כל זה היווה תפאורה נאה מאוד לדגם החשמלי החדש של פולקסווגן, ID.5.
כיאה לקבוצה, לא לבדו
במחצית אוגוסט 2021 פגשנו את אודי Q4 איטרון בבוואריה שבגרמניה; בתחילת אפריל 2022 נהגנו לראשונה בגרסת הקופה של סקודה אניאק בחבל טוסקנה. ואני מזכיר זאת לא בגלל העניין הגאוגרפי-ציורי, אלא מכיוון שדגמים אלה משלימים שלישייה כמעט זהה עם אותו פולקסווגן ID.5, שעימו אנחנו עורכים היכרות.
אלא ששלושה דגמים אלה אינם ראשונים ברשת החשמל של קבוצת פולקסווגן בהקשר הזה. עוד ב-2016 הוצג קונספט חשמלי המבוסס על רצפה ייעודית, וב-2019 הושקה המשפחתית ID.3 שנכנסה אז לייצור. רכב פנאי על אותו בסיס, ID.4, הוצג באותה שנה ומיוצר מ-2020, ומיד בהמשך לא נפקד מקומם של דגמי הפנאי החשמליים, סקודה אניאק, אודי Q4.
מה שמביא אותנו הלום: לשלושת דגמי הפנאי החשמליים האלה גם גרסת קופה – אודי Q4 איטרון ספורטבק; סקודה אניאק קופה; פולקסווגן ID.5.
ולכל שלושת הדגמים הנ"ל, כולל אותה הכפלה בקופה, פלטפורמה (MEB) זהה, בסיס גלגלים (276.5 ס"מ) אחיד, ממדים קרובים מאוד-מאוד (פלוס-מינוס סנטימטרים ספורים). כך גם המנועים – אחד להנעה אחורית (148 עד 204 כ"ס), שניים לכפולה (300 כ"ס) – והסוללות: 55 ו-82 קוט"ש. ועוד דבר: לכולם גרסאות ביצועים (אלה עם ה-300 כ"ס), את זו של ID.5 מסמלים ב-'GTX'.
העיצוב של ID.5 נאה מאוד ומתהדר בנתון מקדם גרר מכובד של 0.27 ב-GTX בו נהגתי, ועדיין מעט פחות טוב מאניאק המקביל (0.234). צללית הצד דומה מאוד לזו של אניאק קופה הנ"ל, וגג צבוע שחור מעניק קורטוב של ייחודיות. מאחור, ID.5 נאה לא פחות עם יחידות תאורה יפהפיות וספוילר אחורי כמעט נסתר כחלק ממבנה הגוף.
החזית מעט פחות מעניינת ומעט חלקה ביחס לשאר הגוף, ועם זאת אציין שתאורת לד תוחמת את מסגרת יחידות התאורה וכי חלקה התחתון הופך כתום בעת הפעלת איתות. גם הגלגלים זהים בממדיהם לאלה של חברי השלישייה האחרים, ובגרסה הבכירה חישוקי 21 אינץ' ולצמיגים 235 מילימטרים של גומי רחב מלפנים, 255 מילימטרים מאחור.
כיאה לתקופה, מתקדם ודיגיטלי
סביבת הנהג מעוצבת באופן נקי על גבול הפשוט, וצמד מסכים הם החלק הבולט בו; האחד קטנטן והוא לוח המחוונים המוקרן; השני גדול למדי והוא מסך המולטימדיה. איכות המסכים מצוינת, הנדסת האנוש מעט פחות. כיאה למכונית שאמורה להפגין קדמה, חיבורי USB הם רק מסוג C, יש משטח טעינה אלחוטית וכל תפעול המולטימדיה, המיזוג, התאורה ואף הזזת כיסוי הגג הפנורמי נעשים באמצעות קירוב מגע, בליטוף. תנו לי רגע להתעכב על זה; בניגוד לסקודה התאום, לגג הפנורמי יש כיסוי, וזה חשוב מאוד במדינה כמו שלנו, שבה לפחות שלוש עונות הן קיץ.
מול הנהג תצוגה עילית הכוללת ניווט, וזו נעזרת בתאורת לד כחולה לאורך הדשבורד (בחיבור עם השמשה) המופיעה כאשר צריך לפנות ימינה או שמאלה. המצלמה האחורית איכותית למדי וכך גם מערך המצלמות ההיקפי. בעלי הרכב באירופה ישמחו לדעת כי מערכת הניווט המוטמעת ברכב משקללת את אופי הכבישים לצורך הצגת מסלולים המתייחסים גם לצריכת חשמל ולטעינה.
איכות החומרים טובה, כך גם איכות ההרכבה והגימור. הראות החוצה סבירה בהחלט ויש מרווח בין מראות הצד לקורות הקדמיות. עם זאת, מראות הצד ממש גדולות שזה מצוין, אבל הכיסוי שלהן חלקי.
המרחב לנהג ולנוסע שלידו מעולה. בסיס המושבים מעט קצר, אך זה נוטה מעט לאחור מה שמעניק תמיכה ראויה לירכיים. הבסיס עצמו נוח, משענת הגב רחבה ועם זאת בעלת תמיכה צדית טובה. לחובת המושבים נרשמה תמיכה פחות טובה לגב התחתון. תפעול המושבים, הן של הנהג והן של הנוסע, נעשה חשמלית ולשניהם גם זיכרונות. לכל מושב, אגב, משענת יד משלו, וזו מעט צרה.
