אומרים שמרוץ המכוניות הראשון נעשה ביום שבו המכונית השנייה ירדה מפס הייצור.
אם רוצים לדייק בפרטים, אז המרוץ הראשון המתועד נערך בצרפת, מפריז לרואן ב-22 ביולי 1894.
מאז ועד היום משמשים מרוצי המכוניות (מלבד הכיף שבדבר) כמבחן בקצב מואץ של הביצועים והאמינות של המכונית. השאיפה לנצח במרוצים הניעה את היצרן למצוא פתרונות טכנולוגיים ולשפר את ביצועי המנוע ועמידות המרכב. תוך זמן קצר נערכו מרוצים לשם הספורט וספורט כידוע דוחף להישגיות ושיפור ביצועים (התירוץ הזה לא עבד כשרכזת השכבה שאלה מדוע אני משחק בכדור במקום להיות בכיתה).
במרוצת השנים היה זה הספורט שהביא את החידושים שיושמו בהמשך במכוניות הנוסעים. אם זו תיבת הילוכים רובוטית (פרארי) או מערכת לאגירה חשמלית של אנרגיה קינטית (וויליאמס), אפילו השימוש במראה אחורית נעשה לראשונה במכונית מרוץ. קצרה היריעה מלמנות את כל השיפורים שהביא הספורט המוטורי לתחבורה, אבל עיקרי הדברים הם, יעילות אנרגטית, שליטה ובטיחות.
צילום: FIA
מרוצי סיבולת
אם נחפש רכיב אחד במכונית שמשפיע באופן מהותי על שלושת העיקרים האלו, יהיה זה הצמיג. לא פחות מהתחרות בין המכונות, עודד הספורט את התחרות בין יצרניות הצמיגים לפתח כאלו שאוחזים ועמידים יותר ויותר.
בתחילה התקיימו המרוצים בדרכים בין עיר אחת לאחרת. ב-1903 התרחשה תאונה קטלנית במרוץ מפריז למדריד. בעקבות התאונה נאסרו מרוצים בדרכים ציבוריות בצרפת. שוב צרפת, אז למען הסדר ההיסטורי נציין שמרוצי מכוניות התפתחו במקביל בכל העולם, אפילו בארצות הברית. כשמשרשרים אחורה את ההיסטוריה המוטורית בשיחות עם חברים בישראל, קל למצוא את הנתיב לפריז, אולי כי שם משרדי ה-FIA? אז נשאר בצרפת.
צילום: La Vie au Grand Air
לה מאן
המרוץ הראשון התקיים בתאריכים ה-26 וה-27 במאי 1923, בכבישים ציבוריים שמסביב לעיר לה מאן שנסגרו לתנועת כלי רכב שאינם לוקחים חלק בתחרות ויצרו מסלול ארעי. בתקופה זו נושא הבטיחות היה בסטנדרטים של... נו סטנדרטים של אז, לראות רוכב אופנים שחוצה את המסלול או קבוצת ילדים היושבת לשפת המסלול היה מחזה שכיח.
את המרוץ ארגן מועדון המכוניות של סארת' (על שם הנהר שעל שמו נקרא המחוז וגם המסלול), שמאוחר יותר שינה את שמו ל-Automobile Club de l'Ouest מועדון המכוניות של המערב; או בקיצור ACO. נכון להיום אליפות העולם במרוצי סיבולת, WEC עדיין מנוהלת על ידי גוף זה הכפוף ל FIA .
במקור תוכנן המרוץ להיות אירוע שנמשך שלוש שנים, כשהמכונית המנצחת תהיה המכונית אשר גמעה את המרחק הגדול ביותר בחיבור שלושת המרוצים. בשנת 1928 הרעיון נזנח, והוחלט שהמרוץ יהיה חד שנתי, ובכל שנה תוכרז המכונית אשר נסעה את המרחק הרב ביותר במשך 24 שעות, כמנצחת.
צילום: Agence Rol
בתקופה זו שלפני מלחמת העולם השנייה בלטו יצרנים כבנטלי, אלפא רומיאו ובוגאטי.
המרוץ מתקיים אחת לשנה בחודש יוני מאז שנת 1923, אז הצרפתים וכל השאר חוגגים השנה את חגיגות ה-100 שזו סיבה למסיבה. למעשה המרוץ הזה לא יהיה המרוץ ה-101 אלא המרוץ ה-91 מכיוון שבשנת 1936 הוא בוטל עקב שביתה כללית בצרפת ובשנים 1940-1948 לא התקיים המרוץ בגלל מלחמת העולם השנייה.
