טוסקנה, מחבלי הארץ הכי יפים בכלל, היא מקום מצוין להשקת אוטו שמה שהוא מביא בעיקר זה הופעה, ובכן, יפה יותר. וזו הסיבה שבגינה הגעתי לשם – התרשמות מגרסת הקופה של סקודה אניאק iV, רכב הפנאי החשמלי של
סקודה. מפגש זה הוא חלק מפעילות רבת אירועים הנמשכת כשנתיים וקשורה לדגם החשמלי הראשון של היצרן הצ'כי.
פגשנו באניאק טרום־ייצור בפברואר 2020, הדגם נחנך בספטמבר 2020; היינו בהשקתו ביוני 2021 ובחנו אותו בישראל ארבעה חודשים מאוחר יותר, עם תחילת שיווקו כאן; בתחילת פברואר 2022 נחשפה גרסת הגג המשתפל של רכב הפנאי הזה,
סקודה אניאק קופה, וחודש וחצי לאחר מכן נהגנו בה.
צילום: אוהד אלגוב
מספר מספרים
סקודה אניאק מבוסס על הפלטפורמה החשמלית־ייעודית־מודולרית MEB של קבוצת פולקסווגן (VAG), המשמשת בין השאר את פולקסווגן ID.3, ID.4/ ID.5 (השני הוא בפועל גרסת קופה של הראשון), אודי Q4 e-tron, קופרה בורן.
אניאק קטן רק במעט מסקודה קודיאק (D-SUV): בסיס הגלגלים שלו הוא 276.5 ס"מ ואורכו 465 ס"מ; להשוואה: לקודיאק 279 ו־470 ס"מ בהתאמה.
אניאק קופה דווקא גבוה מהגרסה הרגילה (ב־1 ס"מ, ל־162.2 ס"מ) וארוך ממש בקצת ממנה (0.4 ס"מ), ל־465.3 ס"מ. הבדל גדול יותר – וחשוב בהרבה ברכב חשמלי – הוא מקדם הגרר, 0.24 (0.234 בגרסה 60), טוב מזה של אניאק הרגיל, העומד על 0.257.
צילום: אוהד אלגוב
רשמים מהתרשמות
אישית, אני לא אוהב גרסאות קופה לרכב פנאי, אבל הפעם הסידור הזה נראה לי טוב. כי סקודה אניאק לטעמי נראה נהדר, אולי הוא הנאה ביותר במשפחה הצ'כית – וזה כך גם עם גג רגיל, גם עם גג משופע. זה גם נחמד שאנשי סקודה לא ניסו להשתגע ולהעניק לו מראה עתידני משהו, אלא פשוט שייפו את קו העיצוב הנוכחי לתוצאה נאה שכזאת.
ניתן לרכוש את אניאק קופה עם פגושים אגרסיביים יותר למראה – ואני בהחלט בעד; ניתן גם לרכוש אותו עם "שבכה" שקופה, מצוידת בקריסטלים צ'כיים או מה שאלה לא יהיו – ולדעתי בהחלט ניתן לוותר עליה.
ישיבה וחשיבה
סביבת הנהג אינה שונה מזו שבאניאק הרגיל, וטוב שכך. צג מולטימדיה גדול במרכז ("13), לוח מחוונים קטן דיגיטלי צבעוני ("5.3), ומעל, בשמשה, תצוגה עילית. בזו מוקרנים סטייה מנתיב, תמרורים, מהירות ותוואי ניווט. התוואי מוצג באמצעות חיצים גדולים וברורים המורים את כיוון הנסיעה וזה ממש נוח.
צילום: אוהד אלגוב
הקונסולה המרכזית נאה, תחתיה יש תא אחסון, ובכלל יש לא מעט תאי אחסון (סקודה, כן?). זהו תא נאה וחכם, עם כוכבית על הנדסת אנוש שיכלה להיות מוצלחת יותר. ככה זה כאשר יותר מדי פעולות נעשות דרך צג המולטימדיה, וזה מעט מסבך את התפעול בייחוד בנהיגה. אבל מה לא עושים למען מופע של "קדמה"?
גלגל ההגה נאה, קטום בחלקו התחתון, הפקדים שבו נעימים למגע, בעיקר הגלגלות שבצדי הגלגל (גובה השמע, דפדוף). בורר המצבים קטנטן, אולי כדי שלא יפריע.
