למרות שהייתי באובדרדוז של בילטונוג, הבשר המיובש החביב על המקומיים, אני מוכן להישבע שגם האזהרה השלישית נשמעה. ככה זה כאשר נמצאים בקצה הדרומי של אפריקה, מקום שלא מפסיק להפתיע. ממש כמו הרכב שלכבודו הגענו אליה כדי להתרשם ממנו.
עולם הרכב
בשנת 2010 הציגה פולקסווגן את הטנדר הראשון שלה, אמארוק (זאב באינואיטית), שהוא ממש לא הטנדר הראשון שלה. גרסאות טנדר הרי יש לטרנספורטר הבינוני מאז תחילת שנות החמישים, וגם לקראפטר הגדול ול-LT שקדם לו מאז אמצע הסבנטיז, או הדור הראשון של הקאדי. אבל לאמארוק היה, בין השאר, המבנה הנדרש הזה, לא ההוא של מסחרית. מאז הוצג ועד שייצורו פסק ב-2020 נמכרו 800,000 יחידות של הדגם הזה.
בשנת 2022 הציגה פולקסווגן את הדור השני של הטנדר שלה, והוא לא בדיוק שלה. אמארוק החדש הוא למעשה הטנדר פורד ריינג'ר (שומר יערות באנגלית) T6, שנחנך ב-2011 והדור השני שלו הושק ב-2021. ולא שכאן הסיפור פשוט, כי הדגם ריינג'ר מכהן בפורד מאז 1983, יצא במהדורות שונות, וכאן מדובר בזו הגלובלית.
כידוע, פורד ופולקסווגן חתמו על הסכם לשיתוף פעולה נרחב ומעמיק. במסגרת זאת, פולקסווגן תעניק לפורד את הזכות להשתמש בפלטפורמה החשמלית שלה MEB לייצור ארבעה דגמים חשמליים, ותייצר עבורה את המסחרית הקטנה קונקט, שתהיה למעשה קאדי. מנגד, פורד תייצר עבור פולקסווגן את המסחרית הבינונית טרנספורטר(!) שתהיה למעשה קסטום טרנזיט/טורנאו, וכאמור את הטנדר שלכבודו נתכנסנו בזאת.
העולם הגלובלי
פיתוח הטנדר הזה הוא ביטוי לגלובליות החדשה, וזה נפרש על לא פחות משלוש יבשות; אירופה של פולקסווגן גרמניה הביאה את העיצוב ואת הרצונות שלה; אוסטרליה, היכן שטנדרים הם רכב אהוד מאוד, הייתה למקום בו תכננו את הרכב, ואנשי פולקסווגן היו שם, פועלים עם אנשי פורד; אפריקה, דרום אפריקה, בעיר סילברטון שם מייצרים את אמארוק פגוש לפגוש עם ריינג'ר.
ולאחר כל הדברים האלה, לאמארוק עיצוב שונה מזה של הריינג'ר, והחזית שלו היא קודם כל פולקסווגן – כולל מכסה המנוע, השבכה, יחידות התאורה הצרות, כונסי האוויר, גם הפגושים. גם סביבת הנהג מעוצבת שונה, ולמרות צג אנכי במרכז המשותף לשני הדגמים, הפקדים ופתחי המיזוג אחרים.
פולקסווגן הביאה עמה לא רק דברים שבנראה, לא רק את הדרישה למנוע טורבו-דיזל 3.0 ליטר V6 שלא היה בהיצע המקורי, אלא גם דברים שלא ניתן לשרטט או לכמת במספרים, כאלה שמקורם ותכליתם בתחושה.
הם רצו שיורגש שזה פולקסווגן, שזה ייראה כמו רכב של המותג הגרמני, והתוצאה היא טנדר נאה, כוחני במידה עם מראה אופנתי. וכך, המעצב הגרמני החביב (שחלומו האמיתי הוא לעצב אופנועים!) מראה לי איך מתח קו אופקי דינמי שיוצא מהחלון האחורי ונמשך משם אל החרטום, מצביע על הקשתות התפוחות שמעל בתי הגלגל, סימן היכר של אמארוק הקודם, ואלה שמוסיפות שמצוץ של אגרסיביות.
