סופר־עירונית
הראשונה שנחשפה הייתה רנו טווינגו Z.E הכל־חשמלית. מדובר בגרסה חשמלית לטווינגו המוכרת שעברה לאחרונה מתיחת פנים. הטווינגו הזו, רנו אומרת בצורה ברורה, היא "סופר־עירונית", מיועדת למשתמשים בערים גדולות אירופאיות, ונוצרה מתוך מחשבה על הרחבת ההגבלות בערים אירופאיות על תנועת כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית. הטווינגו מצטרפת למגוון דגמי מיני אירופאים שעוברים להנעה חשמלית (סמארט, אפ! ועוד), אלא שבניגוד להן היא תוצע גם בגרסאות בנזין.
לטווינגו הזו מנוע חשמלי שמפיק 82 כ"ס ו־16.3 קג"מ. סוללה של 22 קוט"ש מאפשרת טווח של 180 ק"מ במסלול משולב לפי תקן WLTP, ועד 250 ק"מ בתוואי עירוני אליו היא מיועדת. לטענת רנו, טווח זה גדול בהרבה מעבר לנדרש בשבוע שימוש "עירוני" בטעינה אחת. מלבד סוג ההנעה ברנו מספרים בגאווה כי לא נעשו וויתורים בתא המטען, המרחב וכולי, מכיוון שהפלטפורמה תוכננה מראש כדי להתאים גם להנעה חשמלית.
לשאלה במה היא שונה מזואי, השיבו ברנו שזואי מיועדת לשימוש מגוון יותר בזכות הממדים הגדולים יותר וטווח הנסיעה. גם המחיר של טווינגו יהיה צנוע בהרבה. בישראל? עדיין מוקדם כדי לקבוע, והרשו לנו להמר שלא.
היברידי זה כאן
באולם אחר הוצגו בצוותא שלוש גרסאות היברידיות של הדגמים המוכרים רנו קליאו, קפצ'ור ומגאן סטיישן. אין כל סימנים מסגירים, למעט תגי "E-TECH", השם המסחרי שנבחר ליחידת ההנעה החדשה אותה חולקות שלוש הגרסאות האלה.
יחידה זו עושה שימוש במנוע בנזין חדש בנפח 1.6 ליטר (92 כ"ס), מנוע עזר חשמלי (34 כ"ס) ומנוע חשמלי ראשי (67 כ"ס), ותיבת ההילוכים שלה חדשה ומקורית. ישנם שני הילוכים ייעודיים למנוע החשמלי, איתם תתחיל כל נסיעה, ועוד ארבעה הילוכים שמחוברים למנוע הבנזין — וכל זאת ללא מצמד; זה הפטנט וזה הסוד, וברנו לא מוכנים לחשוף אותם בשלב זה. הסידור הזה, לטענת רנו, מייצר יחידת הנעה קומפקטית בגודלה, וזו מאפשרת להם להתקין אותה גם במכוניות קטנות יחסית, כמו קליאו וקפצ‘ור. קפצ‘ור, אגב, הוא הראשון בסגמנט (רכב פנאי קטן; B-SUV) המציע גרסת פלאג־אין היברידית שכזו.
בקליאו היחידה היא היברידית "רגילה" ללא אפשרות לטעינה מהשקע והיא תאפשר, לטענת רנו, הנעה חשמלית ב־80% מהמקרים בתנועה עירונית. במסלול משולב היא מבטיחה צריכת דלק ממוצעת של 22.2 ק"מ לליטר. ההספק עומד על 140 כ"ס, כאשר כאן הספק המנועים החשמליים נמוך במעט ועומד על 20 כ"ס ו־49 כ"ס בהתאמה.
במקרה של רנו מגאן וקפצ‘ור ישנה תוספת של סוללה גדולה יותר — 9.8 קוט"ש לעומת 1.2 קוט"ש בקליאו — ואפשרות טעינה מהרשת. ההספק כאן עומד על 160 כ"ס, ולמעשה מלבד הסוללה והאפשרות לטעינה מרשת החשמל, יחידה זהה לגמרי לזו של קליאו. טווח הנסיעה החשמלי עומד על כ־50 ק"מ לפי תקן WLTP, כאשר טעינה מהירה (עד 3.6 קילוואט) תימשך כ־3 שעות, בשני המקרים. מגאן וקפצ‘ור חולקים אותם רכיבי מתלה אחורי. ניתן יהיה לבחור בין מצב נהיגה רגיל לכזה המגביר את עוצמת הבלימה הרגנרטיבית לשיפור יעילות המערכת.
מבחינת רנו לא מדובר בגרסאות "קצה" יקרות, כדוגמת גרסאות דומות של פולקסווגן (גולף GTE), אלא "עוד" יחידת הנעה במבחר הקיים, ולכן כולן יוצעו (לפחות באירופה) במספר רמות גימור. לישראל תגיע תחילה הקליאו ההיברידית, סביב חודש יולי הקרוב. בהמשך, לקראת סוף השנה, יגיעו גרסאות הפלאג־אין של רנו קפצ‘ור ומגאן.
משתנה
את האירוע חתמה רנו בהצגת רכב תצוגה מרשים מאוד — ‘רנו מורפוז‘. מדובר בספק רכב פנאי ספק האצ‘בק, ואין ספק כי הוא חשמלי. מבחינת רנו הקונספט מציג רעיון אוטופי בו הרכב מתאים את עצמו באופן קבוע לצרכי הנהג ומשפחתו — החלק האחורי יתרחב לטובת תא מטען גדול יותר, וניתן גם "למתוח" את תא הנוסעים, מושב הנוסע מסתובב על צירו לאחור והוא מצויד בבינה מלאכותית שתדע להתאים את הסביבה (מיזוג, מוזיקה, תאורה) לטובת הנעמת הנסיעה על סמך היכרות עם הנוסעים. בנוסף, ניתן "למתוח" את החלק הקדמי לטובת פינוי מקום לסוללה נוספת להארכת הטווח לקראת מסע ארוך.
כמה הקונספט הזה קרוב למציאות? לא ממש. הביצוע, כצפוי, רחוק מקו הייצור, האפשרות למתוח את המרכב מסובכת מאוד ותחנות להטענת סוללות זה לא משהו שרנו מתכננת להיכנס אליו בזמן הקרוב. אבל ברנו מבטיחים שאלמנטים עיצוביים שהוצגו בו יגיעו לדגמים סדרתיים בקרוב, ממשק המולטימדיה יהווה השראה משמעותית לדגמי העתיד, ולא פחות חשוב מכך — הקונספט הזה שימש במה להצגת הפלטפורמה החשמלית החדשה של ברית רנו־ניסאן־מיצובישי (CMF-EV).
הפלטפורמה החדשה מאפשרת, לטענת רנו, להוזיל עלויות בייצור המכונית עצמה כמו גם הסוללות עד 30% בזכות מבנה רבוע ונמוך של הסוללה, שבתורו גם מפנה מקום בתא הנוסעים ומאפשר גמישות בתכנונו. על פלטפורמה זו יתבססו מגוון דגמי מסגמנטים B ו־C של רנו וחברות הברית, ודגם ראשון צפוי כבר בשנת 2021.