בכלל, מאוד נחמד כאן. תנוחת הנהיגה טובה, הראות החוצה מעט פחות, לפנים זה סביר, אמנם יש מרווח בין מראות הצד לקורות הקדמיות, אך הקורות עצמן עבות מאוד ומשוכות רחוק לפנים. לאחור המצב עוד פחות מרשים, אך לזכות אניאק קופה מערך מצלמות היקפי איכותי ויעיל, עם אפשרות בחירה להגדלת התמונה ממצלמה ספציפית. וזה מרשים.
צילום: אוהד אלגוב
הקילומטרים חולפים ובחלק מהמקומות נוצר "פקק" של אניאקים, וזה מראה ממש נחמד. מראה של אניאקים בצבעי כתום מטאלי, אדום מטאלי ובעיקר ירוק זרחני הזה, הוא מחזה נאה ומרענן. אני לא מבין מדוע הרוב הכמעט מוחלט של הנהגים רוכש אותם בצבעי לבן־שחור־כסוף, הידעתם שבפינלנד יש הנחה למי שרוכש רכב אדום לדוגמה? הנראות שלו על רקע השלג טובה בהרבה.
המרחב מעולה בכל הנוגע למקום לברכיים, מעט פחות למרווח הראש, אם כי עדיין סביר בהחלט. קולגה בגובה 1.86 מטר, דגדג עם הפדחת את ריפוד התקרה שמאחורי הגג הפנורמי. שום דבר מפתיע, שכן זה החיסרון של מבנה גוף שכזה – גם של גרסת הקופה, גם של הקולגה. חיסרון נוסף של גרסת הקופה הוא בתא מטען קטן יותר, אבל אלה 15 ליטרים פחות מ־585 ליטר, כך שזה זניח.
צילום: סקודה
בסקודה אומרים שלמרות שיש מעט פחות מקום מאחור, יש יותר מקום ליושבים לפנים, כי לגג הפנורמי אין כיסוי, ומה לעשות גג פנורמי ללא כיסוי דק יותר מגג מתכת עם ריפוד. האם היתרון של זה עולה על החיסרון של שמש ישראלית? לא בטוח. בסקודה דאגו לציין כי הגג מתכהה לפי עוצמת קרני השמש וכאלה. בכל מקרה, לפי ג'קי אביב, מנהל מותג סקודה בישראל, ייתכן ותהיה אופציה לרכוש, או שמא לקבל, כיסוי פנימי.
נוחות פחות, אחיזה יותר
אניאק קופה מוצע גם עם מנוע 180 כ"ס וסוללה של 60 קוט"ש, אבל אנחנו התנסינו בגרסה שמעל: מנוע חשמלי עם 204 כ"ס (150 ק"ו) ו־31.6 קג"מ, ההנעה אחורית, משך ההאצה ל־100 קמ"ש 8.5 שניות והמהירות המרבית מוגבלת ל־160 קמ"ש. לסוללה 82 קוט"ש (ברוטו; 77 קוט"ש נטו) והטווח המוצהר הוא 544 ק"מ.
התגובה נהדרת, התאוצה טובה וזמינות הכוח כצפוי מיידית. סקודה הכריזה לפני זמן לא רב על ניהול צריכה משופר וזמן טעינה מקוצר, ואלה כמובן ייבדקו על אדמתנו.
צילום: אוהד אלגוב
מנוע חשמלי כידוע חושף בעיות בבידוד רעשים, וככל שמדובר באלה הנגרמים על־ידי הרוח או פעולת המתלים, התוצאה טובה וזו אחראית לנסיעה נינוחה למדי. עם זאת, כיול המתלים והשפעתם על הנוחות מתעלים פחות.
ייאמר לזכות האיטלקים שהם יודעים לסלול כבישים לפחות ברמה הישראלית, ככה שהכבישים פה נותנים לנו אחלה של מדד לגבי נוחות הנסיעה, שהיא לכשעצמה, סבירה מינוס, בינונית אם תרצו. גיהוץ המהמורות אינו מרשים; יש בעיה עם כלים בגודל קומפקטי עד בינוני שמשקלם גדול (רכב חשמלי), כאשר הם גבוהים יחסית (רכב פנאי) ואין להם מערך מתוחכם ויקר (מתלי אוויר נשלטים אלקטרונית). כך שבין נוחות ובין זוויות גלגול נמוכות ושליטה במרכב, הבטיחות מקבלת דגש מוגבר. ואכן, היכולת הדינמית מצוינת; לאניאק קופה כישורי פנייה מצוינים בזכות אותו מרכב מרוסן וכיול מתלים. וכך גם הצמיגים – 235/45-21 מלפנים, 255/40-21 מאחור – המעניקים אחיזה מצוינת הודות לרוחב הסוליה, לא מסייעים בספיגת מהמורות בגלל הדופן הנמוכה.
