איך לעזאזל הם עושים את זה? הרי זה האופנוע הראשון של דוקאטי עם צמיג קדמי של 21 אינץ' שהיא אותה מידה טובה שבה מתגאים אופנועי שטח טהורים – והנה הכביש המפותל תחתינו והדוקאטי מפליק מטה שמאל־ימין־שמאל בקלות. והקסם מועצם בגלל המרחק הגדול שהאופנוע הגדול עושה בין שני הצדדים.
עונג צרוף פרי מידע מדויק מהכלי ומהמכלולים. ועם מידת הגלגל הזאת, נדמה שזה משהו שרק איטלקים יודעים לעשות – הכוונון המדויק כל־כך בין שלדה־כידון וחכמת האופנוען. מה הם אוכלים האיטלקים האלו? (פסטה, אבל מה זה קשור?).
צילום: דני קושמרו
המקור והחוק
כן, קצת מוזר להתחיל מבחן על אופנוע האדוונצ'ר־ראלי/הכי־מוטה־שטח שדוקאטי ייצרה אי פעם, דווקא בהתפייטות על יכולות העיקול שלו, אז נתחיל בהתחלה.
זה אחד האופנועים הכי מדוברים בחודשים האחרונים, כזה שיוצר "הייפ" ו"באז" ועוד מילים שאנשי יח"צ אוהבים: דוקאטי DesertX. התמונות הראשונות שהופצו הראו את הדזרט, ב־נו, בדזרט, מעיף חול דיונות מדברי ואפילו מקפץ במסלול מוטוקרוס.
צילום: דני קושמרו
הוא אופנוע יפה – אלגנטי, תמיר, מלא נוכחות ויגיע בכל צבע שתרצו בתנאי שהוא לבן (עם נגיעות קלות של אדום), ובעיקר – יש לו שני פנסים. ואת זה (הפנסים) יש לעגן בחוק.
ובכן, בפקודת התעבורה (נוסח חדש), פרק שני (רישוי ורישום) סימן א' (רשיון רכב ורישום רכב) בסעיף 2. (א), (תיקון מס' 134) התשפ"ב־2022 ייכתב לאמור: "כל רכב דו־גלגלי מסוג אדוונצ'ר – באם הוכרז ככזה על־ידי היצרן או היבואן, כך עולה ממבנהו (דירקטיבה 1849 של EU) או ככה בא לכל מאן דהוא – חייב בשני פנסי חזית עגולים".
צילום: דני קושמרו
מבט ממושך. ועוד.
וכן, אני יודע שקצת עובדים עלי כאן. הפנסים אמנם עגולים אבל הם רק מסגרת לתאורת לד הבוקעת ממרכז הפנס באופן רבוע לגמרי. קצת פייק, אבל כמו שאומרים האיטלקים: La cosa principale è che sembra buono (העיקר שזה נראה טוב).
אני ממשיך להביט ביצירה מבולוניה, ובעוד אני תוהה אם מדובר באח הקטן של דוקאטי מולטיסטרדה, אני מבין שהוא נראה יותר כמו האח הגדול של ימאהה טנרה 700. עם המשקף הגבוה והמכל הגדול (21 ל') שהוא למרבה הצער ממתכת מצטלקת ביוקר ולא מפלסטיק גמיש וסופג.
צילום: דני קושמרו
זה מכל מוארך כלפי מעלה (וכלפי מטה) עם פתח תדלוק צידי מגניב ולא־סימטרי ומחוון מלבני מוארך המזכיר מכשירי ניווט – עם כל אלו הוא מזכיר דווקא את היפני ההוא וגם את ק.ט.מ אדוונצ'ר 950 המיתולוגי, ואלה הרי אופנועים דו־שימושיים מגודלים שיש להם חיבה עמוקה לאבק ולראלי.
אבל החבר'ה של דוקאטי רוצים להיתלות דווקא בענף האיטלקי של התחום וחוזרים אל קג'יבה אלפנט 900 – שהוא לחלוטין מפעם(!), לגמרי עם שני פנסים(!!). אותו אלפנט אכן היה קצת "פיל", ובשנות ה־90 חשבו שזה ממש בסדר להתחרות עם כלי כזה בפשיטות ראלי כמו פריז־דקאר, נו, באמת. (אדי אוריולי התחרה עם הכלי הזה. וגם ניצח. פעמיים).
