הכל התחיל באזור חודש אוגוסט לפני שנתיים, דני פרל, איתי מולדבסקי ועומר פרל נפגשו לבירה קרה שתצנן את החום הכבד והחלו לחלום חלומות ... במהלך הפגישה כנראה לאחר יותר מידי בירות שנלגמו נזרקה לאוויר משימה למנהל הצוות עומר פרל שיתחיל להכין את הקרקע לקראת המרוץ הבא של הצוות : מרוץ ה"אבו דאבי דזרט צאלנג".
לאחר לילה של הרעורים ומחשבות התחיל עומר להוציא נתונים וללמוד את פרטי המרוץ כשהמטרה היתה לזנק למרוץ רכבי השטח באיחוד האמירויות כקבוצה ישראלית ועם כלי הרכב הישראלי של הצוות.
דני פרל ואיתי מולדבסקי, מתחרים שנים רבות כצוות במרוצי ראלי רייד בארץ ובעולם על גבי פולריס RZR1000 כצוות פרל-פנגו בקטגוריית הסייד ביי סייד, דני משמש כנהג ואיתי כנווט.
השניים צברו יחדיו שעות רבות בתוך הקוקפיט של הפולריס בתנאי מרוץ וחלפו על פני עשרות אלפי קילומטרים תחרותיים.
קל להגיד - קשה לבצע ...
אחרי שהבנתי שאת ה"בדיחה" הזאת צריך להפוך למציאות התחלתי לחקור לעומק ולהבין האם זה בכלל אפשרי הרי מדובר במשהו שלא בוצע בעבר ועל מנת להגיע לקו הזינוק ולזנק למרוץ צריך לארגן אישורים מיוחדים להכנסת רכב מרוץ ישראלי בעל לוחיות רישוי צהובות לדובאי וכמובן לאשר כניסה לאנשי הצוות שהינם בעלי דרכונים ישראלים כחול לבן ולא בעלי דרכונים זרים.
7 חודשים לפני הזינוק בפועל התחיל עומר לפעול ויצא למשימה בלתי ידועה שהשאלה הגדולה היא האם בסופה יצליח. לשמחתנו המשימה הצליחה ואכן הצוות זינק אל המדבר באיחוד האמירויות לצד כ 100 מתחרים אחרים מכל רחבי העולם וסיים בכבוד (לידיעה - שליש מהמתחרים פורשים במהלך אירועים אלו ולא מסיימים את המסלול) הצוות סייים כשהם ממוקמים במקום ה 26 הכללי.
צילום: ארקליס נמרוד
לוגיסטיקה אישורים ובירוקרטיה...
המרוץ באבו דאבי משתייך לסבב העולמי של אליפות רכבי השטח מטעם הפדרציה הבינלאומית לרכבים FIA וכיאה לאליפות עולם נדרש הצוות להכין ולשדרג את רכב המרוץ ולהתאימו לתנאי הבטיחות הנדרשים.
על מנת להעביר את רכב המרוץ בדיקות טכניות ולקבל את האישור להשתתפות על הרכב לכלול מיכל דלק מוגדל שיוכל לגמוע מאות קילומטרים ללא תחנת דלק, חובה להוסיף מטפי כיבוי אוטומטיים בכלי, לחזק את קשת הבטיחות והרשימה עוד ארוכה.
במדינת ישראל לא קיים בוחן טכני המוסמך לאשר כלי מרוץ מטעם הפדרציה העולמית ולכן בדרך לאבו-דאבי עוצרים באיטליה בסדנת מרוצים של קולגה מהתחום אותו אנחנו מכירים מתחרויות קודמות ושם מבצעים שדרוגים אחרונים במטרה להכשיר את הכלי למרוץ ולקבל "דרכון טכני" המאשר כי רמת בטיחותו של הכלי עומדת בכל הדרישות והתקנים.
במקביל לטיפול בלוגיסטיקה של הכלי ובקבלת דרכון טכני התחלנו להיפגש עם גורמים במשרדי הממשלה השונים במטרה לפתוח ערוצי תקשורת מול הרשויות באיחוד האמירויות אבל כשסיפרנו להם על הרעיון הם לא הבינו על מה אנחנו מדברים ואמרו שזה בלתי אפשרי ליישום ...
הצוות לא ויתר וביחד עם סיוע של ד"ר נירית אופיר מומחית למדינות המפרץ בעלת קשרים רבים באיזור ומ.מ.ס.י הזכיינית בישראל מטעם הפדרציה העולמית FIA, הצליחו לפתוח ערוצי תקשורת מול פדרציית הרכבים באיחוד האמירויות שבסוף הניבה תוצאות.
ממריאים...
