הפעם אנו יוצאים לשפלת יהודה, רמת אבישור וחבל עדולם בואכה חבל לכיש – תא שטח ירוק, גבוה, מרהיב עין, קרוב יחסית למרכז ולא מטויל לעייפה, מתאים מאוד לגיחת-כיף ללא הסתבכויות מיותרות או הרפתקאות עבירות כל עוד אינו בוצי מדי. על הדרך גם קצת היסטוריה, מערות מסתור ותצפיות נוף מהממות. רוב הציר מתאים בהחלט גם לרכבי פנאי כפולי־הנעה שנהגיהם ימצאו את חלקו המרכזי של המסלול כמאתגר במידה.
לאן מטיילים: שפלת יהודה, רמת אבישור.
אבני דרך במסלול: יער חרובית, נחל האלה, תל צפית, נחל לוזית, מערות לוזית, מצפה משואה, דרך נוף רמת אבישור (דרך הפארק), תל גודד, בית גוברין.
אורך המסלול בק"מ ובזמן: כ-31 ק"מ. 3-6 שעות, תלוי במספר ואורך ההפסקות. המסלול מתאים מאוד לגיחה קצרה של יום שישי או לשילוב עם פיקניק משפחתי.
עונה מומלצת: כל השנה. החורף כמובן היפה ביותר אולם יש לקחת בחשבון קטעים בוציים ו/או חלקלקים לאורך כל חלקו הראשון והאמצעי של המסלול.
צילום: דרור ברלי
עבירות: קל לרכבי שטח עם הילוך כוח ונהגים מנוסים. בינוני לרכב פנאי "רך" עם הנעה כפולה וללא הילוך כוח. בעונות היבשות רוב המסלול ברמת עבירות קלה מאוד על שבילים כבושים ומסודרים, אבל – בחורף תמצאו הרבה בוץ לאורך רוב המסלול, שלאחר אירוע גשם רצוף, עלול לאתגר גם כלי רכב חזקים. בנוסף, בחלקו המרכזי של המסלול (מכביש 353 למצפה משואה) שנע על שביל "לבן", יש כמה קטעים משובשים עם אבנים וחריצים שלנהגי רכב שטח "אמיתי" הכי קל לשלב בהם LOW ולזחול בניחותא, בזמן שנהגי רכב פנאי נמוך יידרשו למשנה זהירות ואולי גם להכוונה מבחוץ. שימרו על שלמות צמיגי חתך־נמוך!!!
ניווט: בינוני. לכל אורכו, רוב המסלול נע על שבילים ברורים ומסומנים בצבע. הסימון בשטח ברור וקל לאיתור, אבל ריבוי הפניות, הצמתים והמסעפים מחייב ערנות. הניווט במסלול התבצע באמצעות תוכנת "עמוד־ענן" ומפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 ("יהודה וירושלים").
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול שפע פינות חמד מוצלות עם נוף יפה המתאימות לעצירות קפה, וגם כמה נקודות מסודרות עם שולחנות פיקניק.
שמירת טבע: המסלול נע בחלקו בתחום/קרבת גן לאומי תל צפית. לא להשאיר אשפה! לא לרדת משבילים! גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
מגבלות צה"ל: אין. בימי אמצע השבוע, מתקיימות על הדרכים באזור רמת אבישור הדרכות נהיגה של צה"ל ("רענון נהיגה") של בא"פ לכיש הסמוך. סעו בזהירות בציר המפותל, שבו הראות מוגבלת ועלולים לצוץ מולכם לפתע כלי רכב צבאיים עם לוחית "ל".
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: כל תחנות הדלק באזור צומת מסמיה.
צילום: דרור ברלי
ציוד נדרש: רכב שטח/פנאי עם הנעה כפולה, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, טלפון סלולרי תקין עם סוללה מלאה, ציוד חילוץ (רצועות, שאקלים, קומפרסור, ערכת תיקון תקר, את חפירה) אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה.
