מיד אחרי המירוץ הגישה מרצדס ערעור על התוצאה, זה נידון עד השעות המאוחרות של הלילה, ולבסוף החליטו שופטי המסלול שלא לשנות את התוצאות. מרצדס תפנה לערכאה הגבוהה ביותר של FIA, ובכל מקרה ברור שידובר עוד רבות על הסיום הכאוטי של המירוץ האחרון של העונה באבו דאבי.
זה התחיל חמש הקפות לסיום
חמש הקפות לסיום – כאשר להמילטון, שהוביל בכל המירוץ, היה יתרון של 11 שניות על וורסטפן, שבינו לבין המוביל היו מספר 'סמנים אחוריים' – אירעה תאונה מאחור; ניקולס לטיפי שנהג בוויליאמס פגע בקיר המגן. שופטי המסלול החליטו להוציא מכונית קוצבת למסלול עד שחלקי המכונית שהתפזרו על המסלול יפונו.
המילטון, כאמור, שלט במירוץ לכל ארכו ונראה בדרך לניצחון. במרצדס חששו להכניסו להחלפת צמיגים מכיוון שמהלך כזה היה גורם לכך שהוא יאבד את המקום הראשון לרד בול של מקס וורסטפן. רד בול במקום השני הייתה יכולה לראות מה מרצדס בוחרת לעשות ולפעול באופן הפוך. חשוב לציין כי בשלב זה לא היה ברור אם המירוץ יוזנק מחדש; אם לא, ומרצדס הייתה מכניסה את המילטון להחלפת צמיגים, הוא היה יורד למקום השני והיה מפסיד כך את האליפות.
רד בול ניצלה מצב זה, והכניסה את וורסטפן לרחבה שם הורכבו במכונית שלו הצמיגים האדומים והמהירים ביותר. במצב כזה היה ברור שאם המירוץ יוזנק, המילטון עם צמיגים שחוקים יותר ומהירים פחות, לא יוכל להיאבק בוורסטפן.
רצף החלטות
ההחלטות שקיבלו מנהלי המירוץ בזמן שהמכונית הקוצבת שהתה על המסלול, הן שאפשרו, בסופו של דבר, שוורסטפן ינצח, והטענה של מרצדס היא כי החלטות אלה מנוגדות לתקנות המירוץ עצמן.
לפי התקנות והנוהג, בשלב שאחרי פינוי הנזקים מהמסלול מורים למכוניות שממוקמות הקפה או יותר מאחורי המובילים, אך נמצאות ביניהם לעבור את המכונית הקוצבת ולהסתדר בסוף הטור לפי מיקומם במירוץ לקראת ההזנקה, כדי שלא יפריעו לנהגים המובילים בקרב המתנהל ביניהם.
במקרה זה, ייתכן בגלל הרצון של מנהלי המירוץ שלא לסיים את המירוץ האחרון העונה מאחורי מכונית קוצבת, החלה שרשרת הוראות שנויות במחלוקת. מנהל המירוץ של פורמולה 1, מייקל מאסי, הורה תחילה שהסמנים האחוריים לא יעקפו את המכונית הקוצבת ויזנקו ממקומם בטור. רד בול מחתה על כך, בטענה שהדבר אינו מקובל. מאסי שינה את דעתו והחליט שרק חמש המכוניות המפגרות שהיו בין וורסטפן השני להמילטון שהוביל יקבלו הוראה לעבור את המכונית הקוצבת.
כך קרה שוורסטפן שהיה עם צמיגים חדשים ומהירים ניצב כעת ממש מאחורי המילטון שהיו לו צמיקים שחוקים ופחות מהירים – בעוד שתי המכוניות שבין וורסטפן לקרלוס סיינז (פרארי) והמכונית שבין וואטרי בוטס (מרצדס) ליוקי טוסנודה (אלפא טאורי) לא קיבלו הוראה לעבור.
דבר זה אינו מקובל והקל על וורסטפן לקראת המתקפה מאחור.
בעיה נוספת ברצף ההוראות נוצרה אף היא בגלל שהייתה מנוגדת לתקנות. לפיהן, ברגע שהמכונית המקיפה האחרונה עוברת את המובילים, המכונית הקוצבת צריכה לבצע עוד הקפה ורק אז לרדת מהמסלול.
אבל זו כבר הייתה ההקפה האחרונה של המירוץ, ובפועל המכונית הקוצבת לא המתינה עוד הקפה על המסלול, אלא ירדה מיד. שופטי המסלול התייחסו לכך באומרם שתקנה אחרת קובעת, שברגע שמשודרת ההודעה שהמכוניות הקוצבת יורדת מהמסלול בסוף ההקפה היא חייבת לרדת – גם אם ההודעה הייתה שגויה.
תגובות
מנהלי קבוצות ונהגים רבים שאינם בעלי אינטרס בתוצאות הסיום של המירוץ ושל זהות האלוף, אמרו שלא כך הייתה צריכה העונה להסתיים. אלה ציינו כי בכל מירוץ אחר העונה, הוצאת מכונית קוצבת בשלב זה של המירוץ היה מביא לסיומו במצב זה.
היו כאלה שאמרו שמה שהביא להחלטה היה הרצון לקבל סיום הוליוודי של הכרעה בסיבוב האחרון, וזה הועדף על פני קרב הוגן, והיו שקראו לזה "Made for TV", ביניהם לנדו נוריס. דניאל ריקרדו, חברו לקבוצת מקלארן, אמר כי הוא "חסר מילים".
וכך, בלי קשר לתוצאות הערעור, רבות עוד ידובר בסיום השנוי במחלוקת למירוץ הזה. מרצדס תערער על ההחלטות בדבר המכונית הקוצבת בפני ה-FIA, שבחירות לראשותה ייערכו ביום שישי הקרוב.