מקומות אחסון יש די והותר, הודות לשלל תאי אחסון, למעשה כל הקונסולה בין הנהג לנוסע זה סוג-של תא אחסון, וגם תחתיו יש עוד תא אחסון. בורר ההילוכים שעזב את מקומו הטבעי והשתכן בצדו הימני של לוח המחוונים הקטן, לא "מפריע" לפתרונות האחסון בקונסולה שבין הנהג לנוסע. אני עדיין לא בטוח אם אני אוהב את המיקום, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזה יעיל.
המושבים האחוריים נוחים, המרווח לרגליים מעולה והגג המשתפל עדיין מעניק מרווח ראש סביר בהחלט; טוב יותר לנמוכי קומה, פחות טוב לגבוהים, וכולם ייהנו מבקרת האקלים מאחור.
תא המטען מרשים עם נפח של 549 ליטר, והדלת שלו נפתחת, כנדרש ברכב כזה, באופן חשמלי.
כיאה לגרסה, היכולת גבוהה
יחידת הכוח של גרסת GTX ב-ID.5 זהה לחלוטין לזו של גרסת RS בסקודה אניאק קופה – כלומר, סוג של גרסה ספורטיבית או לפחות כוחנית. מנוע אחד (204 כ"ס, 31.6 קג"מ) מניע את הציר הקדמי; השני (109 כ"ס, 16.5 קג"מ) את האחורי, והתפוקה הכוללת היא 300 כ"ס ו-46.9 קג"מ, משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש הוא 6.3 שניות (0.2 ש' פחות מאניאק המקביל) והמהירות המרבית מוגבלת ל-180 קמ"ש.
התאוצות טובות בהחלט עם תגובה מעולה, כי בכל זאת, מנוע חשמלי לא נזקק "לבניית כוח" ועקיפות מבוצעות בקלות. זו אינה תאוצה משכרת, אך כזו שבהחלט מורגשת. לרוב, הספק שכזה עם מיתוג גרסה שכזו, גורם לנו לצפייה ליותר, אך יש לזכור שאותם 300 סוסים נאלצים לסחוב משקל של כ-2.2 טון...
בורר מצבי הנהיגה מאפשר גם שליטה על נוקשות הבולמים, ולא רק על תגובת הדוושה הימנית או משקל ההגה, אך כבישי אוסטריה סלולים היטב ולא מאפשרים לנו לקבל מידע רלוונטי למשייטים בנעימים בכבישי קריית מוצקין, למשל. בידוד הרעשים בהחלט ראוי, וכביש סלול היטב מעלים יחסית את רעשי הצמיגים, אך יש לזכור שיש כאן לא מעט גומי שמייצר חיכוך.
בכל מקרה, בכל מצב נהיגה לא הייתה נשיכה ראשונית ראויה של הבלמים, וגם לאחריה הבלימה לא הרשימה. מהלך שני סנטימטרים בדוושת התאוטה לא הביא להתייחסות ראויה מצד מערכת הבלימה. בהמשך הבלימה הייתה ראויה יותר.
כיאה לזמנים, החיוך חסר
חבל הארץ ההררי הזה משופע בכבישים מפותלים. ככה זה: כבישים הרריים הם מפותלים מטבעם. הבעיה היא שהמסלולים שקיבלנו לא לקחו אותנו לשם, אלא רק ליד, כאלה שנועדו שנהנה מהנוף, לא שנטייל בתוכו. הסיבה לכך יכולה להיות הנוף, אך גם צמצום האפשרות שנאמץ את הכלים וכך נבזבז סוללה. אנחנו בעידן אחר.
בכל אופן מצאנו עצמנו לא מעט בתנועה צפופה שעשתה חסד עם הסוללה ופחות עם רצוננו להתרשם כראוי מגרסה זאת. בכל מקרה, כאשר מצאנו מקום שאפשר לדחוק את הרכב לפניות, לא נרשמו גיל וששון, וכן התרשמנו מיעילות המערכת, שיש לה הנעה כפולה, הרבה כוח זמין ובקרת אחיזה מעולה. החיבור לנהג, כמו ברוב הכלים החשמליים, מרשים פחות, וזה לא משנה אם הוא מתהדר בתגי RS או ב-GTX.
בפולקסווגן טוענים שהטווח של גרסה זו, המצוידת בסוללה של 82 קוט"ש, הוא 490 קילומטרים, וכי ההספק של 125 ק"ו בעמדת טעינה מהירה (DC) מאפשר לטעון את הסוללה מ-5% ל-80% תוך 36 דקות. כל אלה ואחרים ייבחנו כאן, במבחן כדת וכדין.
כיאה לייצור המוגבל, ההמתנה ארוכה
פולקסווגן ID.5 הוא רכב פנאי חשמלי וחדש, וככזה הוא מודרני ויעיל. הוא דומה כדי זהות ל-ID.4, וההבדל הוא בעיקר בעיצוב חלקו האחורי, ליצירת מבנה קופה אופנתי.
פולקסווגן ID.5 מגיע כעת למדינות מובילות באירופה ורק בהמשך ישווק לשאר העולם, כולל ישראל. אל ביצתנו המקומית בכל מקרה, הוא עתיד להגיע בין הרבעון השני לשלישי ב-2023. מחירים צפויים, הן לגרסה הבסיסית והן לגרסת הביצועים, יפורסמו מן הסתם בעוד שנה.
*פורסם ב-16.05.22 (נוסף וידאו)