הוא מצביע גם על מרכיבי הפלסטיק בחזית הגמישים קלות ויודעים להגן על הפנסים, על יחידות תאורת הלד המודרניות. הוא מתגאה גם בדלת ארגז המטען שמוטבע בה כיתוב גדול 'AMAROK' שאמור להעניק חיזוק מבני כמו-גם הדגשה מיתוגית.
עולם של פרטים
בסיס הגלגלים של הדגם החדש גדול מקודמו ב-17.3 ס"מ ל-327 ס"מ בגרסת תא־נהג כפול. כושר ההעמסה 1190 ק"ג, שיפור של כמעט 50% ביחס לקודמו; נתוני השטח משופרים: מרווח גחון 23.7 ס"מ; זוויות הגישה 30 מעלות, הבטן 21 מעלות, הנטישה, 26 מעלות; עומק מרבי במים, 80 ס"מ.
הטנדר יוצע בישראל עם טורבו־דיזל 3.0 ליטר V6 המייצר 240 כ"ס ו-61.2 קג"מ (1750-2250 סל"ד), שיפור של 16 כ"ס ו-6 קג"מ, וצמודה לו תיבה אוטומטית עם 10 הילוכים (8 הילוכים בקודמת). ההנעה בגרסאות שיגיעו לכאן כפולה-קבועה, ולרכב הילוך כוח (לא היה קודם) ונעילת דיפרנציאל (כן הייתה). אמארוק ישווק כאן עם צמיגי 255/65-18 ברמת הגימור הנמוכה יותר או עם צמיג 255/55-20 בגבוהה.
לאמארוק מפרט עדכני של מערכות בטיחות עכשוויות, כולל לא רק בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, ותיקון סטייה מנתיב, אלא גם שמירה על הרכב במרכז הנתיב. אלה רק חלק ממערכות בטיחות המותקנות לראשונה באמארוק, וגם הן סייעו לו לקבל חמישה כוכבים במבחן הבטיחות של יורו NCAP שנערך השנה.
העולם הפנימי
סביבת הנהג מעניקה תחושה שהטנדר הזה קרוב יותר לרכב פנאי מאשר לכלי עבודה. העיצוב אסתטי, החומרים טובים, הגימור נאה גם בזכות התפרים הנאה בריפוד שהוא דמוי עור. בהחלט חשוב מאוד: המושבים איכותיים. באבזור מערכת שמע משובחת של הרמן קרדון – עם כפתור גדול כמו פעם שבו אתה מדליק ומכבה ומסובב לווליום; כמה פשוט ככה טוב – וגם טעינה אלחוטית לנייד, שקעי מדיה וטעינה.
ויש טענות. מסעד היד של הנהג קצר מדי – ובעיקר: הפלסטיק בתחתית משטח הרגליים של הנוסע שליד הנהג חובט בדיוק במרכז עצם השוק. אם הנוסע מאחור ארך-רגליים ויבקש מזה לפנים לזוז, זה יהיה לא נעים. אגב הנוסעים מאחור: מרחב עבורם יש, ולמרות שהמושבים טובים ביחס לאחרים בסגמנט, המסעד שלהם זקוף מדי.
העולם שבחוץ
בילינו שעות ארוכות של נהיגה במשך יומיים בכבישים שבאופן שהוא בהחלט מפתיע מתאימים יותר לפרארי כפולת מושבים, מאשר לטנדר כפול-קבינה – אספלט מפותל על שפת האוקיינוס שרק מבקש לבדוק תאוצות כוח והחלקות זנב בעיקול.
וכן, זה לא 812 סופרפאסט, אבל אמארוק הראה שהוא יודע לעשות ספורט. כל מה שצריך הוא להיכנס לנהיגה זורמת ופשוט ליהנות; למנוע יש מספיק כוח לעקיפות אגרסיביות כשצריך, והעברת ההילוכים מתבצעת בנינוחות, ואפשר גם לשלב ידנית (רק מהבורר; אין פקדים מאחורי ההגה).
