תחום האחזקה של הרכב המסחרי והכבד, כמו זה של כל עולם הרכב, עובר שינוי עצום, והוא הופך מאתגר יותר, מתוחכם יותר. המעבר מטיפול ברכב כזה רק דרך המכלולים המכניים לעבר ניהול אחזקה דרך דיאגנוסטיקה, טיפול מערכות באמצעות מחשוב, רשת האינטרנט, קשר ישיר עם היצרן או המערך הטכני של היבואן, עושה את מקצוע המכונאי בתחום זה לשונה לגמרי.
וזו רק ההתחלה. ככל שנתקדם אל תוך העשור הזה, מקומן של המערכות הממוחשבות בניהול הרכב, הנהיגה, רק יגדל והצורך באנשי מקצוע שיוכלו להתמודד עם האתגרים האלה יעלה – ובאופן משמעותי. המעבר מעולם מכני לכזה חשמלי הוא ביטוי משמעותי מאוד לכך.
שוחחנו עם שלושה מנהלים טכניים של יבואני רכב העוסקים בתחום המסחרי והכבד. כולם משוכנעים שהעתיד יעניק הרבה לאנשי האחזקה של הדור החדש, מבחינה אישית, בסיפוק מקצועי, בתגמול כלכלי וגם במעמד מקצועי מסוג אחר.
אריק לייבוביץ', מנהל המחלקה הטכנית, סמלת
"עדיין יהיה צריך להחליף גלגל" אומר אריק לייבוביץ', מנהל המחלקה הטכנית למסחריות ולמשאיות בסמלת, יבואנית פיאט, איווקו, "אבל השינויים מעבר לכך עצומים".
צילום: יואל פלרמן
לפי אריק לייבוביץ', הנדסאי רכב הפועל בעולם הרכב המסחרי והכבד 22 שנים, השינויים בעולם האחזקה בתחום זה הם גדולים מאוד ועמוקים.
דיאגנוסטיקה היא כלי משמעותי ביותר בטיפול ברכב, וזאת נעשית לא רק כאשר הרכב נמצא על רצפת המוסך אלא גם מרחוק. במהלך הנסיעה נאסף מידע על מערכות הרכב ותפקודן, ומתוך כך אפשר ללמוד על בעיות שיש ברכב. חלק מהבעיות ניתנות לתיקון, לפחות חלקי, באמצעות שליטה מרחוק. "המכונאי צריך לשלב יכולות רבות, להטמיע הנחיות יצרן באופן רצוף, לעבוד און ליין", אומר לייבוביץ', "זו עבודה שהיא מולטי טסקינג, מאתגרת".
"בעולם הרכב המסחרי והכבד", מוסיף לייבוביץ', "האתגרים והמורכבות אפילו גדולים מאלה שבמכוניות נוסעים, שם הכיוון דומה. הסיבה לכך היא שבמשאיות יש מערכות נוספות, כמו מפרש כוח או מנופים, ואלה משתלבות במערך הכולל של ניהול הרכב".
צילום: יואל פלרמן
אז ההווה, בוודאי העתיד הקרוב מאתגרים, כך לייבוביץ', אבל למרות זאת יש מחסור באנשי מקצוע עדכניים. "לצערי הרב המדינה לא משקיעה, וכדי שיהיה בסיס לאחזקה צריך שהמדינה תפעל.
"המערכת במצוקה, יש מחסור של ממש בכוח אדם" אומר לייבוביץ', "אבל מה שהיא מציעה הוא שילוב של אופק תעסוקתי רחב ומתקדם ובצדו תגמול של ממש בדמות משכורת מכובדת וראויה".
יניב ויסברג, מנהל מחלקת שירות והתמיכה הטכנית, UTI
"היום, להיכנס לתחום הרכב זה לגעת בעתיד" אומר יניב ויסברג, מנהל מחלקת השירות והתמיכה הטכנית, UTI, יבואנית המשאיות והאוטובוסים של איסוזו.
ויסברג מרחיב: "בעבר תחום זה של מכונאות רכב היה לואו טק, כעת הוא מתמקם בפסגת ההיי טק, מי שנכנס היום לתחום, תוך זמן קצר יעבוד באופן שוטף עם מחשב".
וייסברג, בן 49, מאז שחרורו מהצבא בתחום הרכב, 9 שנים ב-UTI, אומר כי המכונאי של היום, בוודאי של העתיד חייב לכוון לאוטוטק. "אם מחליפים בלמים", הוא נותן דוגמה אופיינית, "צריך לאחר הפעולה לכייל את המערכת עם מחשב".
צילום: מנהל
הדור הצעיר, אנשי המסכים, יוכלו להתקדם במהירות בעולם החדש הזה. "העתיד כבר כאן" אומר וייסברג, וממשיך מיד: "זו אינה קלישאה. קורים בתחום זה דברים מאוד מעניינים. יותר מזה: המערכת מעוניינת ללמד מה שיותר, לתת לאדם להתרחב בתחום. עם קצת רצון וקצת יכולת אפשר להתקדם מאוד, להצליח מאוד.