מרוץ 24 השעות של לה מאן היווה מקור השראה למרוצים רבים בעולם ועד היום הוא חלק עיקרי וחשוב באליפות העולם למרוצי סיבולת, באופן כזה שהוא נחשב ליוקרתי יותר מהסדרה שהוא חלק ממנה ה-WAC. מרוץ לה מאן בדרך כלל יהיה הסבב השלישי או הרביעי באליפות כשמרוצי 6 השעות של תחילת העונה במסלולים האחרים יהיו הכנה לדבר האמיתי. הגוף המפקח, ה-FIA, צמח לצד המרוצים האלו. הוא החל כאיגוד של מועדוני רכב מרחבי צרפת ונהיה לכוח בין לאומי לאחר מלחמת העולם השנייה.
צילום: FIA
הפיצול
בשנים הראשונות השתתפו במרוצים אלו מכוניות נוסעים "רגילות" עם שיפורים ובהמשך גם מכוניות מרוץ ייעודיות שנבנו במיוחד למטרה זו, חלוקת הקטגוריות נעשתה לרוב על סמך נפח מנוע ולאו דווקא חלוקה על פי תצורה. לחלק מהיצרנים פחות התאים להתחרות עם רכב שאינו דומה לזה שהם מייצרים ומצד שני היו יצרנים שכל עניינם היה מכוניות מרוץ. ב-1950 נוסדה 'פורמולה 1' כסבב של מכוניות מרוץ חד מושביות וב-1953 נוסדה אליפות העולם למכוניות ספורט, כשבהמשך החליפה את שמה לאליפות העולם במרוצי סיבולת.
חלק מהיצרנים השתתפו במקביל בשתי האליפויות וחלקם נאלצו לבחור באחת, משיקולי תדמית וכמובן משיקולי תקציב. בתקופה זו הייתה במרוצי הסיבולת שליטה מוחלטת של יגואר ובהמשך של פרארי.
עם השנים עלתה קרנה של אליפות הפורמולה 1 וכדי להמשיך ולשמור על עניין באליפות העולם במרוצי סיבולת, החלו ה-FIA לבצע שינויים בחלוקת הקטגוריות ובהסרת ההגבלות בקטגוריות הבכירות, בין השאר כדי לאפשר השתתפות של מתחרים מהיבשת החדשה.
צילום: FIA
בשנת 1963 נוספה קטגוריה למכוניות אב טיפוס, כאלו שאינן בייצור סדרתי ובשנת 1966 ה-FIA הסדיר חלוקה לקבוצות, כשקבוצה 5 כללה רכבים שעברו שינויים קיצוניים ונדרשה בכמות של 25 רכבים בייצור סדרתי וקבוצה 6 הייתה לרכבי אבטיפוס. בקבוצה 4 יכולתם למצוא מכוניות ספורט ומכוניות תיור בייצור סדרתי, מה שלימים תהיה קטגוריית GT.
בשנים אלו הספורט פרח והביא לעולמנו אגדות מוטוריות כפרארי 250 GTO , פורד GT40 ופורשה 917.
בטח צפיתם בסרט פורד נגד פרארי, עלילת הסרט מתרחשת בדיוק בתקופת הפריחה של האליפות בתחילת שנות השישים אל שנות השבעים, עם ריבוי יצרנים ומתחרים מרחבי העולם. אז כבר הייתה הבדלה ברורה בין רכבי GT שהיו דומים לרכב "רגיל" שאצלך בחניה לבין רכבי האבטיפוס שהזכירו יותר ויותר כלים מעולם התעופה.
ואז הגיעה 1982. בשנה הזאת הציג ה- FIA חלוקה מחדש של הקטגוריות כשגרופ A מגדיר את המכוניות "הרגילות", את גרופ B הקיצונית שאנו מכירים מהראלי ואת גרופ C. אבל על גרופ C צריך אייטם מיוחד.
והכנו כזה.
ספיישל לה מאן
-
סיקור מירוץ לה מאן 2023 -
אוהד אלגוב
-
מכונית לה מאן מונעת מימן -
ניצן רז
-
האסון הגדול -
ירון תייר
-
מסורות וכללים ייחודיים -
ירון תייר
-
עלייתה ונפילתה של גרופ C -
ירון תייר
-
המסלול -
ירון תייר
-
השיאים -
ירון תייר
צילום: Wouter Melissen
