300 אלף איש התאספו באותו היום, 11 ביוני 1955, לאורך 13.5 הקילומטרים של מסלול לה סארת', כדי לצפות במרוץ המכוניות המפורסם "מרוץ 24 השעות של לה-מאן". המאבק הצמוד בשנה שעברה בין יגואר לפרארי עדיין הדהד והפעם הציפייה היא לקרב משולש. השחקנים הבולטים מבין 60 הרכבים שזכו להשתתף, היו מחזיקת התואר, פרארי שהגיעה עם מכונית חדשה, ויגואר עם הדי טייפ שקיבלה מנוע חדש. אליהן הצטרפה גם מרצדס.
מרצדס שניצחה בשנה שעברה את אליפות העולם בפורמולה 1 וכעת הובילה את האליפות הזו עם צמד הנהגים חואן מנואל פאנג'יו וסטרלינג מוס. מנסה להוכיח שהתאוששה ממלחמת העולם השנייה וצוות המהנדסים שלה הביא לאליפות העולם למכוניות ספורט, חידושים בדמות מערכת הזרקת בנזין, מרכב שעשוי כולו מגנזיום קל משקל ומעצור אויר.
ב-1923 המהירות המרבית של המכוניות במסלול זה הייתה כ-100 קמ"ש, ב-1955 המהירות המרבית היא כ-290 קמ"ש. יגואר היחידה עם מעצורי דיסק, אותם חשפה לעולם לפני שנתיים, אולם יתר המתחרים עדיין לא אמצו את השיטה ומשתמשים בבלמי תוף, שאינם יעילים באותה מידה במהירויות האלו. מרצדס התקינה ברכבים שלה מדף הנפתח בלחיצת כפתור ומשמש כמעצור אויר. התקן זה התגלה כלא יעיל בבלימה אך תורם ליציבות ומאפשר להיות מהיר יותר בפניות.
המסלול שניזוק קשות במלחמת העולם השנייה, עבר שיפוצים נרחבים בתחילת השנה, אבל לא שינוי מהותי, שיתאים אותו למהירות הגבוהה של המכוניות בעידן הנוכחי. יתרה מכך, השיפוץ שכלל הוספת מוסכים ונתיב עצירה על חשבון רוחב המסלול והוספת מקומות ישיבה רבים בקרבה למסלול, התגלה כגורם מכריע בתוצאות התאונה.
פרארי הגיעה למרוץ עם שלישיית 735LM שתוכננו במיוחד ללה מאן כפי שמרמז השם. קסטלוטי נהגה, מציג את זמן ההקפה המהיר ביותר באימונים, מקדים בשניה את פאנג'יו ותופס את המקום הראשון לזינוק.
מרצדס מגיעה עם טריו 300SLR שתוארו על ידי מומחים כמכוניות הספורט הטובות בעולם. לרכב המוביל, הם מציבים את הצמד סטרלינג מוס הבריטי ופאנג'יו הארגנטינאי, לרכב השני הם מציבים את צמד נהגי הפורמולה 1 הנוספים של מרצדס, קארל קלינג הגרמני ואנדרה סימון הצרפתי ולרכב השלישי הם מצוותים את ג'ון פיץ' האמריקאי ואת פייר לאבה הצרפתי, במה שנתפס בעיני רבים אז כצעד פוליטי שלאחר מלחמת העולם השניה. פיץ' נחשב כנהג מירוצי סיבולת מנוסה ואילו לאבה, המבוגר שבנהגים (49) מוכר בעיקר הודות לזה שנהג 23 שעות רצוף במרוץ מלפני שנתיים ולמרות שלא ניצח מעולם, הוא ידוע כנהג שמכיר את לה סארת' ככף ידו, כי השלים במשך השנים את מספר ההקפות המצטבר הרב ביותר במסלול.
יגואר הגיעה למרוץ עם שלושה רכבים. לרכב מספר 6 צוות הנהג הצעיר איבור בוב לנהג המוביל מייק הות'ורן, מנצח מירוצי גראנד פרי. טוני רולט ודאנקן המילטון מנצחי המירוץ מ-1953 ברכב מספר 7 ונהג המבחן נורמן דיוויס ונהג הפורמולה דון באומן ברכב מספר 8.
לקבוצת יגואר הייתה אסטרטגיה ברורה. לאור זה שפרארי משתמשים השנה במנוע הזהה למנוע רכבי הפורמולה 1, הם צופים להם בעיות אמינות. מבחינתם המתחרה בעל הסיכוי הגדול ביותר לנצח את המרוץ היה פאנג'יו. הם סבורים כי הדרך הטובה ביותר להשיג ניצחון קבוצתי, היא ללחוץ על פאנג'יו במטרה שינהג מהר מידי ויהרוס את המכונית. הם מחליטים כי מייק הות'ורן המהיר יתחיל את המרוץ בקצב גבוה של מרוץ גראנד פרי וכך ימשוך את פאנג'יו לעשות טעות שתביא לפרישתו, גם במחיר של פרישה מוקדמת של הות'ורן בעצמו.
