קן בלוק היה מבצע מרהיב, ומצאתי עצמי לא רק מתפעל, כמובן, מהיכולות שהפגין, אלא גם מתעניין ב"מאחורי הקלעים" של פעילותו של מי שהצליח לשלב עסקים עם תשוקה בצורה כל כך מוצלחת. ההבנה שלו שהצלחה באחד תלויה בשני עשתה את בלוק בעיני למודל לחיקוי.
אז כן, כולנו ראינו את סרטוני הג'ימקאנה המרהיבים שמתחו את גבולות הז'אנר שיצאו מדי שנה במשך יותר מעשור ומאוד נהנינו מהם. אלא שאני פה כדאי לספר לכם את סיפור חייו המרתק של קן בלוק.
מסנובורד לאימפריית נעליים
קן נהרג לאחר שאופנוע שלג שרכב עליו התהפך ומחץ אותו. "מת כשעשה את מה שאהב", כתבו רבים והתייחסו לאקסטרים, אלא שאהבתו הראשונית הייתה שלג. קן גדל קרוב למים אך מעולם לא התחבר לים כמו חבריו. לאחר שאביו בנה בקתת חורף בהרים של קליפורניה הוא מצא את עצמו יותר ויותר מבלה בשלג.
צילום: Hoonigan Racing
במקביל אהב עיצוב וכילד חלם להיות ארכיטקט. הוא למד את המקצוע שנה והחל לעבוד כשרטט, אך מהר מאוד גילה שלשבת כל היום ולשרטט לא בשבילו. הדרך להרים בקולורדו או מה שהוא מתאר כ"בטלן סנובורד" הייתה קצרה, וקן החל לחלום על קריירה בתור גולש מקצועי, בדיוק כשהענף החדש הזה החל לצבור תאוצה.
בזמן שהיה בקולורדו הוא הבין שגולש מקצוען כנראה הוא לא יהיה, אך מתקופה זאת הוא לא יצא בידיים ריקות. אלו היו שנות ה-90 עם תרבות ההיפ הופ שנכנסה למיין סטרים וגולשי סקייטבורד שהפכו לאלילי תרבות. קן רכב על הגל הזה כמפיק אירועים והתחבר עם גולשים אגדיים כמו טוני הוק. הפקות הווידאו החדשות שנחשף אליהן הציתו את הדמיון שלו והמחישו מה אפשר לעשות באמצעות שיווק וכמה כוח יש לו.
צילום: Hoonigan Racing
קן ראה מקרוב איך תחום האקסטרים מוזן מחסויות, וההצלחה של הספורטאים תלויה מאוד ביכולת שלהם לייצר סיפור ולעמוד מאחורי מותג אשר תומך בהם.
ב-1994, באמצעות הלוואה של 10,000 דולר מהוריו, הוא ייסד עם חבריו מספר מותגי הלבשה. אחד מהם היה מותג נעליים בשם DC ראשי תיבות של Droors Clothing, שיבוש מכוון של המילה מגירה (drawer) לאלה שאין להם כוח לאיית.
צילום: DC Shoes
הוא עיצב בעצמו את 15 הדגמים הראשונים של המותג וניצל את כל הקשרים שלו בקולורדו בכדי לגרום למותג להמריא. באותה תקופה למד באובססיביות את סיפור ההצלחה של אדידס ונייקי. DC נתנה חסויות לספורטאים וחיברה את המותג לתרבות שנוצרה סביב עולם הסקייטבורד וההיפ הופ, וב-1995 היא כבר מכרה מוצרים ב-7 מיליון דולר.
קן לא זנח את עולם המדיה שהיה בדמו. הוא לא אהב את העובדה שלא היה בזמנו תוכן ראוי לסנובורד, כמו שהיה לסקייטבורד ובמקביל פשוט הקים מגזין משלו בשם Blunt. הגישה הייתה לתת כבוד לספורט ולספורטאים, ולייצר "אווירה" סביב הספורט הייתה חשובה לא פחות חשוב מהספורט עצמו. האווירה הזאת היא מה שמחבר בין האנשים שיש להם את ה"שריטה".
צילום: Audi
המגזין נתן לבלוק להתנסות מספר שנים בתור ה"עורך ראשי" הבורר בין התמונות והמילים אשר מגיעות אליו לשולחן. הוא הבין את הכוח השיווקי הרב שיש לתוכן והשתמש בו להעצים ספורטאים שתמך בהם. ברגע שמותג DC התרומם נאלץ לוותר על הפעילות של המגזין שהתאחד עם מגזין אחר.
