מתישהו בסוף שנות השבעים ובתחילת העשור הבא עלה כי היערות בירוק־עד בגרמניה נפגעים מגשם חומצי ורעיל. הסיבה: חומרי פליטה של התעשייה, גם ממכוניות.
למרות שנראה היה אז לאחדים כי הסכנה ברורה ומיידית, הרוב עדיין לא הפנים את המשמעויות, ובעלי האינטרסים בהחלט שמחו בכך. אבל ההבנה החלה לחלחל, והיה ברור כי שימוש באנרגיה שאינה מתכלה עד הסוף גורם לכך שאקלים כדור הארץ בסכנה, בריאות האנשים נפגעת.
מאז, האסון האקלימי רק החמיר, ומחזיון לעתיד ותחזית רחוקה הוא כבר כאן. ברמה היום־יומית, במהדורת החדשות.
חשמל ועוד
מדינות רבות החלו לפעול כדי לשנות את המצב, אבל היה ברור כי רק התגייסות כלל־עולמית ונקיטת פעולות משמעותיות יוכלו אולי לתקן את הנזק. אמנות קיוטו (1999) וקופנהגן (2009) נועדו להביא למחויבות של ממש של כל מדינות העולם בתחום זה, וקבעו יעדים לצמצום הפליטה של גזים רעילים.
צילום: Maxim Tolchinski
עוד קודם החלו גופים לפעול למען צמצום הרעלים והזיהום שפולטים כלי רכב, ותקני יורו ו־EPA מסוף שנות השמונים ותחילת התשעים הם ביטוי לכך. אבל לכולם היה ברור כי יש גבול ליכולת השיפור במנועי בעירה פנימית, ומכאן עלה הצורך בהנעה חשמלית — בתחילה היברידית, בהמשך רק כזאת; סוללות כעת, תאי דלק מאוחר יותר.
בית הגידול
אבל ההכרה שמשהו חמור מאוד קורה לכדור הארץ בגלל התנהלות האדם לא נעצרה בזיהום הנוצר בגלל דלק מאובנים. כך, למשל, השימוש במוצרי פלסטיק למיניהם הביא לאסון סביבתי ממשי ובקנה מידה עצום באוקיינוסים, פוגע במערך החיים שם, שהוא משמעותי ביותר לקיום האנושי, מה שהעלה לדיון את עניין המחזור.
צילום: יואל פלרמן
וזה כידוע חמור במיוחד כאשר מדובר בשילוב של כמויות ענק וחומרים שאינם מתכלים שקשה לטפל בהם בקנה מידה גדול ובזול. אחד הביטויים לכך הוא מה שנועד לעזור לאדם במלחמתו הירוקה - הסוללות. אלה יוצרות בעיות כבר היום, אבל אלה המורכבות במכוניות עלולות ליצור משבר משל עצמן - הן גדולות מאוד, יוצרות נזק סביבתי ותוך עשור וחצי מיליונים מהן יגרמו לנזק בלתי הפיך. אלא אם יעשו איתן משהו (ספוילר: זו התכנית, ראו בהמשך).
ובקיצור: כדי שהאדם לא יחריב את המקום בו הוא חי, הוא חייב לפעול אחרת — לא רק לצמצם מאוד ואף למנוע פליטת חומרים מזיקים כתוצר של ייצור אנרגיה, אלא גם לשנות את הטיפול בפסולת המוצקה אותה הוא מפזר על־פני הארץ ובאוקיינוסים.
צילום: סקודה
המכונית והמפעל
סקודה מכוונת לאותו מהלך כפול: הטמעת השימוש ברכב חשמלי ושימוש גובר והולך בחומרים ממוחזרים ובשיטות ייצור ירוקות. היצרן הצ'כי הזמין עיתונאים על־מנת להתרשם מהפעולות שהוא עושה בנידון, ובמסגרת זאת פגשנו ביצרני משנה העובדים איתה ובהמשך ביקרנו במפעל הסוללות הענק במלאדה בולסלב המשרת מותגים נוספים של קבוצת פולקסווגן.
