אזור הר חורשן, "ההר הירוק כל ימות השנה", שהוכרז כשמורת טבע עוד לפני קום המדינה, בימי המנדט הבריטי, מציע למטיילים שפע שבילים ברמות קושי שונות. כבר שלחנו אתכם לשוטט כאן לפחות פעם אחת, בשמורת אלונה, עם רכב "רך" יותר מהג'ימני, אבל מי שמשוטט כאן הרבה, יודע שתא השטח שבין בנימינה וזכרון יעקב במערב לבין כביש 6 במזרח, הוא לא רק אחד המרהיבים ביותר בצפון הקרוב אלא גם כזה שמציע אינספור אפשרויות לטיול – רגלי או רכוב, על שני גלגלים (עם מנוע ובלעדיו) או על ארבעה גלגלים, ברמות קושי שונות – כאשר הפעם העזנו קצת יותר עם שניים-שלושה קטעים בעבירות קשה יותר שידרשו הילוך כוח ויתר תשומת לב. גם הפעם, המסלול שלנו מתאים לגיחה קצרה ולא מחייבת, אפילו של יום שישי אחר הצהריים, וכולל אפילו אפשרות לטבילה קרירה ומרעננת, מה שהופך אותו למתאים במיוחד לימי הקיץ.
לאן מטיילים: שמורת אלונה והר חורשן.
אבני דרך במסלול: צומת עדה, כביש 653, כביש 654, נחל תנינים – עין אביאל ועין אבי, שמורת יער אלונה, נחל סנונית, יער חורשן, שמורת הר חורשן, בריכת הפרות, עין משרה, מעלה משרה, טיפוס לנ.ג. 186, ציר המוביל, מעבר מתחת לכביש 6, נחל שלף, עין מחוללים, רמות מנשה, כביש 6954.
אורך המסלול: כ-30 ק"מ.
עונה מומלצת: כל השנה. החורף הכי יפה אבל גם בוצי מאוד וייתכנו החלקות ושקיעות, קחו בחשבון – בחורף מומלץ לצאת בשני כלי רכב לפחות.
עבירות: קלה-בינונית רוב הזמן, עם כמה אתגרים נקודתיים ברמת בינוני+ עד קשה. בימים גשומים, רמת העבירות עולה דרגה אחת או שתיים בשל הבוץ הרב וסלעי הגיר המרצפים את שבילי שמורת אלונה והר חורשן שהופכים למשטחי החלקה – זהירות!!!
צילום: דרור ברלי
ניווט: בינוני. כל המסלול נע על שבילים ברורים ורובם גם מסומנים בצבע, אבל פה ושם אנחנו נוסעים גם על "שבילים לבנים" - וכדאי להיות ערניים שכן האזור מרושת בסבך שבילים שלאחרונה נערכות בהם עבודות תחזוקה, במהלכן יש שינויים בתוואי ונפרצים גם כמה צירים חדשים. הקפידו על סיפור הדרך. הניווט בשיטת
איפוס ספידומטר. סקירת המסלול התבצעה באמצעות מפות סימון שבילים מס' 4 ("הכרמל") ואפליקציית "עמוד ענן".
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול אינספור פינות חמד מוצלות.
שמירת טבע: לא להשאיר אשפה, לא לרדת משבילים (מדובר בשמורת טבע). גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: תחנת דור אלון, צומת עדה.
ציוד נדרש: רכב תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה, בגד ים.
מגבלות צה"ל: שמורת הר חורשן הינה שטח אימונים פעיל של צה"ל אולם הוא "יבש", כלומר, לא מתבצע כאן ירי-חי. המשמעות היא שעדיף לטייל כאן בסופי השבוע, אם כי ממש "לא-אסור" לשוטט בשמורה גם בימי אמצע שבוע, בהם סביר להניח שכל מיני פינות חמד מוצלות יהיו תפוסות על-ידי חפ"קים ותאג"דים למיניהם וכי תפגשו פה ושם חיילים מתאמנים.