מנעליים לאימפריית מירוצים
עד פה, מדובר על עוד סיפור רגיל של הצלחה בעסקים, אבל מה שמיוחד בסיפור של קן בלוק אלו היכולות שלו בתור נהג.
קן מעיד שמעולם לא זנח את הספורט ותמיד נשאר בכושר. לטענתו, הגולשים הרציניים, אלה שבסוף יעזרו לך למכור נעליים, לא היו סופרים אותו או את המותג שלו אם לא היה טוב במה שעשה; "פשוט אי אפשר לזייף את זה", הוא נהג לומר בראיונות.
צילום: Wikipedia
באותה תקופה אינטנסיבית קן יכול היה להרשות לעצמו לפתח תחביבים חדשים. במקביל למכירת DC לחברת קוויק סילבר, טרווויס פסטרנה, אחד מהספורטאים שנתמכו על-ידי DC הכניס אותו לעולם הראלי. ב-2004, רק בגיל 36, הוא החל את דרכו בעולם המוטורי. הוא השתתף בראלי אמריקה וב-X games ולאחר מספר שנים הצליח להגיע לפודיומים. לטענתו הוא ופסטרנה פשוט הבינו טוב יותר את מגבלות הרכב והאחיזה.
בשלב זה נכנס לתפקיד ניסיונו העשיר בשיווק ובגיוס חסויות, אלמנט קריטי בקריירה של נהג מרוצים. הוא החליט לייצר סרטון פעלולים בסגנון סרטוני הסקייטפארק, רק שבמקום סקייטבורד, רכב יעשה את כל הפעלולים ופנה לחברות שונות לקבל חסות. בסופו של דבר הוא מימן בעצמו את הסרטון הראשון שעלה 30,000 דולר בעצמו. במנחת נטוש בלוס אנג'לס הושק סרטו הג'ימקאנה הראשון כאשר הוא מסתובב סביב וקרוב לרוכב סגוואי בנסיעה.
צילום: Hoonigan Racing
היום פעלול כזה נראה רגיל לחלוטין, אבל בזמנו הוא פשוט פוצץ את הראש למי שראה את זה. גם בלוק עצמו לא העריך כמה סרטון זה יצליח וכמה ישפיע על המשך חייו. הסיבה שמה שנעשה שם נראה רגיל כיום היא כי בלוק הגדיר את הסטנדרט שעד היום סרטוני אקסטרים מוטוריים חייבים לעמוד בו כדי להיות מעניינים. רבים חיקו אותו. מודה, גם אני.
המשך הסיפור די ידוע לרבים מאלה שקוראים את הדברים האלה. סובארו ופורד נתנו חסויות בהיקף גדול לבלוק שסדרת הסרטונים שלו, 13 במספר, עברה חצי מיליארד צפיות ביוטיוב במשך השנים. השיא הגיע בסרטון החמישי אשר צולם בסן פרנסיסקו שחלקים ממנה נסגרו במיוחד בשביל זה. במקביל מותגים רבים רצו לחבר את עצמם עם בלוק כמו משקה האנרגיה מונסטר וכמובן נעלי DC.
צילום: Hoonigan Racing
אבל בלוק לא הסתפק בזה והקים מותג חדש סביב סרטוני הג'ימקאנה. הוא קרא לו Hoonigan על שם המילה הון, שבסלנג אוסטרלי אומר נהיגה בפראות. מבחינת בלוק המותג מייצג כל אחד שרואה במוטוריקה קצת יותר מאשר להגיע מנקודה לנקודה. החברה החדשה פוצלה למותג לייפסטייל מצליח וקבוצת מירוצים אמיתית שמשתתפת במירוצים רבים כולל באליפות העולם בראלי.
בלוק מיצב את עצמו בתור נהג בסדרת סרטונים מבוימת היטב, אך הוכיח בקריירת המרוצים שלו שהוא מסוגל להתחרות ברמות הגבוהות ביותר ובמרוצים המאתגרים בעולם. הוא עשה זאת למרות גילו המבוגר יחסית, מה שמוכיח שאין גיל לחלומות ולתשוקה.
אז הילד שחלם להיות ארכיטקט לא הגשים את החלום הזה, אבל הוא בהחלט בנה. הוא רתם הצלחה עסקית לקריירה במדיה שהשפיעה רבות על תחום סרטוני הרכב בכל העולם. במקביל בלוק הביא את היכולת האישית שלו לקצה. הסיפור של בלוק הסתיים השבוע במקום אותו כל כך אהב, השלג, אבל ההשראה שנתן לרבים, גם לי, תישאר עוד זמן רב.
צילום: Hoonigan Racing
