יצרנית הרכב הבריטית 'גורדון מארי אוטומוטיב' חשפה דגם נוסף, גרסה פתוחה למכונית העל ה"מוזלת" של החברה, ה-T.33.
כזכור, גורדון מארי, המתכנן הגאון מאחורי המקלארן F1 האגדית, החליט לייצר סדרת דגמים שתהווה שירת ברבור למנועי בעירה פנימית - כולם עם מנוע V12 מרכזי מתוצרת קוזוורת', תיבה ידנית ומשקל של קצת יותר מטון.
הדגם הראשון, T.50, שנמסר בימים אלו ללקוחות הראשונים, מהווה מעין גרסה מודרנית ל-F1, עם מושב נהג מרכזי, 663 כ"ס, קו אדום ב-12,100 סל"ד ומאוורר ענק מאחור ליצירת כוח הצמדה.
הדגם השני של החברה, T.33, קונבנציונלי יותר במבנה: רק שני מושבים, שימוש מופחת בחומרים אקזוטיים, 617 סוסים ומנתק הצתה ב-11,100 סל"ד ארציים...
שעת העכביש
גרסת הספיידר של ה-T.33 שהוצגה זה עתה, היא לא סתם קופה שהוסר לה הגג, אלא גרסה ייעודית שעברה שינויים מקיפים; כל פאנל מרכב מסיבי פחמן מקו הגלגלים הקדמיים לאחור הוא חדש, וגם מבנה וזווית השמשה הקדמית תוכננו מחדש כדי לסייע לכניסה וליציאה נוחות יותר מתא הנוסעים. התוצאה היא עיצוב קלאסי, פשוט ומאוד טהור, המעיד בבירור את ההשראה של גורדון מארי ממכוניות ספורט של שנות ה-60 דוגמת פרארי 250LM האיקונית.
צילום: GMA
קורות B קצרות יותר מאשר בקופה, וכך גם מכסה המנוע המרכזי, שאינו שקוף בספיידר. בגלל השינויים במבנה, נדרש גם תכנון מחדש של מערכת הפליטה וקירור המנוע. עם זאת, ולמרות הגג הפתוח, פתח יניקת האוויר (ראם אייר) דמוי השנורקל נשמר, ועדיין נראה נפלא. שינויים נוספים במרכב כוללים עיצוב מחדש של תאי המטען הצדיים, המוסתרים בכנפיים האחוריות.
פתיחת הגג הקשיח מתבצעת על ידי הסרת שני לוחות גג נשלפים עשויי קרבון, המאוחסנים בתא המטען הקדמי. ניתן גם לפתוח את החלון האחורי מאחורי תא הנוסעים, כדי לקבל תחושה יותר אוורירית וצרחות של 12 צילינדרים ב-Full HD.
הספיידר שומרת על ממדים מאוד קומפקטיים למכונית מסוגה: היא ניצבת רק 113.5 ס"מ מהקרקע, שזה נמוך יותר מכל דבר אחר בייצור סדרתי, רחבה ב-6 ס"מ בלבד מאלפין A110 (המכונית היומיומית של מארי, שהיוותה נקודת ייחוס לכיול השלדה) וכמעט זהה באורכה לפורשה בוקסטר.
צילום: GMA
מנוע וביצועים
דגמי ה-T.33 של GMA אומנם מוותרים על מאוורר ההצמדה החלוצי (במכונית כביש) של ה-T.50, אבל ה-V12 מופחת-ההספק של קוזוורת' עדיין מציע נתונים מדהימים: 617 כ"ס ב-10,250 סל"ד מנפח של 3.9 ליטר בלבד (ללא סיוע הגדשה) ו-46 קג"מ ב-6750 סל"ד. לכאורה, מנוע שזקוק להמון טורים כדי להציע את תנובתו, אולם 75 אחוז מהמומנט המרבי זמין כבר ב-2500 סל"ד, ו-90 אחוז מהמומנט נשמר בין 4500 ל-10,500 סל"ד.
תיבת ששת ההילוכים הידנית המשודכת אליו (מתוצרת Xtrac) היא הקלה ביותר מסוגה ושוקלת רק 82 ק"ג.
נתוני תאוצה ומהירות מרבית לא נמסרו במתכוון, כי לטענת מארי, זה לא העיקר כאן וכבר איבד משמעות היום ממילא - ואנחנו מסכימים איתו לחלוטין.
צילום: GMA
השלדה מבוססת, כמו בקופה, על מבנה אחוד מסיבי פחמן, ולטענת החברה תוכננה קודם כל כמכונית פתוחה מבחינת יעדי מינימום לקשיחות השלדה. עליית המשקל של הספיידר בהשוואה לקופה היא רק 18 ק"ג, והמשקל היבש עומד על 1108 ק"ג.
המתלים שומרים על תצורת עצמות עצה כפולות ומוותרים על בולמים אקטיביים - כי כשמכיילים נכון, הם לא הכרחיים. ההיגוי אלקטרו-הידראולי והבלמים קרבון-קראמיים, ובדומה לשאר דגמי החברה המיועדים לכביש, החישוקים עטופים בצמיגי מישלן פיילוט ספורט 4S קונבנציונליים - בניגוד לרוב המכוניות מסוגה. הרעיון הוא לחסוך בעלויות פיתוח ובעלויות/אספקה בעתיד לצרכן של צמיגים בתרכובת ייחודית לדגם.
צילום: GMA
גרסאות ומחיר
הספיידר היא הגרסת השנייה מבין שלוש שתוצע לדגם ה-T.33 (בעתיד תושק גם גרסת S קיצונית יותר), ובדומה לקופה, תיוצר ב-100 יחידות בלבד.
המחיר, 1.8 מיליון ליש"ט, גבוה ב-400 אלף ליש"ט מזה של הקופה - אך לטענת מארי, חלק גדול מזה נובע בשל האינפלציה, עליות מחירים אצל הספקים - והצורך להוציא עוד 20 מיליון ליש"ט על מבחני ריסוק כדי לעמוד בתקינה אמריקאית.
הספיידר תיכנס לייצור ב-2024, וכמו שמקובל בפלח הזה - קרוב לוודאי שעד שתקראו את השורות האלו כל היחידות כבר ימכרו.
צילום: GMA
