כאשר מדובר בדו-מושביות פתוחות, ב.מ.וו לא הייתה עקבית בגישתה אליהן. למעט שמירה על האות Z, נראה שכל דבר כמעט השתנה בין Z1, Z3 ו-Z8.
אבל ה-Z4 שהופיעה ב-2002 סימנה סוג של עקביות, והייתה הרודסטר היחידה של ב.מ.וו שזכתה להמשך. עם זאת, ייתכן שהדור הנוכחי לא היה יוצא לדרך לולא טויוטה שהצטרפה לפרויקט. הדור השלישי חולק עם סופרה אותו בסיס שנוצר על-ידי ב.מ.וו, והוא הופיע ב-2018, שנתיים אחרי הפסקת ייצור הדור השני.
בדגם החדש מספר שינויים מעניינים, ואלה כוללים מעבר מגג קשיח לבד, בסיס גלגלים שקוצר – ב-2.5 ס"מ, ל-247 ס"מ – אך מרכב ארוך גדול יותר: ארוך ב-8 ס"מ ל-432 ס"מ, רחב ב-7 ס"מ, ל-186 ס"מ.
רוח יפה
קצת קשה לעכל את מלוא התמונה כאשר אני פוגש במכונית בחניה החשוכה של דלק מוטורס. בגוון שחור קווי הרכב קצת נעלמים, אבל צאו (איתה) לרחוב – וכל המבטים יופנו אליכם. אלו אותם מבטי קנאה שתמיד שמורים למכוניות פתוחות ולרודסטרים, מסמלי הנהנתנות הגדולים.
וזה עוד לפני שהפשלנו גג. הפרופורציות המאוד כוחניות שמביאים חרטום ארוך, ישבן קצר וממד גובה נמוך, יחד עם שבכה אגרסיבית, יחידות תאורה מעניינות וקו דופן בולט וכונסי האוויר הנוכחים, יוצרים מכונית שנראית נהדר וגברית מקודמתה.
כבר בחניה ברור שהמכונית אינה קטנה ושהיא ביחוד רחבה. נרגיש זאת גם בעיר, כאשר נפגוש בכושר תמרון שאינו מלהיב. ובכל זאת צריך להתכופף כדי להיכנס פנימה, מכיוון שהיא נמוכה. רודסטר או לא? ממושב הנהג אין הפתעות; ממול סביבת הנהג המוכרת של ב.מ.וו עם מערך המולטימדיה החדש והנאה, והמחוונים המוקרנים שנראים מצוין, אבל אינם מאוד קריאים.
תא הכפפות הזעיר יתקשה להכיל קופסת עוגיות והתאים בדלתות צרים. במרכז יש מקום להניח את הסלולרי, אבל עבור משקפי השמש תצטרכו למצוא סידור אחר. טוב, "שימושיות" אינה שם נרדף לרודסטר, גם אם לתא המטען נפח ממש סביר. למרות שמדובר ברכב יקר רשימת האבזור חסרה מפתח חכם או בקרת אקלים מפוצלת. מוזר.
מושבי הספורט עטויים עור לבן, נוחים, נראים מצוין, אבל מאכזב לגלות שהתפעול ידני. כרגיל בב.מ.וו של העת האחרונה, כיוון תמיכות הצד מחליף את תמיכת הגב.
פתיחת הגג מתבצעת במהירות, ורק חבל שהלחצן דומה לזה של בלם החניה החשמלי וממוקם לידו; מתכון הקורא לשגיאות. את הגג ניתן לפתוח ולסגור במהירות עד 50 קמ"ש, וזה מקל על החיים. הראות לאחור כאשר הגג סגור מוגבלת, והדבר מקשה בחניות בעיר.
עושים רוח
הקיץ הישראלי אינו עשיר בהזדמנויות לנוע חשוף ללא גג. גם אם מגיעים לקצה הצפוני של המדינה, ממש על כביש המערכת. צריך למצוא דרכי יער מצילות, ובייחוד להמתין לשעות בין ערביים וגם לחשיכה. אז הרודסטר פורחת, מזכירה שנהיגה היא גם רעש, רוח, צלילים, ריחות ולפעמים, אפילו, טעמים...
אז אני ממתין לשעות בהן השמש מתחילה להסתתר כדי לעבור כמה מאות קילומטרים ללא הגג. אמנם אני נתקע מאחורי משאיות מעשנות, שלא לדבר על ריח הזבל האורגני ומזון הפרות שממלא את הריאות – ועדיין מדובר בחוויה מוטורית אחרת. טהורה, נעימה ומאוד מאווררת, כזו שלא מצריכה מהירויות גבוהות בשביל לחייך.
גרסת sDrive20i היא הבסיסית בהיצע המקומי של Z4, ומסתפקת במנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר המייצר 197 כ"ס. זה לא נשמע הרבה בימינו, בייחוד לא לב.מ.וו ספורטיבית, אבל המנוע הזה מספק את הסחורה. ה-Z4 אינה מכונית תזזיתית, ובכל זאת היא חוצה את קו ה- 100 קמ"ש תוך 6.5 שניות קצרות, מייצרת ביצועים טובים, וגם המנוע משתדל לייצר פס קול נעים. הוא אינו נשמע כמו שישייה בטור, אבל עדיין מכניס עניין, מתעורר בנהמה נחמדה, ובמצב 'ספורט פלוס' מייצר גרגורים ופיצוצים.
תיבה שמונת ההילוכים פועלת נעים וחלק, אך אינה זריזה במיוחד. צריכת הדלק ביחס לקצב ולתנאים הייתה טובה: 9.1 ק"מ/ל' במבחן, 12.6 ק"מ/ל' בשיוט. חבל רק שמיכל הדלק קטן (50 ליטר).
רוח מהנה
ביציאה ראשונה מחניה, או בפנייה ברמזור, ה-Z4 מענטזת קלות כדי לרמוז היכן נמצאת ההנעה שלה ומקור ההנאה שלך, אבל היא שומרת זאת למהירויות נמוכות. ככל שהפניות נעשות מהירות יותר, כך קשה יותר לקבל דרמות כאלה, והמכונית תסתפק בהידוקי קו. למעשה, היא תציע יותר תנועת אחוריים בהרפיה מהדוושה.
אבל היא מהנה, התנועה שלה זורמת והיא מגיבה נכון להפניות ההגה. ה-Z4, למרות ממדיה, אינה יוצרת תחושה שהיא מכונית קטנה וקלילה, ולעיתים נראה שהיא יותר נעימה מספורטיבית, אבל יש לזה גם יתרונות. הבלמים אינם מספיק הדרגתיים במהירות נמוכה.
למרות כיול המתלים הקשוח יחסית היא אינה מעייפת. חספוס הכביש מורגש וכך גם שיבושים גדולים שלפעמים יוצרים רעד בחלקי המרכב או אפילו טלטלה, אבל הסך הכל נעים. כמובן שעם גג בד, איכותי ככל שיהיה, חודרים פנימה יותר רעשים וחום.
רוח טובה
ב-399,000 שקלים Z4 אינה מכונית זולה, אבל אי אפשר לשפוט מכונית כזאת במושגים רציונליים. יש בוודאי רודסטרים יותר ספורטיביים ממנה, אבל ה-Z4 מייצרת שילוב נעים של פינוק ונהנתנות של מכונית פתוחה עם הנאה מהנהיגה. זו מכונית נעימה גם ביום-יום, וברגעים המתאימים יודעת להביא חיוך. לפחות ביום הארוך איתה היא יצרה חוויה מעוררת ומאווררת, והצליחה להשכיח את צרות היום-יום.