא מהגדולים בקטגוריה.
Revolution
אבל כדי לתאר את השינוי בתא הנוסעים בחרו הצרפתים במושג "Revolution". ואכן, מהפכה. כי מרגע שהתיישבתי בקליאו, לפחות ברמת הגימור RS Line, גיליתי שפנים הרכב דומה יותר למה שמציעים מותגי פרמיום, לא למה שמקובל בדגם של מותג אמצע הדרך.
זה מתחיל עם אותו פס תאורת פנים הדומה למה שיש במגאן גרנד קופה, וממשיך עם מושבים מעוצבים מאוד, הדומים לאלו שבוולוו XC40, אוחזים היטב ונוחים לאורך זמן. הקונסולה המרכזית בנויה בצורה המזכירה גל המכוון בצורה מרומזת את הנהג למופע המרכזי של סביבת הנהג — מסך מולטימדיה ניצב בגודל של "9.3.
המסך בהיר ועשיר באפשרויות, כולל ניווט וחיבור לטלפונים כמקובל בזמננו, אינטואיטיבי לתפעול, אבל המגע בו מחזיר אותי למציאות, מכיוון שהוא לא מגיב מהר כמו ברכבי פרמיום. אנשי רנו הצליחו ביצירת הנדסת אנוש אינטואיטיבית המשלבת את המערכת הידידותית, מתגים פיזיים ושלושה פקדים עגולים למערכת המיזוג, ולאלה הוסיפו תפעול מההגה שהלחצנים בו מוארים.
מסך נוסף בגודל "7 מחליף את לוח המחוונים הקלאסי; אנשי רנו הבטיחו שבסוף השנה יוצג מסך גדול יותר של "10, וזה יכלול גם תצוגה של מערכת הניווט. איכות החומרים השתפרה מאוד, וכוללת הרבה יותר משטחים רכים ובהירים. ברנו מציינים כי הדגם יוצע עם סגנונות שונים לסביבת הנהג, כך שהלקוח יוכל לבחור את הסגנון ואת שילוב הצבעים המועדפים עליו. איכות ההרכבה לא רעה ברוב חלקי תא הנוסעים, ובכל זאת חלקים מסוימים ייצרו מעט רעשי ויברציה בנסיעה. מערכת השמע של בוז מייצרת סאונד נהדר, כוללת שמונה רמקולים וגם סבוופר המשולב בחוכמה בדלת תא המטען, כך שאינו "מבזבז" נפח; מעניין מה יהיה מחירה. בהשקה הוצגה גם רמת גימור מהודרת במיוחד, הנקראת "Initiale Paris" וכוללת מושבים עם ריפוד בגימור של יהלומים חתוכים.
במושב האחורי יש מקום מספק לשני מבוגרים, אך הרצפה מעט נמוכה ועלולה לפגוע בתמיכת הירכיים בנסיעות ארוכות. פתח החלון האחורי מעט קטן וגבוה. פתח ההטענה בתא המטען הגדול גבוה, ואין לו שפה שטוחה.
בין עצי אלון השעם
מסלול הנהיגה הוביל אותנו למחוז איבורה (Évora), מרכז גידול עצי אלון השעם, מהם מייצרים פקקים לבקבוקים והמיוצאים לרחבי העולם. אני מכיר כבר את מנוע 1.3 ליטר טורבו 130 כ"ס המשודך לתיבה הדו־מצמדית 7 הילוכים ממכוניות אחרות, ואני פשוט אוהב את השילוב הזה. במהירויות עירוניות ובין־עירוניות יש שפע של כוח זמין, התגובה ללחיצה על המצערת מהירה, שילוב ההילוכים מדויק והנסיעה מעודנת וחלקה. בכביש המהיר, כשעולים למהירות גבוהה, התחושה היא שהמנוע מתאמץ ורועש יותר, אך עדיין אין בעיה לייצר תאוצות ביניים טובות גם במהירות תלת־ספרתית. בפניות ההגה הגיב היטב לפקודות היגוי, והעניק תחושה טובה ביחס להגה חשמלי.
ביום השני נהגתי במנוע הבסיסי יותר — 1.0 ליטר אטמוספרי עם 75 כ"ס ותיבה ידנית עם 5 הילוכים. נהניתי מהנהיגה בכביש המפותל והארוך בין עצי אלון השעם היפים. היכולת הדינמית אפשרה להגיע למהירות גבוהה גם בתוואי המעוקל — ואני אוהב לנהוג עם תיבה ידנית. המנוע הזה ממש לא חזק, אבל בהחלט יספק בכבישים עירוניים; בכביש בין־עירוני, תאוצה מספקת לעקיפה מהירה תהיה מאתגרת יותר.
נוחות הנסיעה, שהייתה לדעתי נקודת התורפה בדור הקודם, שופרה מאוד. המתלים מכוילים לנסיעה מאוזנת ובטוחה, לא רכה מדי, ומטפלים טוב בשיבושי הכביש. כאשר הכביש משובש מאוד הקליאו מתחילה להתנדנד ואז היא נוחה פחות. הנסיעה שקטה רוב הזמן, ובנסיעה מהירה יותר נשמעים רעשי רוח בתא הנוסעים, אך לא בצורה יוצאת דופן ביחס למקובל בקטגוריה. כאשר עולים על אספלט פחות טוב, רעשי הכביש מורגשים היטב בפנים.
במהלך הכתיבה, מספר ימים לאחר ההשקה, ראיתי כי קליאו הצטיינה במבחן הבטיחות של יורו NCAP — כוכבים וציונים גבוהים בהגנה על מבוגרים (96%!) ועל ילדים (89%). הקליאו החדש אמורה לכלול לראשונה יכולת נסיעה אוטונומית־חלקית ברמה 2, עם בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה מלאה בתנאים מסוימים בכביש הבין־עירוני, ותיקון סטייה מנתיב; עם זאת, מערכות אלה לא היו ברכב המבחן.
שיפורים בכל תחום
רנו קליאו החדשה טובה בכל אספקט מהקודמת, ובנוסף לתא הנוסעים המרשים גם הנסיעה בה לא אכזבה. כיף לדעת שהיצרניות העממיות עושות צעד קדימה גם בקטגוריות נגישות יותר, ויש לקוות שהיבואן יתמחר בצורה סבירה את הגרסאות המאובזרות של הקליאו כי הן בהחלט מפנקות, ויוסיף תקנית את מערכות הבטיחות המדוברות בכל גרסאות הדגם.
עם ה־208 החדשה שתגיע אף היא בקרוב, ייערך גם כאן דרבי הסופרמיני הצרפתי, ולא בפעם הראשונה בתולדות אוטו. יהיה מעניין.
*פורסם ב-8.8.19 (נוסף וידאו)
