בהחלט לא שגרתי — המקור, העיצוב, יחידת ההנעה, ההתנהלות. המסחרית הבינונית VN5 היא רכב ייעודי לעבודה, ובמובנים העיקריים אינה נמצאת בחברתן של המסחריות הדומות לה בממדיהן, והיא יחידה מסוגה.
כי בכל זאת, בריטניה.
קוד מקור
המסחרית VN5 היא גרסה סגורה של המונית הלונדונית במהדורתה העכשווית (TX) המיוצרת על־ידי LEVC (ר"ת של London Electric Vehicle Company). חברה זו, הנמצאת כיום בבעלותה של ג'ילי הסינית, היא המשכה של LTI, חברת המונית הלונדונית המאוד מיוחדת שהתפרסמה בשחור, אבל הייתה גם בלבן ובאדום. מקורו של הדגם ההוא באוסטין שייצרה אותו בשנות השישים, אבל השורשים — כי בכל זאת, בריטניה — עמוקים מאוד. ובכן, הבסיס ליצירת רכב אחד מוכוון משימה להסעת אנשים בלונדון, מקורו בצו של הפרלמנט הבריטי מאמצע המאה ה־17.
צילום: יואל פלרמן
אותה מונית לונדונית מוכרת התאפיינה בתא נהג סגור, מושב יחיד ולידו חלל למזוודות. מאחור, היה לנוסעים מרחב עצום, גם בזכות גג מוגבה, וזה אפשר להכניס לרכב גם עגלת נכה או תינוק באמצעות כבש מובנה ברכב. מול המושב הראשי, היו עוד שלושה מושבי נפרדים ומתקפלים.
גם המונית הלונדונית, כמו אייקונים בריטיים אחרים, הגיעה לסוף דרכה לאחר שלא עודכנה שנים רבות. במהלך השנים הוצגו גרסאות מוסבות של דגמים מוכרים שנועדו להחליף אותה. ב־2013 רכשה ג'ילי את החברה הקודמת שמקורה עוד ב־1919, וב־2017 החליפה את השם המקרי ל־LEVC. בגלל החשמל. הייצור עד 2021 היה רק בסין, אלא שכעת יש לחברה מפעל חדש בקובנטרי, בריטניה.
זרם חשמלי
על בסיס אותה מונית יצרה LEVC גם דגם חשמלי־היברידי המיועד להובלה, VN5. העיצוב ומערכת ההנעה זהים, הממדים קרובים והמסחרית מעט גדולה יותר.
החזית, עיניכם הרואות, דומה למונית הלונדונית המקורית, יוצרת מסחרית שונה לגמרי בהופעתה. גם יחידת הכוח ההיברידית־חשמלית שונה מהמקובל כיום, מכיוון שזו כוללת מנוע חשמלי המניע את הגלגלים, מנוע בנזין הטוען את הסוללה, משמש מאריך־טווח.
צילום: יואל פלרמן
המנוע החשמלי המניע מייצר 150 כ"ס ו־26 קג"מ, משך ההאצה ל־100 קמ"ש הוא 13.2 שניות והמהירות המרבית 129 קמ"ש. לרכב הילוך יחיד וההנעה אחורית. סוללה של 31 קוט"ש מעניקה טווח מוצהר של 130 ק"מ וניתן לטעון אותה במטען מהיר של 50 ק"ו.
מנוע הבעירה הפנימית הטוען את הסוללה הוא טורבו־בנזין 1.5 ליטר 3 צילינדרים של וולוו, המייצר 82 כ"ס ו־26 קג"מ. טווח מלא — משלב את יכולת הסוללה, מנוע הבנזין ומכל דלק של 36 ליטרים — הוא 607 ק"מ.
