הובלה של נפח רב, בייחוד בעבודות חלוקה, נעשית לרוב ברכב סגור — להלן "ואן" — כאשר מדובר במשקל כולל הנע עד חמישה טון לערך. אמנם, כבר מסחריות בינוניות — 2.0-3.0 טון משקל כולל — מוצעות גם בגרסאות שלדה, כך שאפשר להתקין עליהן ארגז נפרד, וכמובן גם הגדולות: 3.5-5.0 טון.
היתרונות של ואן ברורים: מבנה אחוד מאפשר שימוש גמיש יותר בזכות סוגי התקנה שונים (קומבי, גם לנוסעים); בנסיעה בין־עירונית התנגדות האוויר נמוכה יותר, לצריכת דלק עדיפה; לרכב אחוד יש יתרונות מבניים, גם בהקשר הדינמי. בכל הקשור לעבודה, יש לו גם חיסרון בהשוואה למשאית שלדה שעליה מתקינים ארגז: נפח ההובלה האפשרי קטן יותר. כמה קטן יותר? נפח ההובלה המרבי בוואן הוא 18 מ"ק; עם משאית שלדה במשקל כולל דומה, עד 26 מ"ק.
הינו, 300, 5.5
הינו, כמו עוד יצרני רכב יפנים, התחילה את הקריירה שלה בלי קשר ישיר לרכב בכלל, לסוג הרכב בו היא מתמחה כיום בפרט, ויצאה לדרכה ב־1910 כחלק מ"תעשיית הגז של טוקיו". רק לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, ב־1917, נוצרה המשאית הראשונה שלה, "מודל A", והשם "הינו", 日野, היה למותג של יצרנית משאיות רק במהלך מלחמת העולם השנייה, ב־1942.
צילום: יואל פלרמן
הינו החלה לייצר בשנות החמישים והשישים גם משאיות כבדות, אבל ייצרה גם מכוניות נוסעים, ולאלה היה ביטוי גם בישראל. בשנים 1963-1968 הורכבו בחיפה במפעלי קייזר־אילין לא פחות מ־8000 יחידות של מכונית הנוסעים קונטסה 900 וקונטסה 1300 — האחרונה שירתה גם במשטרה — ואליהן הצטרף גם הטנדר בריסקה.
ב־1969 עברה הינו מערך שינויים משמעותי ביותר. מאז היא נשלטת על־ידי טויוטה, מייצרת רק משאיות ואוטובוסים. הינו היא החברה הגדולה מסוגה ביפן, ויש לה מפעלי הרכבה סביב לעולם. בקו המוצרים שלה שלושה דגמי משאיות — 300 הקלה, 500 הבינונית, 700 הכבדה — ושני סוגי אוטובוסים: לקווים עירוניים ובין־עירוניים, להולכת תיירים.
המשאיות של הינו, בייחוד הכבדות שבהן, אינן פונות לשוק האירופאי, אך הדגם הקל שלה, 300, משווק במקומות רבים. הינו מיובאת על־ידי יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה בישראל, ופעילה כאן מאז ראשית העשור הקודם. הדגם היחיד המשווק בארץ הוא 300 — הושק ב־1999, דור שני ב־2011 — שהוצע עד כה רק בגרסת 7.5 טון. משאית זו מוצעת כמובן במספר אורכי שלדה, הספקי מנוע, תיבות הילוכים, ויש לה גם אופציה לתא־צוות.
צילום: יואל פלרמן
כעת הצטרפה גרסת 5.5 טון למבחר, וזו מכוונת לתחום הפעילות של הוואן המסורתי בעבודות בתוך העיר.
מידע ופרטים הכרחיים
הגרסה החדשה מביאה עימה מספר שינויים ביחס לזו המוכרת. בחוץ, יש לה פנסי ערפל וחזית חדשים, ולאלה תאורת לד; בפנים, בלוח המחוונים תצוגה דיגיטלית, המולטימדיה חדשה ולנוסע מימין חיישן חגורה. ממש כאן נציין כי במפרט הבטיחות מערכות התרעה על אי־שמירת מרחק ועל סטייה מנתיב, כך שאין צורך במערכת התרעה בהרכבה מקומית; בנוסף, יש למשאית בקרת יציבות ושתי כריות אוויר. עוד יצוינו: בלם פליטה, בלמי דיסק סביב.
