ולעניינו: מחקר עצמאי של איגוד המהנדסים הגרמני (VDI Gesellschaft Fahrzeug) מצא שבמהלך תוחלת חיים מקובלת של רכב אירופאי (200 אלף ק"מ), כלי רכב חשמליים יזהמו פחות מרכבי בעירה פנימית מקבילים בשיעור של כ-30%, אך מתחילים את חייהם עם חוב אקולוגי גדול יותר שמותיר הרבה מקום לשיפור.
מדובר בנושא ידוע ומוכר; ייצור סוללות הוא עסק מלוכלך, ומשמעות הדבר היא שייצור כלי רכב חשמליים גורם ליותר זיהום מאשר ייצור של רכבי בעירה פנימית. ידוע גם שבמהלך חייו, הרכב החשמלי יאזן את הזיהום הראשוני הזה ויתחיל להיות אקולוגי יותר מרכב בנזין - אך עד כה היו הרבה ספקות וחוסר ודאות לגבי "נקודת האיזון" הזו.
לטענת המחקר, בהתחשב בטכנולוגית הסוללות הקיימת ובתהליכי ייצור החשמל והסוללות הנוכחיים, כיום נדרשים לרכב חשמלי כ-90,000 ק"מ של נסיעה כדי לאזן את הזיהום מול רכב בעירה פנימית מקביל.
"הערכת הזיהום המדויק במחזור החיים של רכב תלויה בגורמים רבים - אתר הייצור, תמהיל האנרגיה בייצור כלי הרכב, הזיהום של מערכת ההנעה עצמה והזיהום בייצור הדלק או החשמל להנעתה," אמר ד"ר יואכים דמאסקי, יו"ר איגוד המהנדסים הגרמני. "כלי רכב חשמליים והיברידיים מתחילים עם נטל אקולוגי גדול יותר בשל תהליך ייצור עתיר משאבים, וייצור סוללות מתרחש באופן כמעט בלעדי באסיה במפעלים מזהמים מאלו שבמערב."
במהלך מחזור חייהם, כלים חשמליים יהפכו לאופציה הנקייה יותר, ולאחר 200 אלף ק"מ יגרמו ל-24.2 טונות של פליטת פחמן דו חמצני. לשם השוואה, רכב דיזל מקביל יפלוט 33 טונות באותו מחזור חיים, שהם למעלה מ-36 אחוז יותר. באופן מעניין, במהלך אותו מחזור חיים, רכב היברידי-נטען צפוי לפלוט רק 24.8 טון של פחמן דו-חמצני, רק 0.6 טון יותר מרכב חשמלי.
אבל זה לא נגמר שם: אם רכב חשמלי מופעל באמצעות חשמל מתחנת כוח מבוססת דלק מאובנים (פחם, גז טבעי או נפט), נקודת האיזון עשויה להגיע רק לאחר 160 אלף ק"מ של נסיעה... וכן, אם תהיתם, זה כולל את ישראל, שבה כ-67% מהחשמל מיוצר מגז טבעי, כ-30% מפחם, ורק כ-3% אחוזים מאנרגיות מתחדשות (נתונים משנת 2018, העדכניים ביותר שמצאנו).
"עלינו לבחון את שיפור פליטת גזי החממה של תהליך הייצור, וזקוקים למפעלי ייצור סוללות נוספים באירופה, מיחזור סוללות טוב יותר והתרחבות מהירה יותר של אנרגיות מתחדשות", סיכם דמאסקי.