ממדי VN5 דומים לאלה של מסחרית בינונית רגילה בגרסתה המוארכת. בסיס הגלגלים הוא 338.6 ס"מ, האורך מגיע ל־523 ס"מ, הרוחב 195 ס"מ והגובה 199 ס"מ. נפח ההטענה הוא 5500 ליטרים, והמשקל להובלה נע בין 680 ל־830 ק"ג לפי רמת הגימור; המשקל הכולל הוא 2990 ק"ג. הרכב עשוי בחלקו אלומיניום וגם חומרים מרוכבים. בניגוד למקובל בז'אנר הזה באירופה, לדגם הזה יש רק גרסת גודל אחת — ואין לה סוגי מרכב שונים כמו כאלה המיועדים להולכת נוסעים או קומבי (חלל מסחרי, מושב מתקפל מאחור, חלון בכל צד).
צילום: יואל פלרמן
דגם זה מוצע עם מולטימדיה עם מסך ניצב גדול, בקרת אקלים, מפתח חכם (חלקי; רק להתנעה), תפעול חשמלי לשני המושבים הקדמיים. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, התרעת סטייה. המחיר הוא 280,000 שקלים.
מעלים מפסק
הדעות חלוקות ביחס לכניסה. הסף מעט גבוה, אין מדרגה, אין ידיות אחיזה, ובכל זאת בהחלט סביר להיכנס פנימה בגלל גובה המשקוף והמבנה. בכל הקשור למושב, הדעה חד־משמעיות: זה אחד המושבים הטובים ביותר שישבתי עליהם. בכלל. לגמרי. בכל רכב בגודל כזה ומטה (ברכב כבד יש כמה הצעות מתחרות), כולל מכוניות פאר, דגמי פנאי משובחים. מעבר לתפעול החשמלי, הכולל גם הקשחה לגב, גם עם תנועה מעלה, בסיס המושב (הניתן להארכה) והמסעד גדולים, תומכים במידה, המבנה שלהם נכון. מומלץ שכל יצרן רכב ישיג את הטלפון של המתכנן הנ"ל.
צילום: יואל פלרמן
ואם יש לו את המספר של מי שתכנן את המראות, כדאי שימחק אותו. המראות פשוט גרועות, עם כיסוי חלקי של הנתיבים ליד ויצירת שטח מת ממש גדול מדי —ולא פחות חשוב ברכב כזה: ללא כיסוי ראוי לחלקו התחתון של הרכב, עניין חשוב בתמרון מסחרי. בעניין זה, יש לרכב מצלמת נסיעה לאחור, אלא שכושר הכיסוי שלה מאוד רחב, והפרופורציות לא נכונות. שדה הראייה לפנים כנדרש בגלל תנוחת הנהיגה הגבוהה.
הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, ותפעול הצג הגדול נוח, והוא עצמו מוצלח בכל הקשור לתצוגה. לוח המחוונים גדול, ברור ומספק מידע מועיל. בניגוד למקובל במסחריות, מספר תאי האחסון קטן, אלה אינם גדולים ובולט חסרונו של תא ננעל.
צילום: יואל פלרמן
איכות החומרים טובה לסוג רכב כזה, והגם שהמשטחים אינם רכים, הם סולידיים במבנה. רמת ההרכבה בסדר, איכות הגימור קצת פחות (קצוות חדים פה ושם, למשל).
חלל ההטענה של המסחרית הזאת גדול למדי; ניתן לטעון משטח הטענה תקני (יורו פאלט) כאשר הוא מוכנס לאורכו, וזה מתאים לרוחב הרצפה. פתיחת הדלת ונעילתה קלה, מחייבת מעט מאוד כוח. מאחור דלתות שקל מאוד לפתוח ולסגור אותן, נעילה ב־90 מעלות ופתיחה עד 180 מעלות — אך ללא נעילה, עניין שיכול להציק כאשר יש רוח, למשל; הדלתות אינן נפתחות ל־270 מעלות. משטח ההטענה מסיבי, נכון לעבודה.
