"זהו כדרכנו מאמץ הוליסטי: זו סוללה מצוינת, ניהול קירור חדשני, אווירודינמיות, בדיקה של כל רכיב במכונית. ואחרי שהשגנו את כל אלה נוכל להביא את כל המרכיבים גם בדגמים הבאים. השנים 2026-2028 תהיינה מאוד עסוקות עבורנו, ולא פחות מ־12 דגמים חדשים נמצאים כעת על שולחני.
"אבל אנחנו מאוד גמישים ונשקיע הרבה גם במנועי הבעירה. זה לא ייגמר ב־2026-2028 אלא יימשך לשנות השלושים. אנחנו רואים שהביקוש לחשמל באירופה נרגע כרגע אבל בואו לא נשגה ונחשוב שזה מה שיהיה ב־2027 או 2028. יכול להגיע פתאום דגם בודד שיהיה נקודת המעבר ואנחנו רוצים להיות שם".
מה עדיף לדעתכם בעתיד – טווח ארוך או מחיר טוב?
"לחלק מהאנשים באירופה טווח ארוך מאוד חשוב ולאחרים ההפך הוא הנכון. אנחנו צריכים להיות בשניהם".
האם העתיד הוא רק חשמלי?
"העתיד הוא אפס זיהום וזה יקרה תוך מספר שנים. יש לנו קו חשמלי טוב, אבל גם קו מחושמל מאוד יעיל".
איך אתם מסתכלים על האיום הסיני?
"אנחנו פתוחים לתחרות, אבל נתמקד במה שאנו טובים בו ובפלחים בהם אנחנו מצליחים".
מרקוס שייפר חבר הנהלה בכיר במרצדס לטכנולוגיה ולפיתוח מציין כי CLA היא מכונית מיוחדת מכיוון שתאפשר הנעה חשמלית גם עם שני מנועים, גם על בסיס מנועי בעירה פנימית – הראשונים עם הנעה אחורית/כפולה; שניים עם הנעה קדמית/ כפולה.
החגיגה
רוברט לזניק, האחראי על העיצוב החיצוני במרצדס, נראה כאילו הוא ביום חג. "תאר לעצמך. המכונית היפהפייה הזו היא כרטיס הכניסה למרצדס, מעליה יהיו הדגמים שהם ה'מהות', (CORE) מעליהם 'לקשרי'. השתדלנו שתיראה גדולה, יקרה ונחשקת וזה חשוב – כי הרעיון הוא שיהיו לנו המכוניות הכי נחשקות. במרצדס לא משנה המנוע – מה שאנחנו עושים צריך להיות יפהפה ומיוחד. מה שאתה רואה בגרפיקה של התאורה הוא חדש; לקחנו מאפיינים של מרצדס כמו הסבכה והבאנו אותם לרמה אחרת. וישנה גם תאורת יום בצורת סמל, ו'אף הכריש' וכל אלה יגיעו גם לדגמים עתידיים".
"זה דור שלישי של CLA שהוא כבר חשמלי, ויש בו טריקים ויזואליים כדי שהרכב ייראה יותר מאורך ופחות גבוה, ולכן הקווים המוארכים בדופן ועל הדלתות. היא נראית גדולה מקודמתה אבל היא לא; האורך דומה אבל היא גבוהה יותר בגלל הסוללה, ולכן יצרנו קו שמשות שנראה ארוך יותר. זה עדין 'סנשואל פיוריטי' שלנו; אנחנו דבקים בשפה אבל שומרים שכל מכונית של מרצדס תהיה יפהפייה ואקסטרווגנטית. ב־2003 הצגנו את קונספט CLS וגם CLA החדשה דומה לה בפרטים מסוימים; העקביות הזו טובה".
נראה שלאחרונה הלכתם על מראה יותר נקי בדופן. האם זה משתנה?
"ל־A של 2000 ול־CLA הראשונה היו הרבה קווים כי היא צעקה 'אני חדשה', ו'תראו, מרצדס עושה מכוניות כאלה' – וכולם שמו לב. זו שאחריה הייתה פשוטה יותר בעיצובה כי כבר הייתה מוכרת. שיפרנו את היציבה ואת הגרפיקה, אבל לא היה צורך בקווים מיוחדים. המכונית הזו דומה ל־CLA היוצאת, אבל יש כאן סוללה, ולכן היא עלולה להיראות גבוהה ושמנמנה יותר, ואנחנו משתמשים בקווי המותן כדי לייצר מופע מוארך, ומה שרואים קרוב מאוד לגרסת הייצור. ברור שהגזמנו קצת בפרטים אבל יהיה קל לזהות אותה".
עד כמה מקשה האתגר האווירודינמי בעיצוב?
"זה מאוד מאתגר כי צריך לחשוב על כל פרט. במכונית תצוגה זה פחות חשוב כי היא בעיקר צריכה להיראות טוב. המטרה באופן כללי היא שהמכונית לא תראה כאילו מהנדסים עיצבו אותה; רוב האנשים לא יודעים מה זה 'מקדם גרר' אבל מעריכים את הטווח".