לפי סקודה, מטרות העל שלה עד 2030 הן: הפחתת פליטת CO2 של צי המכוניות שהיא מייצרת ב־50% בהשוואה ל־2020, גם בזכות היקף ייצור חשמלי של 70% מזה המכוון לאירופה; מיקוד בהנעה חשמלית, ייצור שהוא ניטרלי בהשפעתו על האקלים; מחזור ושימוש חוזר בחומרים בייצור רכב וכפי שנראה גם בשירותים נוספים והקמת מועצה חיצונית שתביא מומחים לקידום נושאים אלה.
צילום: סקודה
קיימות היא מהמרכיבים העיקריים של התכנית 'השלב הבא — האסטרטגיה של סקודה 2030'.
במכונית אחת יש עד 30,000 חלקים, ואלה מגיעים ממספר עצום של ספקי משנה העומד על מאות, נמדד גם באלפים. כיום, מודים אנשי סקודה, חלקם של החומרים הממוחזרים בכל רכב ורכב קטן יחסית, אבל הדבר משתנה ממש כעת.
באולם הענק והמואר להפליא בזכות הגג השקוף פגשנו ביצרני משנה העובדים עם סקודה כמו־גם בצוותים שלה העוסקים בתחומים אלה.
צילום: סקודה
דוגמאות, בבקשה
היצרן האוסטרי דופלר הוא הרבה יותר סמלי עבור סקודה מאשר בעל השפעה על דגמיה. המטריות הבאות עם המכוניות שלה והממוקמות באותו חלל ייעודי בדלת מיוצרות על־ידי דופלר, מפעל הקיים מאז 1946 ועובד עם סקודה מ־2004. לפי דופלר, תהליך הייצור של המטריות שיגיעו לרכבי סקודה יהיה ידידותי לסביבה באופן משמעותי.
דבר זה ייעשה על־ידי תהליך צביעה הנקרא 'dope-dye' החוסך במים, אנרגיה, מצמצם מאוד פליטת CO2, עם פחות השפעה כימית על הסביבה. בנוסף, חומר הגלם, פוליאסטר, יוחלף ביריעות פלסטיק שמקורן בבקבוקי פלסטיק ממוחזרים. תהליך ההספגה (אימפרגנציה; החדר נוזל במוצק) ייעשה ללא החומר המזיק PFCs (פרפלואור). הפלסטיק המוכר (ABS) הנמצא בידית המטריה יוחלף בפלסטיק מתכלה. אפילו החומר ממנו עשוי הכיסוי יהיה מחומר כזה.
צילום: סקודה
באדר הוא יצרן של עור, וכפי שציינו אנשיו הבעיה בהקשר של שמירת הסביבה אינה בשימוש בו — כל עוד אנשים יצרכו בשר בקר — מכיוון שהוא לכשעצמו מוצר טבעי. הבעיה היא בתהליך הייצור, שהכימיקלים המעורבים רעילים ומתפזרים באטמוספרה. הפתרון לכן הוא בייצור נקי מזיהום והוא מגיע ממקור בלתי־צפוי: קפה.
פולי הקפה נמצאים בתרמילים קשים והם מקולפים מהם. התרמילים האלה, האסורים באכילה, הם הבסיס להכנת התמיסה לטיפול בעור. והתוצאה ככל שאפשר היה להתרשם, מוצלחת מאוד. אגב, הפסולת של תהליך הייצור מאפשרת, למשל, ליצור עציצים, וכאשר אלה מונחים באדמה הם נספגים בה תוך שלושה חודשים.
צילום: יואל פלרמן
סייג' (Sage) הוא יצרן ענק של טקסטיל למכוניות - 39 מפעלים, 21 מדינות, הכנסות של כמעט מיליארד דולר - והוא לדבריו הגדול מסוגו לא רק באירופה ובארה"ב אלא גם בעולם. היצרן, בין השאר, פונה לייצור בדי ריפוד המבוססים על מחזור של בגדים ובדים, ומוביל תהליך של ייצור עם חתימת זיהום קטנה ככל האפשר. במסגרת זאת הוא מייצר בדי ריפוד למכוניות ואלה ימצאו ביטוי כבר בדגמים קרובים.
סקודה. היצרן עצמו פועל לא מעט בתחום המחזור. כך למשל משמש מכסה הפלסטיק של המצבר לייצור החלק העליון־אחורי בתא המנוע; 340 בקבוקי פלסטיק מאפשרים ליצור את הדיפון הנדרש לתא המטען של מכונית נוסעים אחת; פגושים שפורקו ממכוניות לאחר גריטה חוזרים לסבב נוסף, ולפי אנשי סקודה הם משמרים את התכונות המקוריות שלהן, כולל במבחני ריסוק.