צילום: יואל פלרמן
זרם ישר, ובנזין
עם התנעה הרכב הצהיר שיש לו 103 ק"מ; הטווח בפועל — בנסיעה בחשמל בלבד, בתוואי עירוני ובין־עירוני, כולל עליות ארוכות, גם בקצב של 110 קמ"ש, עם מיזוג ללא הפסקה — היה 90 ק"מ. צריכת הדלק ב־100 הקילומטרים הראשונים הייתה נמוכה מליטר אחד. לתפארת המבחן ולאחר טווח של הקרוב ל־200 ק"מ בסיוע כזה או אחר של חשמל, הסוללה התרוקנה, והרכב נע בכוח החשמל שסופק לו באותו זמן. התנהלות כזאת, כאשר היא נעשית לאורך מרחק רב ובמהירות תלת־ספרתית, יכולה להביא לכך שמערך הטעינה, פעולת אותו מנוע בנזין, אינו מספיק לטעון את הסוללה, מה שיכול לחייב עצירה למספר דקות. במצב כזה יורדת צריכת הדלק ומגיעה ל־20-25 ק"מ/ל' — עדיין נתון מעולה. כמובן וכרגיל, ניתן להוסיף אנרגיה לסוללות באמצעות אחזור אנרגיה (בלימה רגנרטיבית), ול־VN5 שני מצבים הנשלטים באמצעות בורר ההילוכים בפעולה ימינה/שמאלה. שניהם נעימים בפעולתם, השני יעיל במיוחד.
צילום: יואל פלרמן
נוחות הנסיעה טובה למדי ברוב מתארי התשתית, עם ספיגה נאה של שיבושים למיניהם וריסון ראוי של פעולת המתלים ושליטה במרכב. הרכב רגיש יותר לשברים גדולים מאחור, אך הנוחות עליהם תשתפר עם מטען מאחור.
התנועה בעיר כמעט ושקטה לגמרי, המהום הצמיגים נשמע מעט, וכך גם זה המתפתח בחלל סגור כמו מאחור. בכבישים הבין־עירוניים רעש הצמיגים נוכח יותר, גם בגלל שאין רעש מנוע הממסך אותו, ומבנה הרכב מביא לנוכחות של רעשי רוח. מעבר לכל אלה נשמע צפצוף בתדר גבוה בעוצמה לא גבוהה אבל נוכח למדי, וזה נוצר עם לחיצה על המצערת במהירות בין־עירונית.
היכולת הדינמית של VN5 תספק כל צורך, תוואי וקצב נהיגה שפוי (וגם קצת פחות). ההגה חסר כל תחושה שהיא, הוא ארוך — 3.5 סיבובים מנעילה לנעילה —אבל מערך ההיגוי מציע כושר תמרון יוצא דופן לרכב כזה, העומד על 10.5 מטרים. תוספת התמרון שמציע אותו 0.5 סיבוב אחרון זה משהו ששווה התנסות.
צילום: יואל פלרמן
בלמים ברכב שיש לו בלימה רגנרטיבית הם לא להיט בכל הקשור לדיוק הפעולה, אבל עם קצת תרגול אפשר לסדר לרכב בלימה רכה ברמזור. כישורי הבלימה בכללותם בהחלט מספקים.
טוענים מחשבון
המסחרית הזאת מציעה תנועה ירוקה וחסכונית ובלי הקטע של חרדת טווח, יש לה כושר העמסה נאה, ביצועים ראויים, היא נוחה למדי, מעט רועשת בכביש הבין־עירוני ויכולת התמרון שלה מרשימה. תא הנהג שלה עשוי היטב, המושב מעולה, מראות הצד גרועות. וכל השאר בהחלט בסדר.
צילום: יואל פלרמן
והיא עולה 280,000 שקלים. זה מחיר גבוה בהשוואה למסחריות בינוניות מונעות־דיזל, גם כ־40% יותר מדגמים מוכרים. דגם זה מתאים במיוחד למי שיש לו תשתית טעינה יעילה, חלק ניכר מאוד מעבודתו נעשה בטווחי תנועה קצרים — שם יש להנעה החשמלית יתרון משמעותי — והוא צריך רק גרסה אחת להובלת סחורה בהיקף המדובר, ניידת אחזקה, כלי לשירות וכיו"ב.
זו הצעה שאינה זולה, אבל מי שמסחרית כזו מתאימה לפרופיל העבודה שלו, כדאי שיתרשם ממנה.
צילום: יואל פלרמן