הערות: בשטח נמצאים מטיילים ברגל, באופניים ועל גבי סוסים, אך גם רוכבי SBS, אופנועים וטרקטורונים שנעים במהירות גבוהה. היו זהירים.
צילום: דרור ברלי
סיפור הדרך
בכיכר של צומת עדה.
0.0 ק"מ. פונים לכביש 653 לכיוון גבעת עדה,
איפוס ספידומטר. בתחנת האוטובוס.
3.4 ק"מ, שמאלה לכביש 654 לכיוון אלונה.
5.3 ק"מ – 0.0 ק"מ. כיכר.
איפוס ספידומטר. כאן ממשיכים ישר לשביל כורכר בכיוון צפון. היישוב המרוחק שמולנו ב"שעה 11" שלנו – זכרון יעקב.
0.1 ק"מ. רוצים לטבול במים קרירים? פונים כאן ימינה לשביל צר. יש שתי פניות – זו הראשונה שנכון להיום פתוחה. השנייה, המרוחקת מעט פחות מ-50 מטרים, סגורה בשער של רט"ג ובעקבות הסגירה נפרצה הכניסה הזו. בעוד כמה עשרות מטרים תידרשו לרדת שמאלה בזהירות ולחצות את ערוץ נחל תנינים במעבר קצרצר ומעט תלול ולהמשיך לכיוון מזרח על השביל הצר לאורך ערוצו של נחל תנינים.
1.0 ק"מ. לאורך הערוץ סבך צמחיה עם פינות חמד ו"זולות" מרהיבות רבות על המים הצלולים והקרירים, שאמנם רדודים, אך עדיין מאפשרים טבילה מרעננת – מימינכם הראשונה שבהן. בהמשך יש עוד. מצאו לכם מקום להחנות את הרכב מבלי שיחסום את השביל הצר.
1.3 ק"מ מימין, זולה מקסימה נוספת – "בריכת ירדנה".
צילום: דרור ברלי
2.0 ק"מ. מימין – חלק מהזולות שמרכיבות את מקבץ הבריכות של עין אביאל. בשבתות עלול להיות כאן עמוס (לעין אביאל ניתן להגיע גם ברכב פרטי מכביש 6533). כאן השביל רחב מספיק על מנת להחנות את הרכב ולצאת להליכה קצרה, וגם – למי שמעוניין להמשיך בטיול, מאפשר לכם לפרסס לכיוון חזרה לנק' 4.
4.0 ק"מ – 0.0 ק"מ. שוב בנק' 4.
איפוס ספידומטר. פונים ימינה לשביל הכורכר, בכיוון צפון.
0.3 ק"מ – פונים ימינה ליד עץ ושיבר צבוע בכחול לשביל מסומן באדום. שימו לב – הסימון האדום בפועל אינו תואם לזה שבמפה (במפות, האדום הוא דווקא השביל הצר שצמוד לערוץ נחל תנינים, בעקבות סגירתו לרכב בשערים על-ידי רט"ג, הועבר הסימון לשביל בו אנו נוסעים כעת).
1.2 ק"מ. צומת משולש. פונים כאן שמאלה לנסיעה לאורך כרמי גפנים.
2.8 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת.
איפוס ספידומטר. פונים שמאלה עם השביל המסומן באדום.
0.4 ק"מ. צומת T. כאן פונים ימינה, עם השביל המסומן באדום.
0.9 ק"מ. פיצול בשביל. כרצונכם – השבילים נפגשים שוב כעבור 200-300 מטרים. אנחנו בחרנו בשמאלי, על תוואי השביל האדום.
1.3 ק"מ. חוצים מנע-בקר. עכשיו כדאי לשלב מצב LOW בתיבת ההעברה – כי מכאן מתחיל קטע העבירות הראשון בטיול, עלייה מתונה אך ארוכה ועתירת בולדרים גדולים, חריצים, בורות והצלבות שרודפים זה אחר זה לאורך 600 מטרים של שכרון-מתלים ודיפרנציאלים. הג'ימני שלנו חגג כאן, אבל קטע הדרך הזה בהחלט יאתגר כלי רכב נמוכים בעלי מתלים קצרי־מהלך. מתקשים?.... חוששים לשלמות הפגושים והמפתנים?.... רצוי להיעזר במכוון חיצוני.
