מסלול השטח שלנו הפעם מתמקד בחצר האחורית של המרכז – קרוב, קצר, אבל לא פחות יפה. החלק המערבי של הרי יהודה עם הנופים הירוקים, ההיסטוריה הרחוקה והקרובה והאויר הצלול והרענן, 20 דקות מהמרכז. מסלו לשמתאים מאוד לגיחה של שישי אחר הצהריים, מתאים לכל עונות השנה ובחלקו מתאים גם לכלי רכב כפולי הנעה לאל לא כוח ואפילו לרכבי פנאי בעלי הנעה לשני גלגלים.
לאן מטיילים: הרי יהודה, שלוחת המשלטים
אבני דרך במסלול: פארק קנדה, חרבת איילון, ביר אל בייארה, מבוא חורון, טיפוס לתל-קוקה, גשר הרכבת, טיפוס לשלוחת המשלטים, דרך דיפנבייקר, חרבת עלקת, נחל אילן, אבני המייל הרומיות, חרבת מצד, גן הפסלים ביער המכללות, נחל יתלה, הר הרוח, מעלה החמישה.
אורך המסלול בק"מ ובזמן: כ-32 ק"מ. 3-6 שעות, תלוי במספר ואורך ההפסקות. המסלול מתאים מאוד לגיחה קצרה של יום שישי או לשילוב עם פיקניק משפחתי.
עונה מומלצת: כל השנה. החורף כמובן היפה ביותר אולם יש לקחת בחשבון קטעים בוציים ו/או חלקלקים.
עבירות: קל לרכבי שטח עם הילוך כוח ונהגים מנוסים. בינוני לרכב פנאי עם הנעה כפולה וללא הילוך כוח. רוב המסלול ברמת עבירות קלה מאוד על שבילים כבושים ומסודרים, אבל יש מספר קטעים משובשים עם אבנים וחריצים, ועם רכב שטח של ממש הכי קל לשלב בהם LOW ולזחול בניחותא, בזמן שנהגי רכב פנאי יידרשו למשנה זהירות ואולי גם להכוונה מבחוץ. שימרו על שלמות צמיגי חתך נמוך!!!
צילום: דרור ברלי
ניווט: בינוני+. לכל אורכו, רובו המסלול בשבילים ברורים ומסומנים בצבע. הסימון בשטח ברור וקל לאיתור, אבל ריבוי הפניות, הצמתים והמסעפים ולפחות שתי נקודות בהן קל לפספס את הפניות החשובות, מחייב ערנות רבה. הניווט במסלול התבצע באמצעות תוכנת "עמוד-ענן" ומפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 ("הערבה התיכונה ומזרח יהודה וירושלים")
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול שפע פינות חמד מוצלות עם נוף יפה המתאימות לעצירות קפה, וגם כמה נקודות מסודרות עם שולחנות פיקניק
שמירת טבע: המסלול נע בחלקו בתחום פארק של קק"ל (פארק קנדה), גן לאומי הרי יהודה ושמורת הטבע "יער כפירה". לא להשאיר אשפה! לא לרדת משבילים! גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה. תכננו את שעות הטיול מראש! אסור לנסוע בשעות החשיכה בתחום המוגדר כשמורת טבע.
מגבלות צה"ל: אין
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: כל תחנות הדלק במודיעין או סונול בצומת לטרון, בסמוך ל"יד לשריון".
צילום: דרור ברלי
ציוד נדרש: רכב שטח/פנאי עם הנעה כפולה, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלים להחלפת גלגל, טלפון סלולרי תקין עם סוללה מלאה, ציוד חילוץ (רצועות, שאקלים, קומפרסור, ערכת תיקון תקר, את חפירה) אוכל ושתייה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה.
סיפור הדרך
לצומת הכניסה לפארק קנדה הכי קל להגיע מכביש 1 – יורדים במחלף לטרון ופונים לכביש 3 לפי השילוט "מודיעין", או מכביש 443 דרך העיר מודיעין. הכניסה לפארק נמצאת על כביש 3, ואנו פונים לצידו המזרחי של הפארק. זו נקודת ההתחלה. למשתמשי WAZE: "פארק קנדה".
0.0 ק"מ. בצומת הכניסה לפארק קנדה, הצד המזרחי. איפוס ספידומטר. נכנסים לפארק, על כביש סלול היטב.
