הדגמים
טוסון היה אחד הדגמים הראשונים שהצטרפו לטרנד החם דאז (10 שנים לאחר ראב4, אבל לא היו אז דגמים רבים), וזה נוסד ב-2004 עם כוונה לחזק את הפלישה הקוריאנית לשוק האמריקאי, והוצע באופן חריג אז גם עם הנעה קדמית. הוא היה הראשון בסגמנט שהוצע במחיר של משפחתית-גדולה, נמוך בהרבה מהדגמים שהיו כאן, תואם ל"קבוצת רישוי 4" והיה ממחוללי השינוי בהתייחסות השוק והקהל לכלים מסוגו, גם לרכב שנוצר בקוריאה. כיום משווק בישראל הדור הרביעי של הדגם שנחשף בסוף בשנת 2020 על בסיס פלטפורמה חדשה, עם עיצוב נועז מתמיד וגם יחידות הנעה מחושמלות – היברידית עם 230 כ"ס, היברידית-נטענת עם 265 כ"ס; שתי גרסאות אלה עוד לא הגיעו לישראל.
קשקאי גם הוא ותיק יחסית, וזה הוצג לראשונה ב-2006. בניסאן כיוונו לטעם האירופאי באופן מובהק, והתייחסו אליו כבר אז כסוג הרכב שיחליף את המשפחתית. קשקאי תוכנן ועוצב במטה האירופאי של החברה, ממדיו היו קרובים-כדי-זהות, אך בניגוד לטוסון לא היו לו מנועים גדולי-נפח. ההצלחה באירופה הייתה גדולה, והיה זה בעיקר קשקאי שהוציא את היצרנית היפנית מהתחום ה“אפור" (ג‘וק הקטן הגיע אחריו). כיום משווק בישראל הדור השלישי של הדגם שנחשף לראשונה בתחילת שנת 2021. ממדיו קטנים מאלה של טוסון, עיצובו צנוע יותר. גם לדגם זה פלטפורמה חדשה, וגם לו יחידה מחושמלת מסקרנת – היברידית עם 187 כ"ס בה המנוע החשמלי בלבד מניע את הגלגלים – שטרם הגיעה ארצה.
גרסאות ומחירים
כיום מוצע יונדאי טוסון בישראל בשתי גרסאות – בנזין אטמוספרי 2.0 ל' המייצר 155 כ"ס עם תיבה אוטומטית; טורבו-בנזין 1.6 ליטר 180 כ"ס ותיבה דו-מצמדית. גרסת ה-2.0 ליטר מוצעת ברמת גימור אחת ובסיסית למדי ב-162,000 שקלים, ואילו ה-1.6 ליטר מוצעת ב-4 רמות גימור שונות החל ב-172,000 שקלים. למבחן לקחנו את גרסת הטורבו ברמת הגימור 'עלית' הבכירה שמחירה 193,000 שקלים.
ניסאן קשקאי מוצע בישראל בשלב זה בגרסה אחת בלבד – טורבו-בנזין 1.3 ליטר, עם מערך מיקרו-היברידי (12 וולט), בהספק 156 כ"ס ועם תיבה רציפה. גרסה זו של קשקאי מוצעת ב-4 רמות גימור, החל ב-160,000 שקלים. למבחן לקחנו את קשקאי ברמת גימור 'טקנה' שמחירה 185,000 שקלים.
על מפרט האבזור והבטיחות מוזמנים להיכנס למנגנון השוואת הרכבים בקטלוג אתר אוטו.
מסתכלים מבחוץ
לקשקאי מופע אלגנטי ונקי למדי המייצר הופעה מודרנית ועדכנית אך מאופקת משהו. לטוסון מנגד הופעה בולטת, כמעט על גבול הבוטה, דבר המודגש עוד יותר ליד הקשקאי העדין למראה. טוסון גם נראה גדול מקשקאי, והוא אכן כזה.
יושבים בפנים
בפנים, כמו בחוץ בולטים ההבדלים בגישות, אולי יותר מאשר בעיצוב החיצוני. הכניסה לטוסון נוחה למדי ומיד כשמתיישבים ניתן להתרשם מעיצובה המקורי של סביבת הנהג. הדשבורד הנמוך מסייע לשדה ראייה טוב לחוץ, הקונסולה המרכזית הרחבה מרשימה, ולוח המחוונים הקטן והמינימליסטי נראה עכשווי. איכות החומרים ראויה בחלק העליון, הופכת נוקשה ומעט מוקדם יחסית ככל שיורדים מטה. התחושה היא שפנים הרכב אוורירי, והגוונים הבהירים בהחלט תורמים לכך.