צילום: דרור ברלי
1.9 ק"מ. צומת אדום-שחור. סוף העלייה המאתגרת, אפשר לנשום.... אם כי אנו ממליצים להישאר ב-LOW. שביל שחור חוצה, אנו ממשיכים ישר על השביל האדום.
2.4 ק"מ. צומת. אנחנו ממשיכים ישר בירידה מתונה. סימון השביל מתחלף מאדום לשחור.
2.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. פיצול.
איפוס ספידומטר. אנחנו בוחרים בשביל הימני, עוברים במנע בקר (בזהירות לכלי רכב נמוכים) ומתחילים לטפס בעלייה מתונה.
0.8 ק"מ. צומת שחור-אדום. פונים ימינה לשביל האדום.
1.2 ק"מ. צומת אדום-שחור משולשת. פונים שמאלה ושוב שמאלה לשביל השחור. שימו לב – יש כאן שנני שבילים שפונים שמאלה, אנו בוחרים בעליון, הימני מבין השניים, שמוביל למעין "רחבה" גדולה, שפופולרית מאוד בקרב בלייני "מסיבות טבע".
"מסיבות טבע" בהר חורשן. הרחבה אליה הגעתם כעת, שבעבר הייתה מלאה בעדרי בקר שריצפו אותה בתוצרתם הריחנית, פופולרית מאוד לאחרונה על מארגני מסיבות טראנס/"מסיבות טבע" שמחפשים אחר מקומות רחבי ידיים אך מבודדים ונידחים מספיק על־מנת לקיים בהם את האירועים הנ"ל, שבשל חשד לשימוש בסמים, לא מתקבלים בעין יפה על-ידי רשויות החוק - ומצד שני, שלא יהיו מרוחקים וקשים מדי לגישה, מה שיגרום למבלים לא להגיע אליהם.
אזור שמורת אלונה/חורשן נמצא קרוב למרכז ומהווה אבן שואבת לחובבי המסיבות הללו, שמצליחים להגיע לרחבה הנ"ל בדרך-לא-דרך גם בכלי רכב פרטיים נמוכים. לא פעם ולא פעמיים כשעברנו כאן, מסיבה רועשת הייתה עדיין בעיצומה. סך הכל המבלים עסוקים בריקוד אקסטטי ולא מפריעים לאף אחד, הבעיה היחידה היא כמויות הזבל והטינופת שעשויות להישאר – בדרך-כלל המארגנים, שלא מעוניינים לייצר "חתימה גבוהה" ואנטגוניזם, דואגים לנקות את השטח אחריהם היטב-היטב.
צילום: דרור ברלי
1.6 ק"מ. משמאל – אחת מפינות הקפה/מנוחה המשובחות ביותר. עצים מצלים, נוף מרהיב, אפילו שני "מזבחות" מאבן שמתפקדים נפלא כשולחנות. ויש הרבה מקום גם לקבוצה גדולה. מה עוד צריך?
1.7 ק"מ. פונים ימינה בירידה. במפה כתוב "עבירות קשה" אך בפועל – לא עבירות ולא קשה ושום דבר דרמטי אפילו לרכבי פנאי נמוכים.
2.0 ק"מ. צומת משולש – פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה. בחורף תמצאו כאן שלולית יפה וגדולה.
2.5 ק"מ. צומת. פונים כאן ימינה.
4.0 ק"מ. צומת. השביל האדום פונה כאן שמאלה. אנחנו ממשיכים ישר, על קטע שביל "לבן" (לא מסומן בצבע).
4.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. מעין "רחבה" יפה.
איפוס ספידומטר. כאן פונים ימינה בשביל מסומן בירוק. חוצים פה ושם חריצים בעומק משתנה.
0.3 ק"מ. צומת. פונים שמאלה, לכיוון צפון.
0.6 ק"מ. פיצול בשביל, פנו בשביל הימני.