"זה לא פשוט לגרום למישהו לעבור לעבודה כזאת. אבל אני מראה לו, דרך המחשב, לאן הולכים – והולכים לעולם של רכב חשמלי, למקורות אנרגיה נוספים כמו מימן. תוך חודשיים הוא כבר עובד עם מחשב – התפקיד הוא הרבה מעבר לשחור ולכבד".
וייסברג אומר כי העבודה מהסוג החדש היא הרבה יותר מאשר אותו הדבר אבל עם מחשב. "העבודה הזאת מיועדת להפוך אותו לעצמאי. ההכשרה והלימוד הם חלק בלתי נפרד מהעבודה. עוברים הכשרה במערכות לומדה, אצלנו למשל, מוקדשות לכך שעתיים בכל שבוע".
בנוסף ללימוד על דגמים חדשים, על שילוב הצד העיוני-דיגיטלי עם הצד המעשי, תהליך הלימוד והעבודה מכוון לעבר העתיד ועושה זאת עם דגשים אחרים.
צילום: יצרנים
"המטרה", אומר וייסברג, "היא למצוא את מקור התקלה, את הסיבה לכך שמשהו לא עובד, מה שגרם לכך שנורית האזהרה נדלקה". לצורך זה פועלים במוסך העכשווי באופן שונה: "יש חשיבות רבה לתשאול, לשיחה עם הלקוח על-מנת שאפשר יהיה ללמוד ממנו מה קרה".
שוני נוסף הוא בטיפול בבעיות מורכבות. יש מנהל טכני, יש מעליהם מפקחי שירות, ומכיוון שניתן לתקשר בזמן אמיתי, אפשר לבצע סיעור מוחות, ומשם ללכת שוב ללימוד הבעיה דרך 'E לרנינג'. אותו תשאול, מוסיף וייסברג, הוא כלי מצוין בתחום חשוב ביותר במתן השירות: תחזוקה מונעת.
על הדרך הטובה ביותר להעשרת כוח האדם בתחום, אומר יניב וייסברג: "מה שצריך הוא לשלב ידיים – כל האיגודים, משרדי הממשלה, ליצור תכנית לימודים מתקדמת, כמו באירופה". והוא מסכם: "העברתי הרצאה לילדים בכיתה ג' – והם מאוד התענייננו".
צילום: יצרנים
אייל אברמסון, מנהל רשת מרכזי השירות לרכב כבד, חברת מאיר
"הבעיה העיקרית היא", אומר אייל אברמסון, "הפער ההולך וגדל והולך בין המורכבות של המוצרים ובין נותני השירות להם". והוא מוסיף: "הכלים נעשים מורכבים יותר ויותר, וכעת, עם תהליך החשמול שלהם, האתגר נעשה גדול יותר. גם בתחום כוח האדם, שם צריך להכשיר בעלי מקצוע ולדאוג כי יישארו בתחום".
אברמסון, בן 57, עובד 30 שנים בחברת מאיר – יבואנית משאיות, אוטובוסים, צמ"ה, של וולוו, רנו – ומשמש מנהל רשת מרכזי השירות לרכב כבד. "הבעיה היא כי החינוך המקצועי בפשיטת רגל" קובע אברמסון. מקור אחד שבכל זאת יוצר בעלי מקצוע הוא הצבא, המקור האחר הוא אצל היבואנים עצמם. "במאיר עושים המון, משקיעים כסף רב. יש לנו מחלקת הדרכה וזו מפתחת תכניות לימוד, פועלת להרשאות מקצועיות".
מה שעבודה כזו מבטיחה לעוסקים בה, מציין אברמסון, הוא "אופק תעסוקתי ארוך טווח, מסלול קידום, כזה הפונה למתעניינים ברכב. וברכב כבד", הוא מוסיף, "האתגרים רבים יותר בהשוואה לאלה שבמכוניות נוסעים; מערכות הבקרה, השליטה, הבטיחות מורכבות יותר. הסיבה לכך שרכב כזה פועל בעומסים כבדים, יש לו מבנה משתנה ומתקנים מורכבים עליו כמו רמסע, מנוף, הוא נבנה לעבודה ייעודית".
עולם האחזקה של הרכב הכבד משווע לאנשי מקצוע טובים בכלל, בתחום האבחון בפרט – והוא מתגמל את העובדים, הרבה מעבר לשכר שגם הוא נכבד: "מדובר בסביבת עבודה תומכת, כזאת הדואגת להכשרות כל הזמן, מאתגרת ובו בזמן מעניקה תנאים כלכליים משופרים".
#בקרוב יפתח קורס הכשרה לאוטוטרוניקה לרכב כבד. לפרטים נוספים כנסו ל
סטארטר – הכשרה בחניכות רכב כבד - Autojob
צילום: יצרנים