המרחב מלפנים טוב, למרות שחלק מהבוחנים פחות אהבו את הקרבה שמייצרת הקונסולה המרכזית, היא גם מפריעה ליד ימין בתמרונים צפופים. לתפעול ההילוכים באמצעות כפתורים יש להתרגל. מסך המולטימדיה אינו איכותי במיוחד, וגם התצוגה במצלמת הנסיעה לאחור הרשימה הרבה פחות מהמערך ההיקפי של קשקאי. לחיוב נציין חיבור אלחוטי לקארפליי. מושב הנהג היה פחות מוצלח מבין השניים אך תנוחת הנהיגה טובה.
ממש כמו העיצוב החיצוני, גם זה של סביבת הנהג בקשקאי שגרתי ומוכר יותר מהמופע המיוחד של טוסון. ועדיין מדובר בסביבת נהג נאה ואלגנטית בפני עצמה, עם לוח מחוונים מוקרן, צבעוני ועשיר ותצוגה עילית המוסיפים להופעה עדכנית. המבנה המעט יותר שגרתי גם יותר אינטואיטיבי לתפעול. למערכת המולטימדיה מסך צבעוני ואיכותי יותר ומערכת ההפעלה (ולוח המחוונים) דוברת עברית. איכות חומרים מעט טובה יותר, קצת יותר נעימה למגע. מושב הנהג הוא המוצלח יותר כאן, וטוב בהחלט בפני עצמו. המרחב מלפנים ראוי ומספק, אך קצת פחות נדיב מזה שבטוסון. תנוחת הנהיגה גבוהה, אך זו שבטוסון קרובה יותר למתבקש בדגמי פנאי.
נוסעים ומטען
בשורה השנייה טוסון צובר לא מעט נקודות, והמרחב שם טוב מזה שבקשקאי וטוב בכלל. גם המושב לנוסעים מוצלח ומושקע יותר – הוא גבוה יותר, תנוחת הישיבה נוחה וטבעית יותר ויש אפשרות לכיוון זווית המסעד. הכניסה לקשקאי והעמסת ילדים נוחות יותר במעט בזכות דלת שנפתחת בזווית של עד 90 מעלות, אולם המרחב בפנים צנוע יותר. לשני הכלים פתחי מיזוג, אולם לטוסון גם אפשרות לשליטה על הטמפרטורה. משענת היד בקשקאי נוחה יותר, זו שבטוסון בעלת מיקום לא מוצלח. לשני הכלים תאים לבקבוקי שתייה ושני שקעי USB, בקשקאי אחד מהם מסוג C. שדה הראייה, במיוחד עבור ילדים, עדיף בקשקאי אולם לטוסון גג פנורמי גדול יותר שגם נפתח בחלקו הקדמי. ועוד מילה לזכותו של טוסון: הוא מצויד במערכת התרעה על שכחת ילד מאחור.
תאי המטען של השניים נאים ומספקים, אולם גם כאן יתרון לטוסון בכל הקשור למקום ולנפח הטענה. לקשקאי 479 ליטרים בעוד לטוסון 515 ליטרים, ובפועל הפער נראה גדול אף יותר מאשר במפרט. בנוסף, לטוסון סף הטענה נמוך יותר ויותר ווי עגינה. קשקאי מחזיר נקודות בדמות פתיחה חשמלית לדלת תא המטען וכיסוי קשיח ואיכותי יותר.
נוסעים וחוסכים
כאמור, צמד הכלים כאן שייך לעדת הגודשים, אולם כאן דרכיהם נפרדות. לטוסון אותו טורבו-בנזין 1.6 ליטר המוכר של יונדאי-קיה המפיק כאן 180 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-27 קג"מ ב-1,500-4,500 סל"ד וזה משודך לתיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים. לקשקאי טורבו-בנזין 1.3 ליטר שפותח בשיתוף מרצדס, כאן עם מערך היברידי-מתון של 12 וולט, להספק של 156 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-27.5 קג"מ ב-1,800-3,750 סל"ד והתיבה כאן רציפה. ההנעה בשני המקרים קדמית והביצועים על הנייר קרובים עם יתרון קל לטוסון: 8.8 שניות לקוריאני ו-9.2 שניות ליפני במאוץ ל-100 קמ"ש.
ואכן, למרות יתרון ההספק והמשקל של טוסון (1,429 ק"ג, 76 ק"ג יותר לקשקאי), ובדומה לעולה מדף הנתונים הביצועים של השניים בפועל קרובים למדי, עם יתרון קל לטוסון בחלק מהמצבים. קשקאי ממהר להגיב לתזוזות רגל ימין ומשיג יתרון קל הן ביציאה מהמקום והן בתאוצות ביניים. מנגד, התיבה של טוסון לוקחת את הזמן קצת יותר באיזי עם חיבור המצמדים ביציאה מהמקום, ואז טוסון לא פעם יתקשה להעביר את הכוח לקרקע. גם בתאוצות הביניים התיבה של טוסון לוקחת את הזמן. בסוף יתרון הכוח של הקוריאני בא לידי ביטוי, אבל הפער אינו דרמטי.