0.8 ק"מ. צומת, ליד "בריכת הפרות" – בריכת מים הנקווית כאן בימי החורף. מסביב לבריכה סוללת עפר ומאחוריה משטח המשמש למרעה בקר. פונים ימינה ושוב ימינה.
בזמן שאתם מטיילים במשעולי הר חורשן, תיתקלו הרבה יותר מפעם אחת בבקר הרועה בר בשטח. חלק מהפרות נראות קצת מוזר, אפרפרות, גבוהות, בעלות שכמות בולטות כמעין "דבשת". מדובר בפרות מגזע אוסטרלי הנקרא "ברהמה" שמקורותיו בכלל בהודו, שהובאו לארץ על ידי מגדל בקר ממושב עמיקם הסמוך. למרות שאינו נראה מפוטם, מדובר בזן בקר המיועד ספציפית לבשר, הרועה חופשי בשטח (ומשאיר את תוצרתו הריחנית בכל פינה – כל אזור בריכת הפרות והרחבה הסמוכה אליו אינו אידיאלי לעצירות קפה, בלשון המעטה. כי הריח, נו...).
1.0 ק"מ. פיצול. פונים בשביל הימני, ישר, בירידה. השביל הזה, שעד לא מזמן היה משובש ומטלטל ונאלצתם לנהוג בו לאט ובזהירות ולחצות אינספור חריצים, שוטח והפך לנוח.
1.5 ק"מ. צומת. למרגלות "המעלה הלבן" שמשמאלנו (מעלה קשה ומסוכן, מתאים רק לכלי רכב "גיבורים" בעלי צמיגי שטח מלא, נעילות דיפרנציאל ומרווח גחון ראוי – וגם אז הוא קשה ומסוכן....). אנו פונים ימינה במנע-בקר ומיד שוב ימינה בירידה. משמאלנו עין משרה.
1.8 ק"מ. צומת. פונים ימינה בשביל כבוש היטב.
1.9 ק"מ צומת. ליד שדה. כאן פונים ימינה. בתחילה הדרך נוחה וחלקה, אולם מהר מאוד הופכת למשובשת ומאתגרת. שלבו למצב LOW בתיבת ההעברה. חוצים מנע-בקר ומתחילים בטיפוס לכיוון
נ.ג. 186
2.3 ק"מ. משמאל, שלט "שמורת טבע אלונה" ושביל חדש שנפרץ לא מזמן – אמנם מעט תלול, אבל בהחלט אלטרנטיבה קלה ורגועה יותר לאתגר העבירות השני שלנו להיום, המעלה המסולע בו אנחנו מטפסים שבתפריט שלו מדרגות אבן, דרדרת, סלעים גדולים, בולדרים, הצלבות. מכל טוב. נדרשת תנועה איטית וזהירות על צמיגי חתך נמוך ועל גחונות של כלי רכב נמוכים.
צילום: דרור ברלי
2.7 ק"מ סוף העלייה, הישארו עם LOW משולב, כי זה לא סוף השטח המשובש... צומת T, פונים שמאלה.
3.0 ק"מ – 0.0 ק"מ. שביל משמאל.
איפוס ספידומטר. לכאן מגיעה הדרך החדשה שנפרצה לא מכבר, שמגיעה לכאן מנק' 33. ממשיכים ישר לכיוון מזרח.
0.1 ק"מ. צומת. אנו פונים כאן שמאלה לכיוון נ.ג. 186 ושוב שמאלה, לאתגר העבירות השלישי שלנו – עליה טכנית ומאתגרת. כאן יש עליה רצופה מכל טוב מכשולים מסולעים, כולל גם כמה מדרגות גבוהות במיוחד לשעשועי עבירות עבור כלי רכב משופרים. חלק מהאתגר הוא גם לאתר נתיב התקדמות. עבור אלה שמגיעים לכאן כדי לטייל ולא כדי לאתגר את הרכב, יש גם שביל עוקף נוח בהרבה המתפתל מצד ימין.
