כמו כל הדגמים המיוחדים של בוגאטי, המבנה הבסיסי של המיסטראל נגזר גם הוא מהשירון – בעוד שאת המנוע היא חולקת עם הגרסה החזקה ביותר, הסופר ספורט 300+, ומפיקה 1600 כ"ס לעומת 1500 הסוסים העלובים של שאר הגרסאות; שיא ההספק מגיע כאן ב-7000 סל"ד, עם מומנט של 163.1 קג"מ בין 2250 ל-7000 סל"ד. כדי לעמוד בעומס המוגבר, רכיבי מנוע ה-W16 עצמו תוכננו מחדש או עברו אופטימיזציה, מהמכלולים הפנימיים, דרך שסתומים חדשים ועד לטורבו קל, גדול ויעיל יותר.
בוגאטי לא סיפקה נתוני ביצועים, אבל מערכת ההנעה הזו הייתה זו שלקחה את השירון סופר ספורט 300+ לריצת השיא של 490 קמ"ש בשנת 2019.
זה נתון שהמיסטראל פתוחת הגג לא תצליח לשחזר, שכן מעבר למבנה הרודסטר הפחות יעיל בפני הרוח, היא גם אינה כוללת את הזנב המוארך והחבילה האווירודינמית של הסופר ספורט. עם זאת, יש להניח שהיא תשבור בקלות את שיא המהירות למכוניות פתוחות שעומד כרגע על 427.6 קמ"ש ונקבע ב-2016 על ידי הדגם הקודם של הנסי, הוונום GT ספיידר.
בדומה לדגמים המיוחדים האחרים של בוגאטי, גם כאן זוכה שלדת השירון למרכב קרבון אחר – ועל מנת ליצור את העיצוב הפתוח של המיסטראל, בוגאטי יצרה מרכב ייעודי מסיבי פחמן עם צללית עגלגלה יותר מזו של הקופה; מבחוץ ישנו דמיון ברור לדגמים אחרים, דוגמת הדיבו, אך השמשה הקדמית העוטפת את הקוקפיט מייחדת את המיסטראל; זו לא הפעם הראשונה שזכוכית דמוית "מצחייה" מופיעה בבוגאטי, אבל כשהיא לא נתמכת בגג, הפרופיל הייחודי שלה בולט עוד יותר. מאחור ישנו שימוש ייחודי ומאוד מושך בתאורת לד בצורת איקס – והתוצאה הכוללת היא בהחלט מהמוצלחות והמושכות שייצרה בוגאטי בעידן המודרני.
תא הנוסעים הוא וריאציה לקוקפיט של השירון, עם עיצוב מינימליסטי ופשוט במקום מטח של צגים דיגיטליים – עניין שמבטיח להשאיר אותו רלוונטי לאורך שנים, ולא להיראות מיושן ברגע שדור חדש של מסכים או ממשקים יהפוך פופולרי.
בוגאטי תייצר 99 יחידות, במחיר של כ-5 מיליון יורו לפני מסים. מסירות יתחילו בשנת 2024. מניסיון העבר, אי אפשר לדעת או זו באמת-באמת הגרסה האחרונה שתעשה שימוש במנוע בנזין – אבל הדור הבא של ההיפרקאר מבית בוגאטי כבר נמצא בשלבי תכנון מתקדמים (בשת"פ עם יצרנית מכוניות העל החשמליות רימאק), ויכלול מנועים חשמליים בהספקים עוד יותר מופרכים. זהו סופו של עידן.