אבל התיבה של קשקאי לא רק מסייעת לנצל את כוחו של המנוע, היא גם מוסיפה לאיכות הנסיעה של הרכב מכיוון שפעולתה חלקה יותר מזו של הדו-מצמדית בטוסון. לאחרונה פעולה לא ממש רהוטה גם ביחס לבנות מינה, בוודאי ביחס לרציפה של קשקאי (שלא תמיד מבריקה בפני עצמה). בקיצור, לקשקאי יחידת הנעה מעודנת ונעימה יותר בשימוש יום-יומי, במיוחד בפקקים ובמרחב העירוני.
את פרק יחידות ההנעה נחתום בנתון צריכת הדלק של המבחן עם יתרון לקשקאי: 11 ק"מ לליטר בטוסון, 12.5 ק"מ לליטר בקשקאי.
בדרכים ובשבילים
בעיר נוחות הנסיעה של טוסון אינה מתעלה עד כדי חבטה של ממש במפגש עם שיבושים קשים, תוצאה של כיול מתלים נוקשה וצמיגים עם חתך נמוך (235/50-19). לכך מוסיף הטוסון לא מעט רעשים מכיוון הכביש והמתלים ליצירת נסיעה שאינה נינוחה או נעימה במיוחד כאשר הכביש אינו חלק. קשקאי הוא תמונה הפוכה ממש: הכיול הבסיסי רך ונימוח בהרבה, ולמרות צמיגים במידה זהה הוא סופג ומשכך טוב יותר וטוב בפני עצמו. לאלה מוסיף קשקאי גם בידוד מוצלח יותר.
מחוץ לעיר המצב בטוסון משתפר בהרבה והוא נעים למדי בשיוט, מרוסן ומהודק והתלונה העיקרית נוגעת לרמת הרעש הגבוהה יחסית לקשקאי. קשקאי ממשיך ברכותו המלטפת-יחסית ועם בידוד טוב יותר, אולם הפערים כאן אינם גדולים כמו שהיו בעיר. הריסון של קשקאי טוב פחות, וזה בולט בכביש גלי. בקיצור, בשיוט שני הכלים נעימים למדי, ונראה שההעדפה תהיה מבוססת לא מעט על טעם אישי.
לפני שנתייחס ליכולת הדינמית נציין כי, כאמור, לשני הדגמים צמיגים שהם לא רק באותה מידה, אלא גם של אותו דגם. היכולת של שני הכלים טובה ומספקת כל צורך שימושי וגם יותר, אבל טוסון מפגין בתחום זה יתרון ברור. לדגם זה הפנייה חדה ומיידית יותר ולמרות הצמיגים הזהים האחיזה גבוהה יותר והיכולת הכללית מרשימה יותר. בזכות אותו כיול נוקשה המרכב מרוסן גם בעומס גבוה, זוויות הגלגול מתונות וכל אלה גם תורמים לתחושת ביטחון. קשקאי רך יותר, זז יותר ומרכבו מרוסן פחות וזה מוביל להורדת הקצב מהר יותר. דוושת הבלם של שניהם וכושר הבלימה ראויים, אולם העמידות של בלמי קשקאי נמוכה יותר.
בשביל הצבע חוזר לקשקאי, וכמו בעיר מציע לנוסעים נוחות נסיעה טובה ונעימה יותר מאשר זו שבטוסון הנוקשה. זה נעים בשביל כבוש היטב אך מסתדר הרבה פחות טוב עם אבנים שתולות ושקעים חדים.
מסכמים
שני רכבי הפנאי שנבחנו מציגים סט כישורים ויכולות ראוי, בעלי מופע נאה ויחידות הנעה אפקטיביות. רמת האבזור בשניהם טובה עם הבדלים קלים בהתאם לטעם העדפה אישית, ורמת הבטיחות גבוהה. מחירם קרוב למדי, כמעט זהה במקרה של קשקאי 'טקנה TT' המשלים את אבזור הבטיחות החסר ב'טקנה' (מערכת לשמירה על מרכז נתיב, למשל).
ובכל זאת, ככל שהקילומטרים עברו היה ברור לנו מי המנצח.
לטוסון יתרונות ברורים בעיקר בכל הקשור למרחב עבור מטען ונוסעים, יש לו יתרון ביצועים קל ויכולת דינמית גבוהה יותר. מול יתרונות אלה קשקאי מציג חבילה כוללת מוצלחת, עם מרחב ראוי לנוסעים, ביצועים נאים – אבל בעיקר הוא מאוזן ומעודן יותר בשימוש יום-יומי בזכות נוחות ואיכות נסיעה טובות יותר, ומוסיף על כך צריכת דלק נמוכה יותר. לכן, ניסאן קשקאי מנצח במבחן זה.