יש מעט מאוד חברות בעולם שצברו יותר ממיליון ק"מ בנסיעה אוטונומית, ולאחרונה הצטרפה למועדון המפואר הזה יאנדקס (Yandex). ענקית הטכנולוגיה הרוסית בחרה בשלב זה רק בישראל בכדי לבדוק את המכוניות שלה בתנועה אמיתית מחוץ לרוסיה (חוץ מתצוגת הדגמה יחידה בלאס וגאס השנה). יאנדקס היא חברת טכנולוגיה הדומה לגוגל ויש לה את כל מה שצריך בכדי לפתח מכונית אוטונומית (וזה לא מעט) – יכולת טכנולוגית ומחשוב חזק מאוד, שירות מפות וגם שירות מוניות מבוסס יישומון הפועל גם בארץ (יאנגו).
"יש פה את כל היתרונות לפיתוח רכב אוטונומי בתנועה אמיתית" ציינה בפני יוליה שווייקו, נציגת יאנדקס בארץ. "אנו רוצים לייצר מכונית שתתאים לשווקים רבים, ובעוד שהמתחרים שלנו בודקים את המכוניות האוטונומיות במרכזי קשישים בצפון אמריקה, המכוניות שלנו נוסעות פה, עם האופי של הנהגים הישראלים ועשרות רכבי הדו-גלגלי בכל מקום, תנאים שמתאימים לשווקים שלנו באירופה".
ברוסיה יאנדקס מפעילה שירות הסעות אוטומטי לציבור בערים קטנות. הנסיעה שלנו התקיימה במסלול שנסרק מראש באזורי חן, וכלל גם ירידה לכביש המהיר בנתיבי איילון.
תכירו, רובוט
המכונית האוטונומית של יאנדקס מבוססת על טויוטה פריוס פלוס. על הגג תמצאות קופסה גדולה עם חלק ממערך החיישנים, שכולל ארבעה חיישני לידאר (רדאר קרוב מבוסס לייזר), שישה רדארים ומערך של שש מצלמות, כולל על גג הרכב. כל הנתונים נאספים למחשב חזק שמייצר את כל החישובים הדרושים לנהיגה בתוך המכונית, כך שהיא אוטונומית לחלוטין, לא תלויה ברשת ולא חשופה לפריצות סייבר. המידע מוזן למפה שמתעדכנת כל הזמן ומייצרת למכונית את מסלול הנסיעה הבטוח ביותר.
ניתן להתקין את החיישנים על מכוניות רבות בשוק ולפי שווייקו, עלות המערך האוטונומי, כולל הרכב, יעמוד על כ-90 אלף דולר (318 אלף שקל). לטענתה זהו סכום אותו ניתן יהיה להחזיר לאחר שלוש שנים של נסיעה אוטונומית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. גם בישראל המכוניות נוסעות כל הזמן, יום ולילה, מאז קיבלו אישור ממשרד התחבורה בתחילת השנה, רק המפעיל מתחלף. "צי המכוניות שלנו עושה 15,000 ק"מ כל יום, טוענת שווייקו. " זה מירוץ – מי שיעשה מרחק אוטונומי גדול יותר, יצליח".
סיבוב הרובוט בתל-אביב
רגע לפני שהמכוניות האוטונומיות של יאנדקס מקבלות אישור להיכנס למרכז העיר תל-אביב, הצטרפתי לנסיעה בצפון העיר שכללה ירידה לאיילון. ישבתי במושב האחורי, כאשר כל הנסיעה נעשתה על-ידי המחשב הענק ששוכן בתא המטען ועשה לא מעט רעש במהלך הנסיעה. על ההגה ישב המפעיל אלכסיי שמיקוב, מטעם יאנדקס, אך תפקידו היה לא לעשות כלום - רק להשתלט על המכונית במקרה חירום.
שאלתי את שמיקוב אם אין לו את התפקיד הכי משעממם בעולם. "ממש לא, אני נמצא למעשה באחת מהעבודות המעניינות ביותר שיש, כי אני צריך להבין את הבעיות שהמכונית מתמודדת איתן ולפתור את זה אחר כך עם צוותי התוכנה". שמיקוב ציין בפני שהמפעילים הם למעשה מהנדסי תוכנה שעוברים הכשרת נהיגה מיוחדת, שעוזרת להם להשתלט על המכונית במקרה של בעיה.
מולי עמד טאבלט גדול עם מפת הנסיעה, שהתעדכנה כל הזמן בהתאם למה שקרה בכביש. הדבר המעניין ביותר היה לראות כיצד החיישנים של יאנדקס קולטים דברים שאי אפשר לראות בעיניים אנושיות על הכביש: מכונית ממרחק של 50 מטר מאחורינו או הולכת רגל שמוסתרת על-ידי שורה של כלי רכב ברמזור.
חווית הנסיעה דמתה לנסיעה ברכב של תלמיד נהיגה. הרכב של יאנדקס לקח משנה זהירות, הנסיעה הייתה קופצנית קצת עם תגובות מיידיות ומוגזמות, בעיקר בהתאם לכלי הרכב הדו-גלגליים ש"חתכו" אותנו מבלי לדעת שמדובר ברובוט. במילים אחרות, אם הייתי הבוחן של יאנדקס – הייתי מעביר אותו את הטסט.
לפי יוליה, תוך שלוש עד חמש שנים נתחיל לראות מוניות אוטונומיות של יאנדקס ברחבי הערים. סביר להניח שעם הניסיון המצטבר של יאנדקס בארץ – החדירה לשוק המקומי תהיה מהירה ממה שאנחנו חושבים.
