ארוחת בוקר בריאה עם שלל סלטים ואנחנו יוצאים אל הדרך. שמונה בבוקר ואנחנו יוצאים לכיוון צאלים, דרך ציר הנפט המפורסם. אחרי שמונים קילומטרים, החלטנו שצריך עצירת קפה, כי בכל זאת. ואין כמו דיונות ענקיות בשביל עצירת קפה – הדיונות של רמת חובב, אם שאלתם.
הקפה נגמר וכשהרגשנו שמילאנו את המצברים האנושיים שלנו, המשכנו דרומה, דרך ההרים. קילומטרים חוליים חלפו עד שהגענו בואכה שדה בוקר, היישר אל ארוחת הצהריים. על הארוחה הזאת אנחנו אחראיים, צוות אקסטרים. מה שאומר שחייב המבורגרים, אבל הקסם הוא במיקום שלטעמנו הוא מהיפים והמרשימים ביותר בארץ הקטנטנה שלנו. אחרי כמה המבורגרים הסכימו אתנו המשתתפים באירוע, בכל הנוגע לנוף ואנחנו רק מקווים שהם באמת מסכימים ולא רק חיפפו אותנו בכדי להגיע כבר לארוחה הבאה. באמת אחלה של המבורגרים.
אחרי שתדלקנו את הגוף, הגיע הזמן לתדלק גם את כלי הרכב. ואז נכנסו למדבר, בכיוון הערבה. היעדים מוכרים – מעלה זיק, נחל חווה ועד למרזבה. לא חיסרון של אוכל יהיה לצוות ובטח לא חיסרון של נהיגה.
בזהירות ירדנו את מדרגות מרזבה, ואז דרך נחל נקרות עד לעין יהב. זהו, הגיע הזמן לישון. כמובן לא לפני שאכלנו ארוחת ערב – אנטריקוט, צלעות ואז כמובן קינוחים בדמות גלידות, מלבי ועוגות. היו גם פירות, לאלו שמנסים עוד לשמור על הפיגורה.
את הבוקר למחרת פתחנו בדרך השלום עד לחצבה, ומשם בטיסה נמוכה בנחל אמציהו עד לפרצי נחלי הדרום וביניהם נחל סדום. המשכנו עד למעלה יאיר שם פגשו המשתתפים נוף עוצר נשימה וגם עלייה מאתגרת. אבל עלייה מאתגרת זה לא משהו שמפחיד אותנו ועובדה שכל הכלים צלחו אותה. לאחריה המדבר קיבל אותנו שוב בחיוך והמשכנו בנהיגה כיפית עד לערד.
חלפו 24 שעות, בהן עברנו 380 קילומטרים. 0 פצועים בהולכים על שתיים, 0 פצועים במתגלגלים על ארבע וזה מרשים כשיצאו לדרך 17 כלים. הרבה חיוכים ובעיקר הרבה חוויות. ואנחנו כבר עם הפנים לחוצה ישראל, מהחרמון ועד לאילת.