יש סיבות טובות
לאופנועים אלה יש הרבה תכונות טובות: תנוחת רכיבה זקופה ונוחה, השתחלות קלה מעל מראות המכוניות בפקקים בערים, מצוינים לטווחים ארוכים, יש להם מושב מרווח לשני רוכבים, אפשרות לארגזי נשיאה. הם טובים לרכיבה יום־יומית, גם יודעים לעשות ספורט, גם מאפשרים רכיבה בשטחים הענקיים שמעבר לאספלט.
העניין הוא שבסופו של דבר מעטים מאוד יורדים איתם אל השטח שמעבר לאספלט, בעיקר עם הכלים היותר גדולים והיותר כבדים. עניין זה, הידוע גם בעולם המכוניות כ'תסמונת רכב השטח שלא יורד לשטח', הביא שם לא רק ליצירת רכבי הפנאי הכה ידועים ומצליחים אלא גם לוויתור על הנעה כפולה.
ואם צמיג קדמי של 21 המיועד לשטח ואינו מתעלה בכביש משרת מטרה שאינה באה לידי ביטוי — מה נכון יותר מאשר לשמר את כל יתרונות האדוונצ'ר ולוותר רק על אותם מכלולים שממילא אין עניין בהם ולהחליפם בכאלה שכן (יש בהם עניין)?
זה מה שהונדה עשתה
בתערוכת מילנו הציגה הונדה את NT 1100 — במקורו CRF1100L הידוע בשמו המוכר מזה שנים כ'אפריקה טווין' לאחר שהורידה ממנו אותם מרכיבים שנועדו לרכיבה בשטח. המראה שלו אלגנטי במידה, וחזית הפירינג האטומה הזכירה לי דווקא VFR1200 מפעם, אולי סוג של הומאז' ואמירה שככה אמור היום להיראות אופנוע תיור. ב"מדד הרמזור" היו לא מעט שהתפעלו מהכלי שמצליח לבלוט בשונות שלו, וזה כבר סוג של הישג.
אמרנו "אפריקה טווין" כי נלקחו ממנו המנוע, השלדה, גם לוח המחוונים — כלומר, די הרבה — אבל מה שחשוב נמצא בשונה.
ולשינויים בהרחבה
אותה הסטה של אפריקה טווין מהשטח ליצירת NT 1100, מוצאת ביטוי במכלולים אחרים. מהלך הבולמים קצר יותר — 15 ס"מ מלפנים ומאחור, קצר ב־8 וב־7 ס"מ בהתאמה; הצמיג הקדמי שונה לגמרי: 120/70-17 מול 90/90-21 באפריקה; האחורי לא ממש זהה: 180/55-17 ב־NT 1100 בהשוואה ל־150/70-17 צר יותר עם דופן גבוהה יותר באדוונצ'ר לשטח; בחישוקים כמובן יש חישורים, לא שפיצים. הכל כולל הכל מסדרים לחתן השמחה מרווח גחון של 17.5 ס"מ, נמוך מקודמו ב־7.5 ס"מ, וגובה המושב הוא רק 82 ס"מ, 5 ס"מ פחות. עניינים של פרוצדורה.
למיגון הרוח חמישה מצבים, נעזר בשני דפלקטורים (מיגוני רוח צידיים), ובמצב הגבוה של המשקף נוצרת ממש בועה אטומה סביב הרוכב, מה שמאפשר תנועה נינוחה במהירויות גבוהות עד מאוד — ובקיצור: מעולה.
אבל מה הועילו חכמים בתקנתם את הרוח אם כדי לשנות את זווית המשקף צריך לעצור ואז ממש לרדת מהכלי? הלו, אתם הונדה, יכולתם לעשות את זה שימושי יותר. כמה שלא ניסיתי להתרגל (וניסיתי) תפעול אינספור המתגים בצד שמאל של בוררי מפות הצתה, האיתות, הצופר ועוד רבים נוספים גרם לי לצפצף במקום לאותת, לשנות באופן לא רצוני את מצב רכיבה — ויש חמישה כאלו: עירוני, גשם, תיור ועד שניים המאפשרים לבחור לפי המשתמש את רמת בקרת האחיזה, בלימת המנוע וה־ABS.