פארק איילון-קנדה. משתרע על פני 12,000 דונם בין לטרון לשער הגיא. הפארק מציע למטיילים שטחי חורש טבעי ועצי בוסתן ופרי, מעיינות ובריכה מלאכותית, חניוני נופש ותצפיות מרהיבות ואתרי עבר מרתקים. הפארק מרושת בדרכי נוף, שבילים להולכי רגל ושבילי אופניים, החוצים את הפארק לאורכו ולרוחבו. בתחום הפארק נמצא תל איילון, שהעניק לעמק הגדול שלמרגלותיו וגם לפארק בן ימינו את שמו.
צילום: דרור ברלי
2.0 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. הכביש מתעקל שמאלה. מימין, דרך 4X4 עם שילוט "דרך סגורה". אנחנו ממשיכים ישר.
0.4 ק"מ. צומת. פונים לדרך השמאלית, המסומנת שחור.
1.0 ק"מ. צומת. שמאלה על השביל השחור, בירידה.
1.3 ק"מ. צומת. ימינה על השביל השחור, בירידה.
1.6 ק"מ. צומת. ישר על השביל השחור, בירידה.
1.8 ק"מ. צומת. בשביל השמאלי, השחור, בירידה.
1.9 ק"מ. צומת T. ימינה על השביל השחור, בירידה.
2.0 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר, בירידה.
2.3 ק"מ. פיצול. בוחרים בשביל הימני, בירידה.
2.5 ק"מ. צומת. פונים ימינה.
2.6 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. משמאל – מאגר מסילת ציון (מי ביוב מטוהרים). ממזרח – אזור התעשיה מבוא חורון. איפוס ספידומטר. ממשיכים ישר ועוברים במנע-בקר.
צילום: דרור ברלי
0.3 ק"מ. מנע-בקר נוסף וצומת. פונים ימינה על השביל השחור.
1.2 ק"מ. מימין – השביל המוביל לכיוון תל-קוקה. פונים ימינה. עלhיה קצרה עם חריצים. רכבי פנאי 4x4 ללא הילוך כוח – בזהירות. מי שמגיע ברכב 4x2 או סתם מוותר על הטיפוס והתצפית, ידלג כאן לנק' 21.
1.6 ק"מ. פיצול. פנו שמאלה. מימין פינת חמד מוצלת עם ספסלים – מצפה אשיב.
1.7 ק"מ. טיפוס קצר במסלעה עם מעט הצלבות שדורשת מעט תמרון ומנהגי רכב פנאי נמוך גם זהירות ואולי הכוונה מבחוץ.
1.8 ק"מ. מעבר בשער-בקר ומיד אחריו צומת T. פונים שמאלה לכיוון תל-קוקה. את השער נסגור אחר כך, כשנחזור על עקבותינו.
1.9 ק"מ. שביל היקפי מסביב לתל-קוקה. תצפית היקפית יפה על עמק איילון במערב והרי יהודה במזרח. רכבי שטח עם הילוך כוח יכולים לטפס אל פסגת התל – שימו לב שאין שם מקום ליותר משלושה-ארבעה כלי רכב! בסיום הביקור – שבים על העקבות.
2.2 ק"מ. בנק' 17. עוברים בשער הבקר (וסוגרים אותו אחרינו!).
2.4 ק"מ. בנק' 15, לאחר הירידה במסלעה, פונים ימינה.
2.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. בנק' 14. איפוס ספידומטר. פונים ימינה לשביל הראשי המסומן בשחור.
1.2 ק"מ – צומת. עוברים במנע בקר מתחת לגשר הרכבת.
0.4 ק"מ. פניה שמאלה. אנו ממשיכים ישר. אולם מי שרוצה לקצר ולוותר על שלוחת המשלטים, יכול לפנות כאן שמאלה ודלג לנק' 37.
2.8 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה.
3.1 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. משמאל – פינת מנוחה/פיקניק מוצלת עם שולחנות וספסלים. למעוניינים לפרוש - פניה ימינה מובילה לשער הגיא, תחנת "פז" וכביש 1. אנו פונים שמאלה.
צילום: דרור ברלי
0.4 ק"מ. פניה ימינה בעליה עם סימון אדום לשלוחת המשלטים ו"דרך דיפנבייקר". פונים ימינה.