כך יצא לדרכו המירוץ הקטלני ביותר בהיסטוריה.
החל משעות הבוקר הקדימו צופים רבים להגיע כדי לתפוס מקום טוב למרגלות היציע שמול רחבת הטיפולים. מצוידים בכיסאות וסולמות הם החלו למלא את המשטח שבין היציע החדש לבאלות החציר התוחמות את המסלול. בשעות הצהריים כבר נראו עשרות אלפי אנשים לצדי הכבישים שנסגרו לתנועת הציבור ויהיו מעתה מסלול מירוצים. בשעה 15:50 דחפו הצוותים את הרכבים והציבו אותם בעמדות הזינוק שלאורך ישורת הזינוק.
המירוץ הוזנק כמתוכנן בשעה ארבע אחה"צ בדיוק. 60 נהגים רצים לעבר הרכבים מזנקים פנימה, מניעים ומתחילים להאיץ. אלו שברכבם מותקנת חגורת בטיחות נמנעים מלחגור אותה. כולם מזנקים במהרה פרט לפאנג'יו שמכנסיו נתפסו בידית ההילוכים. הפרארי של קסטלוטי שועטת קדימה ומתרחקת. כעבור מספר שניות הות'ורן כבר במקום השני כשפאנג'יו עוד מפלס את דרכו בין כל הרכבים האיטיים יותר. בהקפה החמישית הפערים הסתדרו כשהרכבים של פרארי, מרצדס ויגואר דוהרים קדימה, מתנתקים מהדבוקה ותיכף מגיעים אל הסמנים האחוריים, אלה עם המנועים קטני הנפח, שכבר בפיגור של הקפה שלמה.
במשך כ-70 דקות קסטלוטי הוביל את המירוץ כשהות'ורן ופאנג'יו מזנבים בו. בלימה רשלנית של הפרארי מאפשרת לצמד לעקוף אותו ולהתרחק במשך השעה הבאה תוך כדי שהם שוברים שוב ושוב את שיא המסלול ומחליפים לסירוגין את ההובלה ביניהם.
בהקפה ה-34 הצוות של יגואר סימן להות'ורן שעליו לעצור לתדלק.
התאונה
בשעה 18:26 לקראת השלמת ההקפה ה-35, הות'ורן המוביל עוקף את לאבה, נהג המרצדס שבפיגור של הקפה. מספר שניות לאחר מכן לאנס מקלין הנוהג באוסטין הילי האיטית יחסית מבחין ביגואר המתקרבת וזז ימינה על מנת לאפשר לו לעקוף. הות'ורן עוקף את מקלין ומיד חוזר לצד הימני ומאט בנחישות כדי לעצור לתדלק.למקלין שהופתע מעוצמת הבלימה של היגואר המצוידת בבלמי דיסק, לא נותרה ברירה אלא לסטות בחדות שמאלה תוך כדי שהוא בולם, בניסיון להימנע מפגיעה בטוחה ברכבו של הות'ורן. למרבה הצער, הנתיב השמאלי לא היה ריק. פייר לאבה שהגיע במהירות של 200 קמ"ש, התנגש מאחור ברכבו של מקלין. עוצמת הפגיעה גרמה לרכב המרצדס להתרומם באוויר ולעוף לעבר המשטח שהפריד בין היציעים למסלול, תוך כדי שהוא מתפרק ומתחיל לבעור.
מנוע הרכב וחלקים נוספים שהתנתקו ממנו התעופפו בוערים לעבר היציעים כשהם מותירים שובל של הרס ומוות. 83 צופים נהרגו ולמעלה ממאה נפצעו. לאבה נהרג במקום. מקלין נהג האוסטין באופן מפתיע לא נפגע, למרות שרכבו הסתחרר עשרות מטרים קדימה תוך כדי שהוא פוגע בצמד מרשלים, צלם ושוטר שעמדו לצד המוסכים ופוצע אותם קשה. הות'ורן שהבחין ברכב המסתחרר של מקלין ובכדור האש משמאלו שנוצר מפיצוץ מיכל הדלק של המרצדס, פספס את נקודת העצירה והמשיך הקפה נוספת. פאנג'יו שהיה עד לתאונה והצליח להתחמק ממנה, העיד כי הוא ניצל הודות לזה שרגע לפני הפגיעה לאבה הספיק להרים יד כדי להזהיר אותו.
המקום היה נראה כשדה קרב אפוף עשן. אנשים צרחו ובכו כשהם רצים לכל עבר ומחפשים את יקיריהם. המכונית ההרוסה בערה במשך שעות, סגסוגת המגנזיום ממנה בנויה המרצדס, בלתי ניתנת לכיבוי. ניסיונות הכיבוי באמצעות מים רק החמירו את המצב ויצרו פיצוצים קטנים המפזרים כדורי מתכת בוערים על צוותי הכיבוי. אנשים רבים החלו לסייע לצוותי הרפואה בפינוי הפצועים. כומר החל להקריא למול פצוע אנוש שנזנח בשטח. שורות ארוכות של מתים אלמוניים החלו להיווצר בעורף היציע.