סיפור הדרך
אל נקודת ההתחלה שנמצאת על כביש 383 כ-2 ק"מ מזרחית לכניסה לקיבוץ כפר-מנחם (צומת חרובית) וכ-2 ק"מ מערבית לכניסה למושב גפן, מגיעים מכיוון צומת מסמיה/כביש 3, או מכביש 38 וצומת תל-עזקה. מגיעים לכניסה הצפונית ליער חרובית ו/או תחנת הכוח צפית. זו נקודת ההתחלה. למשתמשי WAZE: "יער חרובית".
0.0 ק"מ. בצומת הכניסה הצפונית ליער חרובית, איפוס ספידומטר. נכנסים לפארק, על כביש סלול היטב ונוסעים דרומה כ-100 מטרים.
0.1 ק"מ. פונים שמאלה לשביל מסומן באדום "דרך נוף 4X4". שימו לב – שני שבילים מקבלים זה לצד זה. סעו בשביל הימני.
0.7 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר, דרך מעבר מנע-בקר.
1.4 ק"מ. צומת T. אחרי מעבר במנע-בקר. פונים ימינה.
1.9 ק"מ. צומת. פונים ימינה, למעבר במנע-בקר, עם הסימון האדום.
2.2 ק"מ. פיצול. בוחרים בשביל הימני, המסומן באדום.
2.5 ק"מ. ממשיכים ישר על השביל האדום.
2.9 ק"מ. צומת. פונים שמאלה, בעליה מתונה.
3.1 ק"מ. צומת. חוצים את "דרך חרובית" וממשיכים ישר, בירידה.
3.5 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר, ומיד צומת T. כאן פונים ימינה עם הסימון האדום.
4.4 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. מול תל צפית. איפוס ספידומטר. פונים ימינה, לשביל כבוש.
צילום: דרור ברלי
0.7 ק"מ. צומת T. מול תחנת הכוח "דליה" (תחנת הכוח צפית). פונים שמאלה לכיוון תל צפית.
1.1 ק"מ. צומת. פונים בשביל הימני, הכבוש, לפי השילוט "תל צפית".
1.6 ק"מ. פניה חדה שמאלה בשער הכניסה לגן הלאומי תל צפית.
תל צפית. תל בקרבת כפר מנחם ויער חרובית המזוהה כ"גת פלישתים". על־פי הממצאים הארכיאולוגיים, התל היה מיושב כמעט ברציפות החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה המודרנית. מחפירות שמערכו בתל עולה שהיה מיושב לראשונה בסוף העידן הפרה־היסטורי. התל מתחלק לעיר עליונה שהיתה מיושבת בכל התקופות, ועיר תחתית שהיתה מיושבת רק בתקופת הברזל, כשהייתה פלישתית. השם הערבי של תל צפית הוא "תל א-צאפי" כלומר "התל הבוהק", על שום המסלע הלבן הבוהק שלו. זהו אחד התלים הגדולים בתלי ארץ ישראל הקדומים, שטחו הכולל כ-500 דונם, גובהו כ-180 מטרים מעל לפני הים והוא נקודת התצפית הגבוהה ביותר בשפלה הפנימית. תל צפית נמצא כיום בתחומי גן לאומי, ובניגוד לעבר (לפני שנים ספורות בלבד) השבילים המטפסים אליו אסורים כיום בתנועת רכב. ניתן להחנות את כלי הרכב ולעלות לתל ברגל.
2.4 ק"מ. צומת. פונים שמאלה עם הסימון האדום.
2.5 ק"מ. השביל האדום מתעקל שמאלה ושביל מצטרף מימין. אנחנו ממשיכים על הסימון האדום לכיוון מזרח ובהמשך משנה צבעו לכחול. השביל נע לאורך שדות מעובדים והחל מסוף הסתיו עד לאביב הוא עלול להיות בוצי ברמה כזו או אחרת – קחו בחשבון.
4.2 ק"מ. שביל משמאל. אנחנו ממשיכים ישר, דרומה, על השביל המסומן בכחול.
5.3 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת, ליד עץ דומים גדול. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה, לשביל מסומן בשחור.
צילום: דרור ברלי
0.9 ק"מ. פיצול. מול מטע זיתים. פונים בשביל הימני, לתוך המטע.