הצג אינפורמטיבי מאוד, יש (וכמו באפריקה טווין) סידור מוזר מעט של שני צגים שמראים את המהירות במקרה שהצג הגדול עסוק רק בהצגת מפת ניווט. נראה גם שיותר מדי עורכי דין דרשו שבכל הנעה תאשרו בלחיצת מתג שאתם יודעים לרכוב או שקר כלשהו, ולכן צריך ללחוץ על הצג. סתם מטריד.
מניפים רגל
בכל אופן היתרון של אופנוע שהוא לא אדוונצ'ר מגיע כבר עם הנפת הרגל הראשונה מעל המושב; למרות המראה המסיבי גובה המושב כאמור נמוך והפער מורגש מאוד.
תפוקת המנוע זהה לזו שבאפריקה טווין — 102 כ"ס, 10.6 קג"מ — הוא עוצמתי, פעולתו חלקה בכל טווח הסל"ד וגם צליל הזמרה בבריטון ונעים. צריך לומר — הפטנט של גל ארכובה בזווית של 270 שנפוץ מאוד לאחרונה במנועי טווין מקבילי ומנסה להעניק את התחושה של מנוע V טווין, עושה את זה בהצלחה גם כאן.
אחד המאפיינים העיקריים של אפריקה טווין הוא באופציה לתיבה אוטומטית דו־מצמדית — מותקנת גם בפורזה 750, גם ב־X-ADV — בנוסף לתיבה הידנית הרגילה; ומכיוון שזה אוטו, נציין בפני הקוראים כי ככה מחליפים הילוכים באופנועים, ידנית (ובמקרה שלהם, רגלית).
ובכן, רבותי התיבה הדו־מצמדית הזאת מפתיעה בכל פעם מחדש כמה שהיא עובדת נפלא — מקלה על התנועה הצפופה בפקק ומבלי לעייף את היד המפעילה את המצמד, פועלת נפלא גם ברכיבה ספורטיבית, מאפשרת שילוב ידני, כוללת שני מצבי הילוכים לרכיבה מתונה או אגרסיבית.
זוהי מערכת מופלאה ממש שגם טהרני אופנוענות שמאמינים בהילוכים ידניים (רגליים) יתמכרו אליה בקלות, ודי קשה להבין מדוע מערכת כזו יש רק באופנועים של הונדה. בכל אופן, המחיר הוא 9 ק"ג ו־7000 שקלים, ומחצית מהרוכשים בוחרים בתיבה האוטומטית.
המתלים רכים יחסית — כמו שהם אמורים להיות באופנוע תיור שכזה, אבל עם בסיס גלגלים של 153.5 ס"מ, זווית היגוי של 26.5 מעלות ומפסע של 10.8 ס"מ — ואותם צמיגים מוטי פיתולים — הוא יציב מאוד בהטיה, מעניק הרבה מאוד ביטחון ובשמחת ההשכבות אפילו הגענו לשיוף קל של הגשש.
לקראת סיום נציין כי לאופנוע בלם חניה מכיוון שהתיבה הדו־מצמדית אינה מאפשרת השארת הכלי עם הילוך משולב, ובחנייה במורד הרי צריך משהו. הבעיה היא שאין חיווי בולט שאותו בלם חנייה במצב פעיל, כך שסביר מאוד כי התחלת רכיבה תיעשה כשהוא במצב זה, כך שמהר למדי הוא יפסיק להיות יעיל.
מוציאים מפתח
הונדה NT 1100 הוא אופנוע תיור משובח ומהנה להתנהלות ביחיד או בזוג, לרכיבה יום־יומית, ספורטיבית או לטיול, וכולל כבונוס גם זוג מזוודות תואמות.
אם אתם רוצים את יתרונות המבנה של אופנוע הרפתקאות, אין לכם אספירציות לרדת לשטח ואתם מוכנים לוותר על הסקס אפיל של המילה "אדוונצ'ר", תמצאו ב־NT1100 כלי שייתן לכם הרבה יותר בנוחות הנסיעה ובהתנהלות בכביש.
מחיר
ידני 97,000 שקליםאוטומטי 104,000 שקלים
(אחריות 24 חודשים לשניהם)