0.5 ק"מ. על פסגת נ.ג. 186. בסיום הביקור במקום שבים על העקבות – ושוב, ניתן לדלג מסלע לסלע בנתיב המאתגר או להתפנק על השביל העוקף הנוח בהרבה.
נ.ג. 186/גבעת הבקתה. גבעה נישאה בגובה 186 מטרים מעל פני הים, "אל מנארה" בשמה הערבי, שלפני שנים רבות עמדה על קצה המדרון הצפוני שלה בקתת קורות עץ בסגנון אלפיני שנבנתה על ידי בני קיבוץ רמות מנשה הסמוך (הקיבוץ נמצא מעבר לכביש 6 העובר ממזרח לגבעה). הבקתה הוצתה ונשרפה כבר מזמן, אך בפי נהגי השטח הוותיקים המקום עדיין נקרא "גבעת הבקתה". יש כאן גם שרידי אתר ארכיאולוגי והסברה היא שהמקום שימש כאתר קבורה או פולחן בימי קדם. במקום תצפית היקפית מרהיבה של כל אזור רמות מנשה והר-חורשן. על המדרון הצפוני הצופה לנחל דליה יש שביל דרדרתי תלול המטפס אל ראש הגבעה, שנודע כאתר עלייה לרגל לחובבי אקסטרים מוטורי לסוגיו – ג'יפים, SBSים, אופנועים וטרקטורונים, שמנסים לטפס בו – זהירות! השביל מסוכן ביותר, הטיפוס ברכב אסור ומסוכן וכבר גבה קורבנות!
0.9 ק"מ. סוף הירידה, סמוך לנק' מס' 36. פונים שמאלה לכיוון שלט "צאתכם לשלום" ועוברים במנע בקר. יורדים בשביל משובש לאורך חממות. הישארו ב-LOW, הציר משובש ואיטי.
1.4 ק"מ. צומת T, על ציר המוביל המסומן בכחול. אפשר לצאת מ-LOW. כאן פונים שמאלה בירידה.
1.7 ק"מ. צומת. מימין – מתקן שאיבה של "מקורות". משמאל – השביל מושך מערבה לאורך נחל דליה, למרגלות המדרון הצפוני של נ.ג. 186. אנו ממשיכים ישר, לכיוון שלט "שמורת טבע נחל דליה ויובליו".
צילום: דרור ברלי
2.2 ק"מ. חוצים במנהרה מתחת לכביש 6. דמיינו את הימים של טרום סלילת כביש 6, בהם השטח היה רחב ידיים ובלתי-מופרע...
2.4 ק"מ. צומת. מול שלטי "שטח פרטי". אנו פונים ימינה עם הסימון הכחול וחוצים מנע-בקר.
3.7 ק"מ. השביל מתפתל בין עצים גבוהים. מימין נביעת מים – זהו עין מחוללים.
עין מחוללים. מעיין שנובע כל השנה בערוצו של נחל שלף, אחד מיובליו של נחל דליה, בדיוק מדרום לצומת. נביעת משנה צמודה לשביל העפר שממזרח עם סימון השבילים הכחול. מלבד בקיץ, יש גישה נוחה לתוך הנחל, מקום נוח לעצור ועצי אקליפטוס מצילים. קיבל את שמו מפסטיבלי המחולות שהתקיימו באמפי של קיבוץ דליה.
4.0 ק"מ. צומת כחול-שחור. פונים שמאלה בשביל המסומן בשחור.
4.1 ק"מ. פונים ימינה בשביל השחור דרך מנע-בקר ומיד שמאלה בעליה עם הסימון השחור. השביל חוצה חורשת אורנים מצלה ונעימה שמעניקה אוירה מכושפת במקצת. משמאל – בית העלמין של קיבוץ רמות מנשה.
5.2 ק"מ. צומת T. שמאלה לכיוון כביש 6954.
5.3 ק"מ. אחרי שחצינו שביל להולכי רגל, מגיעים לכביש 6954, מעט לפני שער הכניסה לקיבוץ רמות מנשה הנמצא משמאל. סוף מסלול.
ימינה – לכיוון יקנעם וכביש 6.
סוף מסלול.
צילום: דרור ברלי