צילום: אוהד אלגוב
המון יכולת, מעט דרמה
למחרת בבוקר עשיתי את הדרך חזרה מהמלון לשדה התעופה הצבאי, עם גרסת הקיצון של הדגם – RS. כאן תמצאו רק את אותם פגושים אגרסיביים, חישוקי "20 ו־"21 בלבד (בגרסאות האחרות גם "19), כיול מתלים נוקשה אף יותר – ו־2 מנועים המייצרים יחד 300 כ"ס ו־46.9 קג"מ וגם מסדרים לרכב הנעה כפולה. משך ההאצה ל־100 קמ"ש הוא 6.5 שניות והמהירות המרבית 180 קמ"ש. הסוללה זהה (82 קוט"ש), אך הטווח קצר יותר (504 ק"מ). לגרסה זו מקדם גרר מעט פחות טוב מזה של הקופה האחרת, עדיין טוב מזה של אניאק הרגיל
הביצועים מצוינים – התאוצה מהמקום נהדרת, האצות הביניים גם. בפניות היכולת הדינמית מעולה, הרכב נטוע יחסית והמשיכה כשיוצאים מהעיקול מעולה. ובכלל, הרכב מעניק המון בטחון.
צילום: אוהד אלגוב
הביקורת העיקרית מגיעה בדמות החיבור והחיוך, זה עדיין לא זה. וזה לא קשור לכיול כזה או אחר, זה קשור לכך שבנהיגה כזאת אין דרמה. בעיני, צמד אותיות כמו 'RS' צריך להביא עמו דרמה שכזאת. וכאן, הגם שהיכולת גבוהה אין חיבור, יש ניתוק – ואם חושבים על כך, זה גם בדגמי סקודה אחרים שיש להם יכולת, אבל לא מעט בגלל ההנעה החשמלית.
בדומה לגרסה הרגילה, הבלימה טובה במתאר נהיגה יומיומי, כאשר בבלימה בנהיגה על הקצה היא טובה פחות. יש הרבה משקל ומהלך הדוושה בנהיגה בקיצון מעט ארוך ומאט כראוי רק בחלקו האחרון.
בסוף השנה, בשאיפה
יכולת הייצור של סקודה אניאק נפגעה בגלל המלחמה באוקראינה. אחד המפעלים המייצרים את כבלי החשמל הכתומים והעבים ("צמות") לסקודה (ולא רק), נמצא סמוך לקייב והוא לא ממש עובד.
צילום: אוהד אלגוב
יש לזכור כי זאת השקה עולמית שמטרה להעניק לנו התרשמות ראשונית, וזו מוגבלת מסיבות כאלה (זמן קצר, תוואי) ואחרות (בדיקה מדוקדקת של נוחות, צריכה). עם זאת, כאשר אין הרבה שינויים בין גרסה זו ובין הגרסה הרגילה המוכרת לנו, המסקנות ברורות למדי (במגבלות, כמובן).
סקודה אניאק קופה, ראשית, מעוצב באופן מושך, מביא מופע אלגנטי וספורטיבי יותר מזה של אניאק הרגיל. סביבת הנהג שלו מתקדמת, הנסיעה איתו שקטה, היכולת הדינמית טובה והטווח ראוי. ויש חסרונות: הנדסת אנוש, נוחות נסיעה (שם בכל אופן, עם הצמיגים הנ"ל).
בקיצור, לאניאק קופה יש הרבה מרכיבים שיאפשרו לו להצליח בארץ, כאשר מרכיב חשוב אחד במשוואה עדיין חסר: המחיר.
אניאק קופה, כך שאיפת היבואן, אמור להגיע אלינו במהלך הרבעון הרביעי של השנה, וגרסת RS צפויה בשנה שאחרי.
צילום: אוהד אלגוב