רק 5 ימים לפני הזינוק התקבלו האישורים הבירוקרטיים הסופיים ממארגני המרוץ שבאיחוד האמירויות והצוות סוף סוף הזמין כרטיסי טיסה, לא שזה מאשר שאכן יתנו לנו לעלות על הטיסה אבל זה עוד שלב בסולם.
הצוות נוחת ברומניה וממתין לפתיחת הדלפקים לטיסת ההמשך לדובאי, על המסך מעל הדלפק מופיע שמה של חברת התעופה של דובאי FLYDUBAI, כאן כבר התחילו לנו פרפרים בבטן שהבנו כי היעד מתקרב ...
כמו בכל טיסה הגענו לדלפק בשדה הצגנו את כרטיסי הטיסה והדרכונים והמתנו בסבלנות, הגברת מאחורי הדלפק הופתעה לראות דרכונים ישראלים וביררה מול מטה החברה בדובאי האם אכן אנו רשאים לעלות לטיסה, לאחר מס' דקות של המתנה הגיע האישור מהמטה וצעדנו בדרכנו לעבר המטוס שמאחורינו עוד שלב שעבר בהצלחה...
צילום: ארקליס נמרוד
נוחתים באיחוד האמירויות
בנחיתה בדובאי הצצנו דרך חלונות המטוס וראינו לימוזינות ממתינות למרגלות מדרגות המטוס כשלידם עומדים שיחיים עם גלביות לבנות, לא חשבנו לרגע שהם ממתינים על מנת לקבל את פנינו, לא עוברות דקות ספורות וכריזת המטוס מכריזה את שמות הצוות – "ברוכים הבאים לדובאי" ... מסתבר שהלימוזינות אכן יועדו לנו וראשי הספורט המוטורי באיחוד האמירויות קיבלו את פנינו ממש למרגלות המטוס ...
תיירות פנים...
לאחר קבלת פנים חמה בשדה התעופה מראשי הספורט המוטורי באיחוד האמירויות הגענו למלון בלב העיר דובאי, לאחר צ'ק אין זריז הסתכלנו אחד על השני בתהייה ... מה עושים עכשיו?
לקחנו מלובי המלון מפות של האטרקציות בעיר ומבלי להסס קפצנו על מונית מקומית שלקחה אותנו לסיבוב דאווין בדובאי ...
דובאי היא אחת משבע האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות והמוכרת ביותר.
העיר שופעת באושר, מגדלי יוקרה בכל פינה, רחובות נקיים, תושבים מסבירי פנים, ברחובות העיר מסתובבות להן מכוניות פאר, למבורגיני ומזרטי כאילו היו סובארו (בלי להעליב כמובן), הכל הכי גדול, הכי יקר והכי אמריקאי שאפשר ... לפעמים הרגשנו כאילו אנחנו מסתובבים לנו בטיים סקוור שבמנהטן.
דרומה לאבו דאבי - מתחם הכינוס למרוץ וההכנות לקראת הזינוק.
אבו דאבי הינה אמירות אחרת שלמעשה מהווה את בירת איחוד האמירויות כולו ושם מתקיים המרוץ בפועל.
מתחם הכינוס למרוץ התמקם בתוך הפיטס (PITS) של מסלול מרוצי הפורמולה Yas Marina Circuit, במתחם הכינוס נבדקים רכבי המרוץ והמתחרים ומקבלים את האישור כי אכן עמדו בכל הדרישות ותנאי הקבלה הדרושים על מנת לזנק למרוץ.
האזור כולו מתפרנס ממסלול המרוצים שמארח כל השנה אירועי ספורט מוטורי מהטובים בעולם, המסלול נבנה על אי מלאכותי, הכל מטופח, מלונות פאר בקרבת המסלול, מסעדות בתוך המתחם הצופות על המסלול, אזורי בילוי בקרבת מקום ופארקי שעשועים למשתעממים ... ממש גן עדן לחובבי הספורט המוטורי ...
** קצת דרמה לא תזיק **
לא מספיק שלצוות פרל פנגו הישראלי היה קשה להגיע עד אבו דאבי הוסיפו לדרמה עוד קצת מלח ופלפל... הצוות קיבל הודעה שאוניית המכולות שהובילה את הכלי מאיטליה דרך תעלת סואץ לדובאי הורידה בטעות מספר מכולות בנמל ג'דה שבערב הסעודית ולמי שבקיא במפת העולם ג'דה ממוקמת כ 2,000 ק"מ מאבו דאבי ולזינוק נותרו רק עוד כ-24 שעות.
