בסוף שנת 2000, בהאנגר אחד במפעל
אופל ברסלסהיים (Rüsselsheim), התקבצה לה חבורת עיתונאי רכב מישראל. בפינת החלל הענק-אך-ריק עמדה, מכוסה בבד,
אופל קורסה חדשה, דור שלישי של הסופרמיני שהושקה ב-1982.
אנשי אופל התקבצו ובאו, והמעצב, הידאו קודמה (Hideo Kodama), דיבר גבוהה-גבוהה על העיצוב, ועל הקווים, ועל ה-DNA, ועל הפילוסופיה, ואז הוסר הלוט. לא היה כל קשר בין הדיבורים הרמים ובין מה שנראה – רכב צנום שעוצב ללא כל שאר רוח. הנהיגה, בהמשך, לא שינתה את ההתרשמות. מה שראינו זה מה שקיבלנו – וזה מה שאופל הציעה עד היום.
בסוף 2019 בספליט, קרואטיה הושק הדור השישי של הקורסה – שהוצגה כבר בפני מוזמנים (אוטו 400) ובתערוכת פרנקפורט (אוטו 404) – והסיפור שונה לגמרי. גם הנהיגה.
בין לבין
כאשר השיקה אופל את הקורסה הראשונה, הייתה היצרנית הגרמנית הוותיקה – נוסדה ב-1862; מייצרת מכוניות מ-1899 – שבבעלות ג'נרל מוטורס (מ-1929), במעמד מוביל, ובארסנל הדגמים שלה היו גם דגמי סלון ופאר. עם השנים, והסיבות רבות, שקעה החברה, ולמרות שהמכירות היו סבירות, ובדגמים מסוימים ממש בסדר, הפסדים החלו להיערם. הדרך לסחרור כלפי מטה נסללה – המכירות יורדות, אין מספיק כסף, משקיעים פחות, נשארים מאחור, המכירות יורדות. עוד.
שיתופי פעולה היו, למשל עם פיאט בעשור הקודם, וזה לא היה סידור טוב. לקראת מחצית העשור נוצר שת"פ בין אופל לבין PSA, קבוצת הרכב של פיג'ו-סיטרואן, ממש כאשר זו החלה להמריא (כן, גם היא הייתה במצב קשה). היצרן הגרמני, שהיה זקוק לרצפה ולמכלולים מודרניים כדי שיוכל לייצר רכב פנאי עדכני, היה ללקוח של PSA בתחום זה. ואכן, בהמשך הוצגו גרנדלנד X וקרוסלנד X, שניהם במחצית הראשונה של 2017, מבוססי 3008 ו-2008 בהתאמה.
ואז, באוגוסט, קנתה PSA את אופל מג'נרל מוטורס.
סופרמיני לעשור הבא
אנשי אופל עבדו על הדור השישי של הקורסה, כשהוא מבוסס על רצפה של ג'נרל מוטורס, משום שזה מה שהיה, לא בגלל שתוכננה כדי להתאים לעולם הרכב הכה משתנה. ואז הגיע שינוי הבעלות, ואתו רצפה חדשה של PSA, CMP (נקראת גם EMP1) שעיקרה, בנוסף לחידושים נדרשים – מערכות בטיחות אקטיביות, חיזוק מבנה והפחתת משקל – יכולת להטמיע מערך חשמלי מלא. ואכן, בסיס זה נועד לשרת את דגמי סגמנט B החדשים של PSA: פיג'ו 208 ו-2008, DS 3 קרוסבק וגם אלה שיוצגו בקרוב. וכן, לכולם תהיה גרסה חשמלית, שתצוין באות e.
לקורסה e החדשה מנוע החשמלי שלה מייצר 136 כ"ס, וסוללות 50 קוט"ש המעניקות לה טווח של 337 ק"מ (תקן WLTP). אלא שבניגוד לפיג'ו 208e שננהגה בהשקה (אוטו 405), בקורסה e לא נהגנו. בשתי גרסאות הספק של מנוע הטורבו-בנזין, בהחלט כן.
פגישה בצהריים
בניגוד לפגישה ההיא, הקורסה החדשה הוצגה בחוץ, תחת אורה החריף של השמש, ובניגוד להיא, הקורסה החדשה נראית ממש טוב. עיצובה אינו מיוחד, אבל הפרופורציות מצוינות, הקווים החדים והתפוחים – כמו לאורך מכסה המנוע במרכז ובשני צדדיו, לאורך הדלתות למעלה וגם למטה, לרוחב הרכב מאחור – עיצוב הספוילר האחורי, האחוריים הזקופים, כל אלה מעניקים לדגם החדש מופע דינמי.
אחד התחומים בהם אופל כשלה לאורך השנים, הייתה החזית, שהייתה אנמית ו"רזה". לא עוד, ואל השבכה העדכנית (בגימור כל-שחור או שחור וקצוות בכרום, לפי הגרסה) ורבת הנוכחות, מצטרפים פתח אוורור עתיר ממדים, ומשהו חשוב עוד יותר: פנסי לד מטריקס.
וזה, בסופרמיני, בוודאי עממי, בהחלט לא טריוויאלי, ממש כמו אופציה לאוורור מושבים.