דרך דיפנבייקר. דרך עפר כבושה היטב המתאימה לכל כלי הרכב בין שער הגיא לנווה-אילן, על רכס שלוחת המשלטים המקביל לתוואי כביש ירושלים – תל אביב. הדרך נפרצה על ידי קק"ל בסוף שנת 1975 בסיוע משלחת ציונית מקנדה ונקראה על שמו של ראש ממשלת קנדה לשעבר ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל, אשר נחלץ באותה שנה לעזרת מדינת ישראל כאשר תבע, יזם ודחף חקיקה בפרלמנט הקנדי שתתנגד באופן מפורש להחלטת עצרת האו"ם שהשוותה את הציונות לגזענות (1974). יוזמת החקיקה של דיפנבייקר עברה פה אחד וקנדה התנגדה להחלטה במליאת האו"ם.
הדרך עוברת על רכס המשלטים ומקשרת בין משלטי מלחמת העצמאות שהגנו על קטע הכביש בתש"ח. בחלקה עוברת על תוואי דרך רומית ומלווה את ערוץ נחל אילן. בצד הדרך רוכזו מספר אבני מיל מין הדרך הרומית שעלתה מאמאוס לירושלים.
בצידי הדרך פזורים שלטי הסבר אודות משלטי הדרך, תנועת השיירות לירושלים ושלדי משוריינים מתקופת מלחמת העצמאות. כמ וכן, ניתן לערוך ממנה תצפיות מערבה לכיוון השפלה, צפונה לכיוון נטף והרי בנימין, מזרחה אל הקסטל ושמורת המסרק ודרומה אל שואבה, שער הגיא, כביש 1 ורכס שיירות.
סמוך לנווה אילן, במקום בו הדרך מתחברת לכביש 1, נמצאת אנדרטת פורצ יהדרך לירושלים, מעל בסיס בטון המעורט בכתובת "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט", מזדקרים שישה מוטות כסופים המעוצבים בדמות אצבעות המצביעות לכיוון ירושלים ומסמלים את את הפריצה אל העיר במלחמת העצמאות.
עדו לצד הדרך – גן יפני לזכר האב אוצוקו, מייסד "אגודת בית השלום" היפנית ויער נטוע ע"ש זבולון המר (שר החינוך לשעבר).
צילום: דרור ברלי
2.0 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר בעליה על הציר הראשי המסומן באדום. מימין – תצפיות יפות על שער הגיא וכביש 1 ועל שלוחת שיירות שמדרום לכביש.
2.9 ק"מ. צומת. פונים ימינה.
3.9 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת T. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה לשביל מסומן בירוק ומיד אחריו בצומת נוסף, ימינה.
1.0 ק"מ. חשוב מאוד!!! – כאן פונים שמאלה בפניה חדה מאוד על השביל הירוק, כמעט 180 מעלות. קל לפספס, ולכן שמרו על עירנות. מיד נראה מימין את חרבת עלקת.
חרבת עלקת – תרגום חופשי של ח'רבת אל עלקה כלומר "חורבת העלוקה". במקום נמצא בית אבן מימי המנדט/התקופה העות'מנית ועליו ארובה קטנה, כיפות נמוכות ומדרגות הרוסות שעולו תאל הגג. לידו בוסתן שקדים, גורן ושרידי בתים נוספים שחלקם כבר כוסו במטפסי חורש למיניהם.
צילום: דרור ברלי
1.3 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר על השביל הירוק.
1.7 ק"מ. צומת T. ימינה – שביל מסומן בכחול לכיוון נווה אילן ואבו-גוש. כאן נהגי רכבי הפנאי עם הנעה 4X2 יפנו ימינה לכיוון היציאה מהשטח. אנו פונים שמאלה בשביל הירוק לנחל אילן, לפי שילוט "שער הגיא".
3.4 ק"מ. פיצול. פונים בשביל הימני, הראשי, המסומן בירוק.
4.6 ק"מ. בנק' 26. ישר לכיוון שער הגיא.
5.1 ק"מ – 0.0 ק"מ. בנק' 25. איפוס ספידומטר. חוזרים אל הציר השחור עליו הגענו – לכיוון צפון וגשר הרכבת.
0.2 ק"מ. צומת T. פונים ימינה בשביל השחור.
1.4 ק"מ – 0.0 ק"מ. ימינה ליד גדר איסכורית עם כיתובי "עצים לשימור" לשביל מסומן באדום. איפוס ספידומטר.
0.3 ק"מ. צומת. פונים ימינה על השביל האדום.
1.1 ק"מ. רחבה. פונים שמאלה על השביל האדום.