ואם כל זה לא הצליח לזעזע, כשלוש עשרה דקות לאחר התאונה הקטלנית, דיק ג'ייקובס נהג ה-MG איבד שליטה כ-400 מטר לפני מוקד הזוועה, התגלגל ונחת הפוך, כשהרכב בוער. ג'ייקובס שרד את התאונה, אך נפצע קשה ומעולם לא התחרה שוב.
המירוץ המשיך להתקיים כרגיל. נהגים השלימו הקפה ועוד הקפה תוך כדי שהם מתמרנים בזהירות בין רכב הכיבוי לרכב המרוסק של מקלין והשברים שעל המסלול. לאף אחד מהם לא היה ידוע גודל הטרגדיה. מנהל המירוץ מאוחר יותר יעיד שהפסקת המירוץ הייתה גורמת לעומסי תנועה שהיו מונעים את הגעתם של רכבי ההצלה ופינוי הפצועים לבית החולים.
הות'ורן שהזדעזע מהתאונה והתמלא ברגשות אשם, ביקש שיחליפו אותו בזמן עצירת התדלוק. מאוחר יותר כשהוא נחוש לא לאפשר לקבוצה גרמנית לנצח, הוא חזר לנהוג כשהוא מאתגר את פאנג'יו המוביל.
כעבור מספר שעות החלו להתבהר ממדי האסון. במרצדס הבינו שגם ניצחון יחשב להפסד מבחינת יחסי ציבור. לאחר התייעצות טלפונית עם המטה בשטוטגרט, החליטו במרצדס לפרוש מהמירוץ כדי להימנע מהביקורת הצפויה ולאות הזדהות עם הקורבנות. הם ניסו לשכנע את הקבוצות האחרות לפרוש אך כל הקבוצות המשיכו במירוץ. במהלך הלילה רכבי פרארי פרשו בזה אחר זה מסיבות טכניות.
למחרת בבוקר כבר החלו טקסי הלוויה. ב-16:00 חצה ראשון את קו הסיום מייק הות'ורן שניצח את המירוץ. בכותרות העיתונים שהתנוססו מעל תמונתו של הות'ורן הנראה חוגג עם בקבוק שמפניה, נכתב בסרקסטיות "לחיים מר הות'ורן".
בעקבות התאונה פרשה מרצדס בסיום העונה מהשתתפות בתחרויות מוטוריות עד לשנת 1989, יגואר סגרה את סדנת המירוצים שלה וחזרה ללה מאן רק כעבור 30 שנה. המירוץ הבא בנורבורגרינג בוטל. בצרפת, גרמניה ומדינות נוספות הושהו המירוצים עד להתקנתם של אמצעי בטיחות וארגון מחדש של הגופים הממונים על כך. בשווייץ הופסקו מירוצי המכוניות לחלוטין, ורק בשנים האחרונות חלו הקלות בעניין. חלק מהנהגים פרשו ממירוצים. הושמעה ביקורת רבה כלפי הות'ורן שנחשב כמי שגרם לתאונה. ועדה מיוחדת קבעה שאף אחד מהנהגים לא היה אחראי למצב והאשם בתאונה הוא התכנון הלקוי של המסלול ובעיקר החוסר בנתיב האטה נפרד לאזור המוסכים.
התאונה עוררה שאלות לגבי התכנון של כלי הרכב המשתתפים. נוספו אמצעי חובה כחגורות בטיחות וקשת התהפכות. המסלול בלה מאן עבר טיפול ושדרוג משמעותי בטרם הוכשר שוב למירוץ המסורתי שמתקיים עד היום. עוד באותה שנה נהרסו כליל המוסכים והיציעים שמעל ונבנו מחדש במיקום מרוחק יותר שאפשר את הרחבת המסלול ויצירת נתיב נפרד לעצירה. האסון שפך אור על היעדר אמצעים יעילים לשליטה בקהל באירועי ספורט בכלל ובספורט מוטורי בפרט.
ספיישל לה מאן
- סיקור מירוץ לה מאן 2023 - אוהד אלגוב- מכונית לה מאן מונעת מימן - ניצן רז
- מסורות וכללים ייחודיים - ירון תייר
- השיאים - ירון תייר
- עלייתה ונפילתה של גרופ C - ירון תייר
- המסלול - ירון תייר
- היסטוריית מרוצי הסיבולת - ירון תייר
ג'ון פיץ' שותפו של לאבה למכונית נעשה שגריר של בטיחות והקדיש את חייו למחקר ופיתוח אמצעים להגברת הבטיחות בדרכים, כמחסומים סופגי אנרגיה ומערכות בטיחות למשאיות. מתקנים שפיתח הצילו חיים של רבים וממשיכים להציל עד היום.