2.8 ק"מ. על כביש 353. פונים שמאלה.
3.1 ק"מ – 0.0 ק"מ. מול צומת הכניסה למושב לוזית. איפוס ספידומטר. שביל מימין – פונים ימינה. בהמשך השביל מתחם מגודר עם שער כניסה מרותך – מערות לוזית, שהוכרזו על־ידי קק"ל כמסוכנות לכניסה והאתר נסגר למבקרים. השביל הופך למשובש פה ושם, עם בולדרים ובורות המצריכים זהירות רבה מנהגי רכבי פנאי נמוכים. פה ושם יזדקקו להכוונה מבחוץ, אבל השביל סך הכל עביר, כל עוד לא בוצי מדי.
מערות לוזית. סדרה של מערות פעמון השוכנות על גבעה בגובה של כ-210 מטרים מעל פני הים, סמוך ליישוב לוזית שבשפלת יהודה. רוב המערות מחוברות ביניהן ויוצרות אולמות וחללי ענק. הן לא מוסדרות לביקור, הוכרזו על־ידי קק"ל כ"לא בטוחות" והאתר נסגר למבקרים וגודר. המערות נחצבו והיו בשימוש החל בתקופה ההלניסטית ועד התקופה הערבית. בחלק מהן נחצבו תאים מרובעים ומשולשים שנועדו כנראה לגידול יונים. הירידה אל המערות אפשרית ברגל או באמצעות סנפלינג. בנוסף, נמצאים בסמוך רשת של מערות מסתור וזחילה ומעברים תת-קרקעיים, שרידי באר אנטילית, בריכת אגירה וכמה מבנים הרוסים. על הגבעה בה שוכנות המערות שכן עד 1948 הכפר הערבי דיר דיבאן ("מנזר הזבובים") בו התגוררו כ-500 איש.
1.8 ק"מ – 0.0 ק"מ. מעין צומת. משמאל מצטרף שביל שנראה שאינו בשימוש זמן רב. איפוס ספידומטר. למעוניינים לצאת למסע הרפתקאות רגלי קצר ולאתר את פתחי מערות המסתור, אפשר לפנות כאן שמאלה ולנסוע כ-200 מטרים, להחנות את הרכב ולצאת לסיור רגלי. זהירות!!! – פתחי מערות המסתור נמצאים בין האבנים ומכוסים צמחיה, לכו בזהירות רבה ואל תאפשרו לילדים להתרוצץ ללא השגחה. לאחר הביקור, שבים לנק' 22 ומאפסים ספידומטר.
צילום: דרור ברלי
0.9 ק"מ – צומת T. אחרי מעבר במנע-בקר. פונים שמאלה.
1.8 ק"מ. צומת T. על שביל כחול. פונים ימינה, לכיוון מצפה משואה.
2.5 ק"מ. פיצול. משמאל מנע-בקר. אנחנו פונים בשביל הימני ומיד שמאלה, לפי הסימון הכחול, לכיוון מצפה משואה.
2.8 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי, עם הסימון הכחול.
4.1 ק"מ – 0.0 ק"מ. מגיעים לכביש. איפוס ספידומטר. פונים ימינה בעליה, לכיוון מצפה משואה.
0.5 ק"מ. פניה שמאלה עם פיצול. פנו בשמאלי, בעליה לכיוון מצפה משואה שכבר נראה מולנו.
1
.0 ק"מ. לאחר הקפת מתחם מצפה משואה (הכביש חד-סטרי), אנו בחנייה של המצפה. לאחר הביקור ממשיכים על הכביש ליציאה מהמתחם בחזרה לכיוון נק' 28.