1.4 ק"מ. ליד מקבץ אבני מיל רומיות (יש שילוט הסבר). השבי להופך למשובש – רכבי שטח עם הילוך כוח LOW יוכלו לזחול כאן בנחת, נהגי רכבי פנאי 4x4 ללא הילוך כוח יידרשו כאן לזהירות מרובה על הצמיגים.
צילום: דרור ברלי
אבני מיל רומיות. אלה אבנים לסימון מרחקים שהונחו לאורך הדרכים של האימפריה הרומית ושליטי האימפריה הביזנטית המאוחרת יותר המשיכו בנוהג זה. אבני המיל, למעשה עמודי אבן בגובה 1.80 מ', הנראים כגליל העשוי לרוב מאבן אחת. אבני המיל שימשו כתמרורים ועליהם כתובות בלטינית שציינו את המרחק מהעיר הקרובה, תאריך הצבת האבן לאורך הדרך, תיאור סלילת הדרך והקדשה לקיסר השליט באותה עת.
אבני הדרך הוצבו לאורך הדרכים כך שלאחר כל אלף צעדים כפולים נקבע מקומה של אבן. כתוצאה מכך המרחקים בין האבנים לא היו אחידים – בשנת 29 לספירה נעשה ניסיון לסטנדרטיזציה מסוימת של המרחקים שהוביל לכך שאורך ה"מיל" היה מוגדר באופן מדויק יותר ונע סביב 1,481 מ'. ההיסטוריון הרומאי פלוטרכוס מייחס את רעיון הצבת אבני המיל לגאיוס סמפרוניוס גרקכוס, פוליטיקאי רומי מהמאה ה-2 לפנה"ס.
בלשוננו משמש הביטוי העברי "אבן דרך" כמו־גם בשפות אחרות (למשל Milestone בהשאלה כשם נרדף לנקודת ציון משמעותית בהתפתחות אנשים וארגונים וכן לשלב בתכנית או בתהליך המסמן התקדמות)
צילום: דרור ברלי
2.3 ק"מ – 0.0 ק"מ. מעין צומת. איפוס ספידומטר. תוואי השביל לא ברור ובחורף צפוי כאן הרבה בוץ. אנו פונים כאן שמאלה לשביל מסומן בכחול.
0.1 ק"מ. פיצול. מולנו, על השביל הכחול, שער נעול. אנו פונים כאן ימינה בפיצול לשביל "לבן" (לא מסומן בצבע).
0.9 ק"מ. צומת T על השבי ל האדום (השביל עליו הגענו לנקודה 41). פונים שמאלה.
1.2 ק"מ. משמאל – חורבת מצד.
חרבת מיצד. מערבית "חירבת אל-קצר" (המצודה) היא מצד אשר שמר על הדרך העתיקה בין ירושלים לאמאוס. המצד בנוי על יסודות הלניסטיים וכנראה שבמקור נבנה על-ידי החשמונאים אחרי ששמעון התרסי כבש את גזר ועלה על ירושלים. החורבה נמצאת כ-5 מיל מאמאוס על גבעה המתנשאת לגובה 530 מטרים מעל פני הים. במקום נמצא מטבע עם טביעת רכב של הלגיון העשירי פרטנסיס. המצד ננטש בסוף המאה הראשונה לספירה.
צילום: דרור ברלי
1.6 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. אתר "גן הפסלים – יער המכללות". איפוס ספידומטר. נקודת מנוחה/פיקניק יפה עם שולחנות וספסלים. פונים שמאלה עם השביל האדום.
0.7 ק"מ. הדרך הופכת לכביש סלול שממשיך ישר לכיוון נוה-אילן. אנו פונים כאן שמאלה בחדות לירידה לכיוון נחל יתלה.
1.2 ק"מ. מולנו שער נעול. פונים ימינה בחדות לשביל מסומן בשחור היורד לנחל יתלה.
3.9 ק"מ. צומת, בערוץ נחל יתלה. פונים שמאלה על השביל המסומן בשחור.
6.6 ק"מ. מול משלט דו-קומתי דמוי מבצר מימי מלחמת העצמאות בכניסה לקיבוץ מעלה החמישה, על כביש הגישה לקיבוץ.
סוף מסלול!
הביתה – פונים כאן ימינה בכביש לכיוון נוה-אילן, אבו-גוש וכביש 1.
צילום: דרור ברלי
