דגם זה נחשב לשלישי בחשיבותו בהיסטוריה של המכונית, ראשון בעיצובו. DS הוצגה גם בלובר, ורולן בארט כתב עליה מסה שהתייחסה גם למסר העולה מהסימול; האותיות DS (בצרפתית דֶה אֶס), שמשמעותן במילה déesse, היא אֵלָה. DS ראה אור ב-1955 ויוצר עד 1975, הוחלף בדגמים דגולים אחרים (CX, XM), אך אלה לא השאירו את החותם ההוא.
המילניום הזה. ב-2009 הכריזה סיטרואן על חטיבה לענייני יוקרה בסימול DS – בפועל, מהדורות מפוארות של דגמים קיימים. ב-2015 שודרגה החטיבה למעמד מותג עצמאי של PSA. הבסיס כשל הדגמים הרלוונטיים האחרים של הקונצרן, בסופרמיני ובקומפקט; העיצוב, הביצוע, ההידור והייחוד אמורים להיות בהשראת המקובל באופנה עילית (Haute couture), עניין המתייחס הן לביגוד, הן לאביזרים, ועיקרו בביצוע מעולה להזמנה ייחודית.
קונצרן PSA מצידו הכריז על אסטרטגיית דגמים המבוססת על שתי רצפות, הכוללות גרסאות להנעה ירוקה. הקטנה שבהן, EMP1 לסופרמיני/פנאי-קטן, כוללת אופציה להנעה חשמלית; בגדולה יותר, EMP2, למשפחתיות קומפקטיות וגדולות/פנאי-קומפקטי, גרסה היברידית-נטענת, גם בהנעה כפולה (ראו מבחן ל-DS 7 קרוסבק).
דגם הפנאי הקטן (B-SUV) 3 קרוסבק הוצג בפריז, בספטמבר 2018. ב-2019 התחיל הייצור, שכלל גרסאות מוגדשות בבנזין 1.2 ליטר (100-155 כ"ס), בדיזל 1.5 ליטר (102 כ"ס) – וגם גרסה חשמלית עם 136 כ"ס.
הדגם משווק מפברואר 2021, בבנזין ובחשמל, וזו האחרון מוצע ברמת גימור אחת – 'גרנד שיק' עם חבילת 'ריבולי' – וב-199,000 שקלים.
נאה להכיר. הייחוד הנדרש בעיצוב מוצא כאן את הביטוי לכך, למרות הממדים הקטנים. החזית נראית מוגבהת מלפנים – הודות לעיצוב השבכה, מכסה תא המנוע העולה לעבר השמשה – החיבור הרחב של הדלת האחורית לקורה B, כתפיים אחוריות מודגשות, אחוריים מודגשים מהפנסים לשמשה. כל אלה יוצרים נוכחות רבה במופע מקורי.
המוטיב העיקרי בסביבת הנהג, ובחירה במוטיב כזה נדירה, הם המעוינים המוצאים ביטוי במערך הפקדים ובפתחי המיזוג מלפנים, בריפוד העור גם בדשבורד וגם בזה שבצידי המושבים, גם במסגרות הפקדים הממוקמים בקונסולה המרכזית סביב לבורר. אלה, יחד עם ריפוד עור לבן ובד בהיר במושבים, יוצרים מופע מכובד ביותר, הזוכה לחיזוק עם קצת שחור-פסנתר, אפור אלגנטי ועוד כיו"ב.
בסיס המושב שוקע ואינו נוח, מסעד המושב מעולה. הנדסת האנוש נופלת בחלקה קורבן לעיצוב.מעבר למערך פקדים מרשים לדברים רגילים כמו התפעול הנפרד במרכז לשמשות, הכפתור לתפעול המראות מוסתר על-ידי ההגה, כמו גם הסטת התצוגה העילית, לכשעצמה פריט נדיר ברכב כזה. לוח המחוונים מתחכם מדי בתצוגות שאינן מתעלות בכל מצב, ואופן המעברים הממושכים ביניהן ממש מיותר.
המושב מאחור טוב, המרחב מכובד, ומרווחי הראש והברכיים מצוינים. אין פתח מיזוג, אבל הריפוד הבהיר מרחיב דעתם של נוסעים.