מצפה משואה. מגדל תצפית-אש שנבנה על-ידי קק"ל באזור רמת אבישור, ממערב לישוב צפרירים. תוכנן על־ידי ישראל דן מילוסלבסקי והוקם בשנת 1957. ממוקם בתחומי פארק בריטניה ומתנשא לגובה של 8 מטרים מעל פני הקרקע וכ-362 מטרים מעל פני הים. סביבו נמצאים חניון לילה ואתר פיקניקים. מיקומו של המצפה, בין תל לכיש לבין תל עזקה, קרוי על שם כתובת שנמצאה בתל לכיש בה נכתב "כי אל משואות לכיש אנו שומרים בכל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה" (מכתבי לכיש, חרס מס' 4, צד ב'), ומתייחס לשלב האחרון במרד נגד בבל שהסתיים ב-586 לפני הספירה – וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת: אֶל-לָכִישׁ, וְאֶל-עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר. (ירמיהו ל"ד ז') – ופירושו משמר העיר מדווח כי המשואות בעזקה, הערי הסמוכה, כבו, וכי נכבשה על-פי נבוכדנצר מלך בבל, ולמגיני לכיש לא נותר אלא להמשיך להתבצר בעירם.
צילום: דרור ברלי
1.2 ק"מ. ימינה בכביש, בירידה.
1.4 ק"מ. בנק' מס' 28. פונים שמאלה, לפי השילוט "דרך הפארק, בית-גוברין". השביל מסומן בירוק, רמת העבירות בו קלה וחלקים ממנו סלולים באספלט.
2.2 ק"מ. פיצול. פונים ימינה עם הסימון הירוק והשילוט "דרך הפארק, בית גוברין"
2.5 ק"מ. פיצול. אנחנו ממשיכים על השביל השמאלי, בעלייה.
3.1 ק"מ. צומת T. פונים ימינה לפי השילוט "דרך הפארק, בית גוברין" ומיד שמאלה, על שביל ישראל ועוברים במנע-בקר.
4.7 ק"מ. צומת. משמאל שביל כחול שמוביל לכביש 38. אנו פונים ימינה, על השביל הירוק. משמאל – חרבת צורה.
חרבת צורה ורמת אבישור. חרבת צורה היא מקבץ מבנים עתיקים ומרשימים בעלי חלונות מקושתים, המיוחס לתקופה הביזנטית. חפשו חציבה של מנורת שבעת הקנים על משקוף הכניסה הצפונית. רמת אבישור היא רמה נמוכה בגובה של כ-350 מטרים מעל פני הים במזרח שפלת יהודה ואיזור חבל עדולם, ממערב להרי יהודה. מרביתה נכללת בשטח פארק בריטניה והיא האזור הגבוה ביותר בפארק. הרמה מכוסה בחורש ים-תיכוני וכלולים בה הישובים נחושה, צפרירים, גבעת ישעיהו ולי-און/שריגים.
6.0 ק"מ. רחבה גדולה ובקצה הדרומי שלה צומת שבילים – שימו לב! כאן פונים ימינה עם הסימון הירוק (ניתן להמשיך ישר עם שביל ישראל לכיוון תל גודד שמדרום, אבל הציר נגמר והופך לשביל רגלי) השבי לבו אנו נוסעים מתפתל בסרפנטינות בירידה.
8.2 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת T. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה לפי השילוט "דרך הפארק, בית גוברין".
צילום: דרור ברלי
0.1 ק"מ. פיצול. פונים ימינה בעלייה.
1.0 ק"מ. צומת. פונים שמאלה.
2.8 ק"מ. צומת. פונים ימינה, על השביל הראשי, הירוק.
4.2 ק"מ. על כביש בית גוברין – בית ניר, ליד קבר השיח' תמים אל-דארי.
קבר השיח' תמים אל-דארי. מתחם קבר המיוחס לתמים אל-דארי, אחד מבני לווייתו של מוחמד, מייסד היישוב המוסלמי בחברון ומעיד על הימצאות משפחות ממוצא חברוני בכפר בית ג'ברין הסמוך. מדובר במקום מקודש לאסלאם, אך הבעלות על הקבר לא הוחזרה למוסלמים על־מנת למנוע אפשרות של "זכות שיבה". אולי זו גם הסיבה שהמקום לא מתוחזק ועל כן גם מלוכלך מאוד - וחבל.
סוף מסלול. מכאן, חזרה הביתה דרך צומת בית גוברין וכביש 38, או מערבה לכיוון בית ניר, גל-און וכביש 40
צילום: דרור ברלי