המנוע המשרת גרסה זאת הוא בנפח טורבו־דיזל 4 ליטר, 4 צילינדרים, וזה מייצר 150 כ"ס ב־2100 סל"ד, 44.9 קג"מ בטווח שבין 1300 ל־2200 סל"ד; מנוע זה קטן מזה המשרת את הגרסה הגדולה יותר (4.5 ל'; 189 כ"ס או 205 כ"ס). התיבה אוטומטית, תוצרת איסין ויש לה שישה הילוכים. גרסה זאת מוצעת עם שני בסיסי גלגלים (343 ס"מ, 387 ס"מ), וכך גם עם מידות האורך (614 ס"מ, 675 ס"מ). בשעה שרוחב תא הנהג הוא 200 ס"מ, רוחב הארגז עד 255 ס"מ. המשקל העצמי כ־2.5 טון, כך שמשקל ההעמסה (כולל הארגז) הוא כ־3 טון; יש סטיות של כ־20-25 ק"ג מנתונים אלה, לפי בסיס הגלגלים.
צילום: יואל פלרמן
בוקר בא לעבודה
במשאית בה נהגנו מורכב ארגז הכולל דלת אחורית הידראולית ודלת צד במפתח גדול, להעמסת משטח בגודל תקני. תפעול הדלת הצידית נוח וקל, והמדרגות המתקפלות מעניקות רמת בטיחות גבוהה, גם בעצם קיומן, גם במבנה שלהם המונע החלקה. קל לפתוח, לקפל ולעגן. וכן, הארגז הגדול, סיבת הקיום של המשאית הזאת, מציע נפח העמסה ענק של 24 מ"ק (ועד ל־26 מ"ק), יעילות גבוהה ביותר מכיוון שאין בתי גלגלים בפנים.
הכניסה לתא הנהג נוחה מאוד, גם בגלל שגובה הרצפה נמוך, והמדרגה עם ידית האחיזה בפנים עוזרות — חשוב לנהג היוצא ונכנס פעמים רבות. המושב, שניתן לכוון את התנגדות הבסיס שלו לפי המשקל (אין סימון עבורו), מציע לנהג מסעד גב טוב, בסיס טוב פחות, גם בגלל שהוא דק מדי ואינו תומך מספיק, בייחוד בחלקו האחורי. בהמשך, נגלה שדוושת הבלם קרובה מדי למוט ההגה, ולנהג עם נעל גדולה זה עשוי להיות לא נוח.
הנהג העובד ישמח בתאי אחסון עיליים, הנוספים לאלה שבדלתות ובסביבתו, במשענות יד נוחות. סביבת הנהג ודיפון הדלתות עשויים פלסטיק נוקשה מדי, אך ההרכבה טובה והגימור בסדר גמור.
צילום: יואל פלרמן
תנוחת הנהיגה טובה, וכך גם טווח הכוונון של ההגה הנע בשני הצירים. הראות ללוח המחוונים ללא הפרעות, אך תצוגת מחשב הדרך שם קטנה ולא ברורה. המראות ראויות לציון לשבח בזכות כושר כיסוי מעולה, גם הראשית, שיש לה כוונון חשמלי, גם של הנמוכה המיועדת לתמרון.
הנדסת האנוש בינונית: פקדים מסוימים מרוחקים מדי, אחרים מוסתרים, הם אינם מסודרים באופן שיטתי. מסך המולטימדיה קטן מדי, איכותו בסיסית, כאשר השמש משתקפת בו לא ניתן לראות דבר, ואיכות התמונה של מצלמת הנסיעה לאחור נמוכה.