מקור התנועה. ל-3 קרוסבק הזה, כמו לגרסאות קרובות אחרות, מנוע חשמלי המייצר 136 כ"ס ו-26.5 קג"מ (ב-300-3700 סל"ד), משך ההאצה ל-100 קמ"ש 9 שניות, המהירות המרבית 150 קמ"ש. הביצועים בהחלט מספקים, בוודאי על רקע המשקל, כ-1600 ק"ג, 400 ק"ג יותר מזה של גרסת הבנזין. היציאה מהמקום מיידית, צבירת המהירות בכביש המהיר טובה, וניתן לשייט במהירות כביש 6, וגם תחת עומס של עלייה יש לרכב מה לתת – אבל לא הרבה כאשר העומס מעט כבד.
נוחות הנסיעה טובה מאוד ואף יותר, עניין הראוי לציון בגלל הממדים והמשקל. רמת השקט, עניין מאתגר ברכב חשמלי, טובה אף היא, וכל אלה מעניקים לנוסעים בפנים איכות נסיעה ראויה.
היכולת הדינמית מספקת גם בכבישים מעוקלים – גם בגלל המתלים המשובחים, גם בגלל שהמנוע לא ממש מאתגר את הצמיגים הקדמיים, גם בגלל שהרכב אינו קורא לנהיגה מהסוג ההוא. אתם והוא מעדיפים קצב נימוח, גם כי ההגה האילם יספר לכם על כך.
תגובת הבלמים אינה מיידית, אבל חזקה מנקודה מסוימת. עם קצת תרגול אפשר למנן אותה. כיאה לרכב חשמלי, גם כאן אחזור בלימה (בלימה רגנרטיבית), אבל לזה רק מצב אחד (B, באמצעות הבורר), לכשעצמו הוא יעיל ולא אגרסיבי מדי, אבל מספר מצבים ופקדים מאחורי ההגה עדיפים בהרבה.
מקור האנרגיה. ל-3 קרוסבק סוללה של 50 קוט"ש לטווח מוצהר של 317 ק"מ וטעינה מהירה של 100 ק"ו. התחלנו את הנהיגה בהרצליה, כאשר לרשותנו 294 ק"מ ופנינו מועדות רמת-גנה. לאחר 11 ק"מ בנהיגה נינוחה, גילינו עם החנייה שהרכב צרך 17 ק"מ. למחרת יצאנו אל שפלת יהודה, ובנהיגה של 100-110 קמ"ש בכביש מספר 1 ולאחר 52 ק"מ, מצאנו כי מעתודות הסוללה ירדו 120 ק"מ; כאן יצוין כי החום בחוץ היה גבוה באופן מעיק (37 מעלות), וכי המזגן בפנים פעל במלוא עוזו. בסופו של יום הגענו הבייתה לאחר שעברנו עם הרכב סך הכל 145 ק"מ, והעתודה שנשארה הייתה 65 ק"מ, לסך כולל של 210 ק"מ. למחרת גדלה העתודה ל-220 ק"מ. צריכת החשמל הייתה 4.9 ק"מ/קוט"ש, ולפי נתון זה מדובר בטווח של 245 ק"מ.
מנתקים. DS 3 קרוסבק מביא עימו עיצוב חיצוני ייחודי, סביבת נהג מהודרת ומקורית ליצירת הצעה לא-שגרתית לרכב פנאי קטן, נדירה בתחום היוקרה. הגרסה החשמלית מציעה נוחות ואיכות נסיעה מכובדות ביותר, ביצועים סבירים וטווח בינוני (וכן, היה מאוד חם).
בהשוואה לדגמי פנאי קטנים אחרים, גם חשמליים, זהו רכב יקר, אבל. בניגוד לגרסאות חשמליות, היקרות בהרבה מאלה עם מנועי בנזין, כאן המחיר כמעט זהה לגרסת ה-155 כ"ס, קרוב לזאת עם ההספק הדומה (130 כ"ס).
וכך, ממקמת עצמה ההצעה הזאת כאופציה למי שרוצה דגם פנאי קטן, ייחודי, של מותג יוקרה, בהנעה חשמלית, כזה שהנסועה היומית שלו ממוצעת (כ-45 ק"מ) – ומוכן לשלם את המחיר. וזה, כאמור, כולל לא רק את הסכום, גם את הטווח.