השנה מתקרבת לסיומה. שנה מרובת אירועים בעולם, בישראל וגם בתחום התחבורה המקומית.
בשנתיים האחרונות למדנו עד כמה האדם קטן מול הטבע — אך ראינו גם עד כמה הוא גדול ויודע להגיב ובמהירות.
אך למרות החיסון שהמציאה משפחת האדם, הקורונה ממשיכה לתעתע ולהכתיב לעולם חלק לא מבוטל מהאירועים. וכך, עוד לפני שהגל הרביעי שלה נסוג בפני החיסון השלישי שלנו, וכבר הגל החמישי מאיים על העולם.
אבל לא רק קורונה הציקה לעולם הטכנולוגי והשבע שלנו. גל צונאמי הרס מפעל לייצור שבבים (כמו אלו שכלי הרכב המודרניים זקוקים להם) והאט מאוד את ייצור המכוניות בעולם. וראו זה פלא, לכל היבואנים אזל או כמעט שאזל מלאי המכוניות — ובכל זאת השנה הנוכחית (2021) היא שנת שיא ברכישת מכוניות על־ידי הנהג הישראלי. אם מישהו מסוגל להסביר לי איך זה קורה, אשמח ללמוד.
שוב הצטרפו לכבישינו הפקוקים כמו שלא היו מעולם, למעלה מ־1000 קילומטרים של מכוניות. כן, אלף קילומטרים. החשבון פשוט, אם לכבישים נוספו 250,000 מכוניות (לאחר גריטה של חלק מהישנות), כפול 4 מטרים, האורך המתקבל הוא מיליון מטרים שהם אלף קילומטרים. מ.ש.ל. זאת אומרת שאם תחנו את המכוניות החדשות שעלו על הכבישים לאורך כביש 90, המוביל ממטולה ועד טאבה (כ־490 ק"מ לכל כיוון), המכוניות יתפשו שני מסלולים ועוד קצת... במקרה וחשבתם שהגזמתי, אז כן, כלפי מטה. בחישוב הנ"ל לא ספרתי את המשאיות, האוטובוסים והמוניות שעלו לכבישים... יחד איתם רף האלף ק"מ נחצה.
אולי המספרים האלו מסבירים לכם מדוע אחרי כל הסלילה של ישראל (הורדוס) כץ — והוא אכן סלל — הכבישים מפוקקים פי כמה.
צילום: גדעון מרקוביץ
Waze מלך ישראל, הפך למצרך שכבר אי אפשר לנוע בלעדיו. אך גם הוא לא ממש מצליח להתגבר על הפקקים שהולכים וגדלים ומתפשטים לאורך כל שעות היום וחלק משעות הלילה. וככל שהם מתפשטים במהירות כך Waze מתקשה לדעת באיזו שעה תגיע ליעדך. Waze, שיודע מה המהירות בדרך מסוימת באותו רגע. אך הוא לא יודע שבעוד רבע שעה יתחיל הפקק היומי בכביש הזה. פקק שיוסיף ויוסיף עוד ועוד דקות לזמן המשוער בו תגיע ליעדך. לעיתים מדובר בזמן כפול מהמשוער, לעיתים אף יותר מזה. הגיע הזמן להשתיל בינה מלאכותית ל־Waze המתבגרת. בינה שתוכל לחזות מה עומד לקרות ולא רק לצלם מה שקורה.
גם בתאונות הדרכים הייתה זו שנה גרועה. אחרי שנים של נסיגה במספר ההרוגים, בעיקר בזכות רמת הבטיחות של המכוניות החדשות. אלו זכו כבר לפני שנים לאמצעי הגנה פסיביים, כגון חגורות בטיחות מתקדמות, כריות אוויר, שיפור מרכב שמאפשר למכונית לספוג את המכה ולהעביר רק את חלקה לתוך תא הנוסעים. בשנים האחרונות ההגנה על המכונית השתפרה עוד יותר, כאשר בדרך למכונית האוטונומית, רוב המכוניות הנמכרות בישראל יודעות לעצור בעצמן, למנוע סטייה מנתיב, להתריע על שטח מת במראות, למנוע החלקות ועוד ועוד דברים מצילי חיים שכאלו. סביר היה להניח שנתון הירידה במספר ההרוגים בכבישים רק ישתפר, כי מספר המכוניות החדישות יותר עולה מדי שנה; אלא שהמגמה התהפכה ומספר ההרוגים מטפס.
וזה לא בגלל הצפיפות. לא מעט מחקרים הראו שעד רמה מסוימת של צפיפות, אכן מספר התאונות עולה, אולם ברמת צפיפות של פקק, התאונות הקשות יורדות (ותאונות "פח" נמנעות בחלקן הגדול על־ידי העצירה האוטונומית), כי במהירות הקרובה לאפס מכונית לא הורגת כשהיא פוגעת במכונית אחרת.
אבל, כשהיא פוגעת בהולך רגל, או רוכב אופניים (חשמליים או מדוושים), קטנוע או אופנוע, התאונות יכולות להיות קשות ביותר גם במהירות אפסית. אל כל אלו שהזכרתי צריך להוסיף את הקורקינטים החשמליים — כלים קטנים וזריזים, המשתלטים במהירות של מוטציה ויראלית על הכבישים בערים. נערים ונערות חסרי כל ניסיון בהתנהגות בכביש, שלא ראו מימיהם את הכביש מאחורי הגה של מכונית, אינם מבינים את הסיכון בפריצה מהירה למעבר חצייה מבלי לוודא שהנהג זיהה אותם.
צילום: AX
רק בשבוע שעבר ניצלו חייה של נערה צעירה שהגיחה במהירות לכביש מימיני, מבלי שראיתי אותה קודם ליד מעבר החצייה. רק ניסיוני רב השנים והתגובה המהירה כשראיתי אותה בזווית העין מגיחה לכביש, מנעו פגיעה פטלית בה — וממני צרות צרורות. מיותר, אני מניח, לציין כי הנערה לא הפנתה ולו מבט קלוש אל המכוניות שעמדו ברמזור, ברגע בו הרמזור התחלף לירוק, כאילו ואין לה חלק במשימה החשובה של שמירה על חייה שלה.
המדינה חייבת להתייחס לכלים האלו, ואיני מדבר רק על אכיפה. יש ללמד את הילדים עוד בבתי הספר היסודיים איך מתנהגים בכביש. גם בכיתה הסגורה וגם בחצר. כן, בחצר, לימודים מעשיים. לסמן צמתים ותמרורים בחצר, לרכוש קורקינטים ולהדריך את הילדים מה נכון ומה לא.
אחרת, איך ידעו?
בעולם הרכב עצמו, המגמה של מעבר למנועים חשמליים מתחזקת. אין היום יצרן רכב חשוב שאינו מציג בפורטפוליו שלו דגם חשמלי — ולרוב יותר מאחד.
אני מאחל לקוראיי שנה טובה ובריאות טובה.
ישראל צריכה שר לבטיחות בדרכים במשרה מלאה
[email protected] 