הדרך לים דרך ההרים
הקורסה תשווק בישראל עם מנוע הבנזין, בגרסאות 100 ו-130 כ"ס, ורק עם התיבה האוטומטית. מכיוון שהדרך צפונה כללה מסלול לבחירה שהתפתל, התעקל, הסתלסל, התקרזל, פנה ועלה בנתיב הררי ארוך למדי, ומשם ירד באותו אופן לדרך החוף – המהדורה היותר-חזקה והמוכוונת-ספורט ממש התבקשה.
עד לפנייה לדרך הנ"ל אפשר היה להתרשם מפנים הרכב. החומרים, עד אזור הברכיים, נעימים, ונמוך מהם סבירים בהחלט; דיפון הדלתות ראוי אף הוא; עיצוב סביבת הנהג, המבוסס על משטחים שונים מוצלח מאוד והפס באדום, החלק הבוהק תחתיו, המסך הגדול, הריפוד עם הנגיעות באדום, דוושות האלומיניום ובורר ההילוכים – כל אלה יצרו מקום שנעים לשהות בו.
המושב נמצא טוב מאוד וכך גם תנוחת הנהיגה. הראות טובה, אך מכלול המראה המרכזית הפריע בהמשך בקטעים מפותלים או בכניסה לצמתים. המסך המרכזי הגדול ברמה גבוהה: בעל הפרדה וניגודיות גבוהות, ממוקם מצוין ביחס לנהג, לא משקף תאורה מבחוץ ונוח מאוד לתפעול. מנגד, מיקום כפתורי המיזוג לא לעניין – נמוך מדי, עמוק מדי. לוח המחוונים המוקרן מבוסס על תצוגה דיגיטלית של מהירות ותצוגה קווית וקטנה של סל"ד, והביצוע לא מוצלח.
האספלט בחלק מכבישי קרואטיה במצב ירוד במיוחד, מה שיכול ללמד על רמתה של הקורסה הזו בתחום נוחות הנסיעה. אותו כיול קשוח התגלה במקרים מסוימים כקשוח מדי, במקרים אחרים הסתבר כי השיכוך אינו מתעלה, ולעתים זה עבד ממש בסדר.
השיוט בכביש המהיר היה נעים בהחלט; רעשי רוח וכביש נשמעו בעוצמה סבירה ביותר, צליל המנוע (עם עזרה ממערכת השמע) נשמע מפתה, וכושר ההאצה של הקורסה הזאת היה טוב מאוד. צוין. ואז פניתי ימינה.
ההגה היה לא ממש בעניין עד אותו רגע – קל מדי, עם שטח מת גדול מדי, והתנהלות התיבה/הילוכים ציינה כי אין לה עניין במסלול כושר מאתגר. אז העברתי את בורר המצבים ל'ספורט', והקורסה השתנתה. ראשית, תדר צליל המנוע ירד, העוצמה עלתה; שנית, ההגה נעשה כבד יותר והשטח המת כמעט ונעלם; שלישית, המנוע/הילוכים התמקמו גבוה יותר והפגינו כי הם יודעים לבצע.
הקורסה הפגינה ביצועים מצוינים תחת עומס, עשתה זאת בקלות ובעיקר נכנסה לפניות במיידיות מעוררת. אותו כיול נוקשה שילם דיבידנדים, וכל העסק פיתה לנהיגה מענגת (ופקדי ההילוכים בהגה הוסיפו), וזו הייתה כזו גם כאשר האטתי את הקצב בגלל שלא ניתן לעקוף; הכלי עבד כיחידה אחת, ממוקדת לעונג פיזי. לקראת סיום הקטע הזה ירד הערב, ומערכת התאורה לד-מטריקס התגלתה ככלי משובח לנוהגים בכבישים חשוכים-אך-עם-תנועה-נגדית.
צריך לחזור
המסלול חזור היה מאתגר פחות, אך לא היו חסרות בו פניות עקלתון (בהתחלה) וגם קטעים סופר-צרים ומתעקלים (בסטייה מתבקשת בהמשך). הגרסה הפעם הייתה עם 100 כ"ס, רמת הגימור הייתה 'אקסלנס', והתיבה, מה לעשות, ידנית.
מכיוון שלגרסה זו אין בורר מצבים, נשארנו עם ההגה בכיולו המוצלח פחות, ומכיוון שהגרסה מכוונת לשימוש יותר אזרחי, נוחות הנסיעה הייתה טובה בהרבה. כלומר, בכבישים המשובשים והמשובשים מאוד בקרואטיה, היא הייתה טובה מאוד. הבולמים ספגו היטב את רפרטואר השברים והשיבושים העשיר בכל מהירות, וגם שלטו בעצמם כמו שצריך כאשר סיימו את תפקידם הנ"ל.
המנוע החלש יותר התגלה כמספק למדי, ככל שמהירות של 157 קמ"ש יכולה לספק בהאצה אחת, תפעול הבורר הידני היה חלק ומדויק ודוושת המצמד טובה מאוד. לעת סיום נבדקו החלקים השימושיים מאחור; הכניסה לשם מחייבת הרכנת ראש; המרחב סביר, לא מתעלה; מרווח הראש מעט גבולי לגבוהים. תא המטען בנפח סביר, עמוק ועשוי היטב.
חוזרים
אופל קורסה החדשה היא סופרמיני עדכנית, מוצלחת, מאובזרת – בגרסה אחת שלה מהנה לנהיגה, בגרסה אחרת נוחה לנסיעה. שיווקה בישראל יחל לקראת סוף הרבע הראשון של 2020, ושיווק הגרסה החשמלית במחצית השנה.