ההגה, יחסית לכזה המותקן במכונית כזו כבדה עם סרח עודף כזה מאחור, יודע לתקשר היטב. וגם המסביב: המנוע מגרגר לו בצליל בס נעים בסל"ד נמוך, וההגה קטן ועבה, כמעט ספורטיבי.
ומכיוון שאני קצת פוסט טראומטי בגלל כלי כזה – בלילות טרופי שינה אני עדיין מתעורר שטוף זיעה מחוויה נשכחת של נסיעה מסויטת בטנדר לאילת – הנהיגה והשהות באמארוק רק הדגישו את איכות הנסיעה שלו, ובסופו של דברים, לפעמים פשוט שכחתי שמדובר בטנדר. ואכן, למרות החזית הלא אווירודינמית, בידוד רעשי הרוח טוב.
מאות הקילומטרים אותם עברנו בהשקה עברו ממש ביעף, וזה חשוב במיוחד ברכב שבו הנהג עשוי להימצא שעות ארוכות בנהיגה ממושכת כל יום. וכאמור, הוא לא רק נוח אלא גם בטוח.
עולם השטח
זו דרום אפריקה, והגיע הזמן שנעזוב את האספלט. לאמארוק שישה מצבי ניהוג – חיסכון, חול, גרירה, בוץ, חלקלק. מה שמעלה את השאלה: יש בוץ שהוא לא חלקלק? אלא שמן הסתם הכוונה לדרך חלקלקה שאינה בוצית. כך או כך, הכבישים והדרכים היו יבשים.
בשטח, שהיה כמובן לא מאתגר מדי, אמארוק ידע לתקל מכשולים בקלות וגם לספק תמונות דרמטיות של הצלבות באוויר. ובכל זאת, אמארוק הצליל להרשים וגם להפתיע; בזכות נתוני המרכב המשופרים, ובגלל שלקחנו לכמה נקודות מאתגרות יותר שלא היו בתכנון ההדוק של מארגני ההשקה, הוא הוכיח שהוא יודע להיות כלי שטח של ממש.
ככל שיכולנו להתרשם שם, הוא יוכל להתחרות כאן בתחום זה הן בטנדרים שיש להם רזומה מכובד, הן בדגמי שטח נחשבים. מדרגות הצד, אגב, נוחות מאוד לשימוש אבל אלה נחבטו קלות במעברי סלעים.
החישוקים ברמת הגימור הפשוטה קטנים יותר, מותירים יותר דופן לצמיג – כך שהם מרשימים פחות למראה, אבל התוצאה תהיה נוחות משופרת בכביש ובעיקר בשטח (וגם עמידות עדיפה בפני תקרים בשטח, גם אפשרות להוריד אוויר כשצריך).
עולם העתיד
שוק הטנדרים בישראל שהיה גדול ונחשב פעם, חווה משבר קשה עם ביטול ההכרה בו כרכב עבודה. מאז מספר הדגמים המוצעים כאן בפועל קטן מאוד.
הדגם החדש של פולקסווגן אמארוק משמר את הביצועים המכובדים שהיו לקודמו, אך הוא גדול ומרווח יותר ממנו – ובעיקר עם יכולת הובלה טובה משמעותית וכישורי שטח עדיפים בהרבה, גם בזכות הילוך הכוח שנוסף. וכן, והנה אנחנו אומרים כאן בפעם הראשונה את השם המפורש, טויוטה היילקס: יש לו הכלים להתמודד גם מול הטנדר האייקוני ההוא, גם בזכות מחיר שאמור להיות תחרותי.
אמארוק מביא עמו, כך ההתרשמות הראשונית שתעמוד למבחן מקומי, ניחוח אירופאי לעולם הטנדרים מסוגו, משלב יכולות עבודה ונהיגת שטח יחד התנהלות של רכב נוסעים, גם למשפחה.
זה רכב שקל להתאהב בו, ממש כמו שאלביס שר פעם – לאב מי טנדר.