צילום: סקודה
כך, מוצעת סביבת נהג עשויה מחומרים ממוחזרים, ואליה מצטרפים תחתית תא הנהג, דיפון הדלתות, גם פריטים שערכם אסתטי, כמו דמוי־עץ. בנוסף, אלה שאינם רוצים כי באוטו שלהם יהיו ריפוד מעור חיות ובכל זאת רוצים את המראה והמרקם של עור, ישמחו בעור מלאכותי; חומר כזה מוצע כבר כיום בדגמים בייצור, והוא משתלב במגמה הירוקה של סקודה ושל קבוצת פולקסווגן.
ביטוי בירוק
כל אלה מצאו ביטוי בקונספט 7S שסקודה השיקה זמן קצר קודם והוצג בעמודים הקודמים. החומרים הממוחזרים, כך עולה במפגש איתם, מביאים גם מרכיבים אסתטיים משלהם, כולל גוונים נוספים בתוך השחור. למעשה, כל פנים הרכב עשוי מכאלה וגם המשטחים השחורים מחוצה לו.
צילום: סקודה
סוללות, השלב הבא
באתר הענק של סקודה במלאדה בולסלב הוקם מפעל לייצור סוללות, וזה, כמה סמלי, ממוקם בחלל בו ייצרו עד לא מכבר מנועי בעירה פנימית. סקודה מייצרת כיום סוללות לשאר מותגי פולקסווגן, לרכב היברידי־נטען ולרכב חשמלי. היקף הייצור של המפעל, שנחנך במלוא תפארתו האוטומטית־רובוטית־מצוחצחת במאי השנה הוא 1000 סוללות ליום, וזה יגדל בעוד 500 ליום, לסך כולל של למעלה מחצי מיליון סוללות לשנה.
סקודה מקבלת את התאים הכימיים משני ספקי משנה, LG וCATL־, ומשלב זה מרכיבה אותם בתוך מודולים ההופכים ליחידה לא מאוד גדולה (היברידי־נטען; PHEV) וגדולה בממדי רצפת הרכב (חשמל מלא; BEV). תהליך הייצור כולל מערך רציף של בדיקות למניעת דליפות וקצרים.
צילום: סקודה
אחד הטיעונים המשמעותיים ביותר נגד המעבר הענק של תעשיית הרכב להנעה חשמלית מבוססת־סוללות נובע מכך שאותן סוללות ענק יהפכו למפגע אקולוגי בקנה מידה עצום כעשר שנים לאחר תחילת השימוש בהן. יש בעיה מובנית בטיפול בהן, ונראה היה שהפתרון של העשור הזה והבא יהפוך למקור אסון לעשורים שאחרי. יעילותן של סוללות הרי נפגעת, ופירוקן מרכב יהיה מחויב המציאות.
בדיוק, אומרים אנשי סקודה, וזה דווקא מצוין. הסוללות האלה, שכבר לא יהיו מוצלחות להנעת רכב, יתאימו מאוד לשימוש משני, כמו מצבורי אנרגיה נייחים. וכך, אפשר יהיה לאגור בהן אנרגיה חשמלית לשימוש בבתים ובאתרים אחרים - וכן, גם להיות תחנות טעינה זולות מאוד להטענת רכב חשמלי. כלומר: הסוללות לא רק שלא יגרמו לנזק, אלא ישפרו את המאזן הירוק.
צילום: סקודה
אגב, סקודה מצידה עושה שימוש רב בפנלים סולריים לייצור חשמל. במפעלי ענק שיש להם גגות עתירי־שטח זה מתבקש - ומכאן עולה השאלה מדוע בישראל העשירה מאוד בשמש, המדינה אינה מובילה לכך. אבל זה כבר משהו שונה לגמרי.
בקצרה
הדרך לצמצום הפגיעה בכדור הארץ היא ארוכה מאוד, מורכבת ביותר, לא זולה ודורשת מחויבות מכל באי עולם — החל במדינות וגמור במשתמש היחיד.
סקודה מצדה מפגינה כי היא מתכוונת לפעול בהתאם ועושה זאת באופן מכובד ביותר. אפילו יוצרת משב רוח אופטימי.
צילום: יואל פלרמן