צילום: דני קושמרו
זהו אופנוע עתיר טכנולוגיה. יש לו שישה מצבי רכיבה: 'ספורט', 'תיור', 'עיר', 'גשם', 'אנדורו', 'ראלי – ובכל מצב מופיע בצג ההספק, המומנט ובלימת המנוע. אפשר לנתק את ה־ABS (להטיה, 4 מצבים), יש לו גם בקרות אחיזה (8 מצבים), שיוט וגם ווילי.
בנוסף הוא מצויד בקוויקשיפטר, חיבור USB ושקע 12 וולט, סגירת איתות אוטומטית ויש אופציה לחימום ידיים. לא פחות חשוב: אפשרות למכל זנב עם 8 ליטרים של דלק (לתוספת טווח של כ־40%).
צילום: דני קושמרו
מפרולוג לעלילה
עלייה על האוכף מגלה שהוא בפועל גבוה ממה שנראה בגלל הצרתו בנקודה הקריטית – והכל מתחבר ישר לידיים, זה באמת דוקאטי? ההנעה מבהירה שכן. הצליל הייחודי של מנוע טסטהסטרטה (Testastretta) – 2 צילינדרים במבנה L עם זווית 11 מעלות ותזמון דסמודרומיק – כאן בנפח 987 סמ"ק, מכריז בשיהוק ובשיעול ובכחכוח כי זה אכן מנוע דוקאטי קלסי. מקורו ממש מפעם (1956), ומשרת כיום במולטיסטרדה, מונסטר, סטריטפיייטר, היפרמוטארד.
זה מנוע באמת נפלא עם מומנט בשרני ואני מתענג עליו לאורך כל תחום הפעולה שלו, ובעיקר בין 4000 ל־5000 סל"ד, שם הוא מעניק אותה דחיפת קטר כבירת עוצמה.
צילום: דני קושמרו
המנוע כויל לעבר השטח, עם שיא מומנט המושג נמוך יותר, וגם שני ההילוכים הראשונים שונים, כאן קצרים יותר וזה אחלה. היה טוב אם ההילוך השישי היה ארוך יותר כדי לאפשר שיוט יותר נינוח ופחות מווברץ במהירויות הבאמת גבוהות באוטוסטרדה.
בעיר מסייע גובהו לשייט בנועם מעל המראות של הקופסאות התקועות בפקק, אבל עצירות ברמזור יפגישו את הרוכב מדי פעם עם חום המנוע.
צילום: דני קושמרו
אבל המבחן האמיתי דזרט הוא בשטח, וייאמר מיד כי שם הוא פשוט מעולה – קל, נוח וטבעי לעמוד עליו, המתלים עושים עבודה מצוינת גם כשפוגעים במהמורות, ומסייע במלאה משכך היגוי המונע "פליקים" לא רצוניים של הכידון. למרות הרכיבה והתוואי לא נשמעו כל קולות קרקוש של המכלולים. השלדה עצמה חדשה לגמרי וכוללת תמיכת בזנב כדי לשאת עד 250 ק"ג מכובדים.
צילום: דני קושמרו
מבט לסיום
דוקאטי היא נכנסת לשוק צפוף (ומגניב!) של כלים כמו הוסקוורנה נורדן, אפריקה טווין וטריומף 900 ראלי. זה סגמנט מאוד "ישראלי" של כלים שיודעים לעשות הכל – מטיול ארוך בשניים, דרך התניידות מוצלחת בעיר, עבור בעיקולים ועד רכיבת שטח של ממש.
דוקאטי ייצרה כאן כלי קשוח ומודרני, יפה במיוחד, כזה שיודע גם לרגש, לא הגזימה במשקל ובהספק – וזה אופנוע מסוג שלא עשתה עד כה. ומה נאמר – ממש הצליח לה.
צילום: דני קושמרו