מארגני המרוץ החליפו גוון עור ללבן חיוור היות ובנוסף למכולה של צוות פרל פנגו הישראלי הורדה מכולה נוספת חשובה לא פחות, מכולה של קבוצת העילית MINI מבית BMW ואי הגעה בזמן של קבוצה זו יכול לפגוע בשמו הטוב של האירוע ... המארגנים דאגו למשאיות, העמיסו את המכולות בנמל והחלו בנסיעה הארוכה לכיוון אבו דאבי ... המשאיות חצו את מדבריות ערב הסעודית והגיעו אל מתחם הכינוס בשעת לילה מאוחרת, הצוות קפץ על המכולה, הוציא את הכלי והתחיל לבצע את ההכנות והכיוונים הנדרשים לטובת הכנת הכלי למרוץ ... אי אפשר פשוט לצאת מהמכולה ולזנק היישר למדבר ... הצוות עבר לילה לבן וסביב השעה 0400 לפנות בוקר סיים את ההכנות הנדרשות ובשעה 06:00 זינק למרוץ ... שעות שינה זה לחלשים ואת היום הראשון של המרוץ עשה הצוות על האדרנלין שצבר במצברים והגיע בסוף היום הראשון למחנה המרוץ שהוקם במיוחד במדבר LIWA בדרום הרחוק, קרוב לגבול ערב הסעודית.
עיר זמנית במדבר
מחנה המרוץ הוקם במדבר מאפס, מאות אנשי הצוותים מכל העולם יעבירו כאן את ימי המרוץ ויוזנקו כל יום למסלול כשבסיומו יחזרו למתחם לטובת טיפול בכלים לאחר היום המפרך, יאכלו ארוחת ערב ב"מסעדה" שהוקמה במיוחד, יחליפו חוויות עם המתחרים האחרים בבריכה ויצברו כוחות ליום המחרת.
צוות הסיוע והצילום במרדף
כל יום לאחר יציאת הצוות למסלול יוצא צוות הסיוע והצילום למרדף המקביל למסלול המרוץ במטרה לתפוס את הצוות בנקודות צילום מעניינות במהלך הדרך וכמובן לתת סיוע ודלק בנקודות מפגש ידועות ... צוות הסיוע והצילום מורכב ממנהל הצוות עומר פרל, איש הסיוע נמרוד ארקליס והצלם אבירם פריג' ... בדומה לקושי של דני פרל ואיתי מולדבסקי כמתחרים גם לצוות הסיוע לא פשוט בכלל, מדובר על נסיעה של מאות קילומטרים רבים מאוד כל יום שבמהלכה צריך חשיבה יצירתית, מציאת פתרונות לכל תקלה או בקשה של הצוות המתחרה וכמובן הגעה לנקודות המפגש לפני הצוות כדי לספק להם את מלוא תשומת הלב.
חום יולי אוגוסט באמצע מרץ
המרוץ באבו דאבי "אבו דאבי דזרט צאלנג" הינו מרוץ מפרך וארוך המתקיים בתוואי שטח חוליים, דיונות ענק ובתנאי מזג אוויר קיצוניים הנעים סביב ה 47 מעלות בצל ואין צל.
המסלול בנוי מקטעים תחרותיים וקטעי קישור בסך כולל של כ 3000 ק"מ ... כל יום הצוות מנווט באמצעות סיפור דרך שהופק על ידי המארגנים והכל בתנאים קיצוניים ... הצוות מנווט על פני קילומטרים רבים של דיונות וחולות טובעניים, לפעמים שוקעים באמבטיות חול ונאלצים לחלץ בחפירה אין סופית בחול החם, ולפעמים הדרך זורמת ללא שום בעיה ...
צילום: ארקליס נמרוד
אחוז המסיימים במירוצי ראלי רייד בעולם נע סביב ה 60 אחוז ולשמחתנו הצליח הצוות הישראלי להגיע אל נקודת הסיום של המרוץ ולאחר 5 ימים מפרכים עלה הצוות על במת הסיום במרכז מסלול הפורמולה באבו-דאבי ובכך הצליח לעשות היסטוריה ולהפוך לישראלים הראשונים מעולם שהשתתפו וסיימו מרוץ רכבי שטח במדינה ערבית שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתה.
צוות פרל פנגו מרגיש שסלל ופרץ דרך לספורטאים נוספים בעתיד.
בימים האחרונים אנו עדים להיסטוריה, מדינות ישראל ואיחוד האמירויות התקרבו והחלו במגעים לנרמל את היחסים בין 2 המדינות.
הדבר מעלה זיכרונות טובים מאותם ימים בהם ביקר הצוות ברחובות דובאי ואבו-דאבי, זיכרונות בהם נפגש הצוות עם המקומיים שקיבלו אותנו בחום, זיכרונות ממרוץ קשה אבל מלא בחוויות.
צוות פרל פנגו מתרגש להיות חלק בדפי ההיסטוריה.