גוש דן רבתי
הביצועים שמעניקה יחידת הכוח של המשאית הזאת טובים, ומכובדים ביותר בעניין חשוב לעבודתה העירונית: זינוק מהמקום, כמו ביציאה מרמזור או להשתלבות יעילה בתנועה. בעלייה ממושכת, שמרה ההינו הזו על קצב סביר, אך יכולת צבירת המהירות תחת עומס קטנה. שיוט ב־80 קמ"ש נעשה כאשר המנוע ב־2000 סל"ד. פעולת התיבה חלקה מאוד, אך התגובה שלה לקיק דאון איטית. כל אלה מעניקים למשאית כישורי תנועה נאים במצבים רגילים, אך תחת עומס, בוודאי לצורכי עקיפה, הביצועים שלה בינוניים. צריכת הדלק, כך מחשב הדרך, עמדה על 5.25 ליטרים לקילומטר.
צילום: יואל פלרמן
מנוע הדיזל המשרת גרסה זאת אינו שקט ונשמע בכל מצב: סרק בעמידה, שיוט נינוח, בוודאי תחת עומס. אל רעשי המנוע מצטרף רעש המדחס של מערכת המיזוג שנכנס לפעולה ופוסק לפרקי זמן קצרים. המיזוג יעיל מאוד, וגם ביום חם עם הקרנת שמש ישירה, ניתן לשמור על טמפרטורה נמוכה בקלות.
מנגד, רעשי הצמיגים בכביש הבין־עירוני סבירים, ורעשי הרוח בנסיעה כזאת גם הם נמוכים יחסית. בנסיעה במורד בכביש הבין־עירוני בלטה יעילותו של בלם הפליטה — והוא יעיל, מאוד, גם בעיר, מאט את המשאית באופן משמעותי ביותר, כמעט כדי עצירה; כמעט ריטרדר.
הכיול הבסיסי של המתלים נמצא בצד הרך של הסקלה. המשאית, שלא הייתה עמוסה, הייתה לכן נוחה מאוד כאשר פגשה באספלט עירוני במצב אופייני: טלאים פה ושם, שיבושים קטנים שם ופה, ומעבר על פסי הרעדה נעשה אף הוא ברכות יחסית. אותו כיול גורם לכך שמעבר על שיבושים כבדים וחדים יותר, כמו מהמורות או מכסי ביוב שקועים מדי, מורגש באופן מוחשי הרבה יותר, גובה את מלוא מהלך המתלים. נוחות הנסיעה בכביש הבין־עירוני טובה אף היא, והשפעת שיבושים קשים נוכחת פחות.
צילום: יואל פלרמן
כושר התמרון של המשאית הזאת מעולה. עם קוטר סיבוב של 12.8 מטרים, קל מאוד לתמרן אותה גם במקומות צרים מאוד — אפילו ברחובות ההם של יפו, גם במשטחי העמסה/פריקה לא ידידותיים (והמראות שצוינו ממש עוזרות). ההגה ממש ארוך — 5.3 סיבובים מנעילה לנעילה, אבל משקלו סביר; הוא אינו כבד מדי לתמרון במקום, הוא אינו קל מדי בנהיגה בכביש הבין־עירוני. אמנם, יש לו קצת שטח מת, אבל הדבר אינו מפריע עם ההפניה.
בסוף, צריך לעצור. בלמי השירות בהינו טובים מאוד, וקל למנן איתם את עוצמת הבלימה.
צילום: יואל פלרמן
התמצית
הינו 300 בגרסת 5.5 טון היא אופציה יעילה מאוד למי שצריך נפח הובלה גדול ככל שאפשר במשאית קטנה יחסית, והיא מחזקת יכולת זאת עם כושר תמרון משובח. יש לה חסרונות: הנדסת אנוש בינונית, מנוע רועש; יש לה יתרונות: נוחות נסיעה מהסוג הרך, מערכת בלימה מצוינת (ראשית ומשנית), וכאמור קלות פעולה בעיר.
זוהי אופציה הראויה לעיונו של כל בעל עסק המפעיל כלים מסוג זה לצרכים כאלה בגלל השילוב של היכולת והמחיר (141,000 שקלים לגרסה שנבחנה).
צילום: יואל פלרמן
