לאן מטיילים: גליל תחתון, גוש שגב.
אבני דרך במסלול: כביש 784, תחנת "דלק סטאר", כפר מנדא, שביל הסנהדרין, נחל אבליים, אעבלין, כביש 781, מצפה אבי"ב, יער שכניה, הר כבול, מנוף, כביש 784, יודפת, יודפת העתיקה, נחל יודפת, עמק בית נטופה, רומאנה.
אורך המסלול: כ־28 ק"מ – מסלול קצר יחסית, משלב בתוכו כמה קטעי כביש קצרים שיכולים להוות נקודות לפרישה מוקדמת.
עונה מומלצת: כל השנה. הגליל התחתון הוא מהאזורים בעלי מזג אויר נעים גם בימי הקיץ והמסלול עתיר בנקודות מוצלות שמתאימות להפסקות. האביב מרהיב בשלל צבעי פריחה והחורף מביא אתו רעננות של חו"ל והרבה מים, ביחד עם היתכנות למכשולי בוץ טובעניים.
עבירות: קל־בינוני. בעונות היבשות, אין במסלול הזה כל בעיות עבירות והוא אפשרי ומומלץ גם לרכבי פנאי כפולי הנעה "רכים" ללא הילוך כוח. החריגים היחידים הם ריבוי קטעי אבנים וטרשים שמסכנים את שלמותם של צמיגים בחתך נמוך ומחייבים נהיגה איטית וזהירה מאוד – וכמובן בתקופת החורף; אז חלק מהשבילים עלולים להפוך לבוציים עד כדי שקיעות ותקיעות לא נעימות בעליל שידרשו זמן רב ועבודה קשה, מתישה ומטונפת ביותר כדי להיחלץ מהן, ויש לקחת זאת בחשבון. בחורף, המקטע האחרון של הטיול, בחציית עמק בית נטופה החל מחציית גשר המוביל הארצי בנק' 36, עלול להיות בוצי במידה שתהפוך אותו לבלתי עביר בעליל לכל סוגי רכבי השטח, כולל כאלה שהם בריונים מסוקסים ואפילו טרקטורים(...), מה שיחייב פנייה ימינה מיד בסיום הירידה בנחל יודפת (בנק' 34) וקיצור קל של המסלול לכיוון כפר מנדא.
ניווט: בינוני. חלקים מהמסלול נעים על שבילים "לבנים" לא מסומנים בצבע, וכוללים הרבה פיצולים, צמתים ומסעפים שקל מאוד להתבלבל בהם – שימו לב להוראות ספר הדרך! הניווט בשיטת איפוס ספידומטר. סקירת המסלול התבצעה באמצעות מפת סימון שבילים מס' 2 ("גליל", במפות החדשות) או 3 ("גליל תחתון, עמקים וגלבוע" במפות הישנות) ואפליקציית "עמוד ענן".
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול נקודות מוצלות יפהפיות שמזמינות הפסקות קפה ארוכות ונינוחות.
שמירת טבע: חלק מהמסלול עובר בתחומי שמורת הטבע הר עצמון. לא להשאיר אשפה, לא לרדת משבילים. גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: תחנת "דלק סטאר" על כביש 784 לפני הכיכר בכניסה לכפר מנדא
ציוד נדרש: רכב שטח עם הנעה כפולה, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה
מגבלות צה"ל: אין
סיפור הדרך
הגעה לנקודת ההתחלה: אחרי שתדלקנו בתחנת "דלק סטאר" על כביש 784, מגיעים לכיכר הכניסה לכפר מנדא.1. 0.0 ק"מ. בכיכר הכניסה לכפר מנדא. איפוס ספידומטר. מקיפים את הכיכר ושבים על עקבותינו על כביש 784. ניתן להיכנס לשביל האדום כבר בכיכר עצמה, אבל הוא חוצה אזור תעשיה ומוסכים מעט פחות אסתטי.
2. 0.6 ק"מ. מקטע נטול גדר בטיחות ושביל "לבן" מימין. יורדים לשביל, שנמתח לכיוון מזרח בתוך מטע זיתים.
3. 1.0 ק"מ. צומת T בתוך מטע הזיתים. פונים ימינה, לכיוון צפון.
4. 1.1 ק"מ. השביל מתעקל ב־90 מעלות שמאלה.
5. 1.3 ק"מ. צומת T, על השביל הראשי, המסומן באדום, הנמתח לכיוון צפון־מערב לכיוון אעבלין לאורך נחל אבליים. זהו חלק מ"שביל הסנהדרין" והנוף כאן עוצר נשימה, חבל רק שבקטע הזה (וגם לקראת סופו, בקרבת אעבלין) הוא מטונף ומזוהם בערמות פסולת ואשפה.
שביל הסנהדרין. טרק בצפון הארץ באורך של כ־100 ק"מ העובר בנקודות ציון בתולדות הסנהדרין. השביל הוא יוזמה משותפת של רשות העתיקות, פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים והמורשת, רשויות שהשביל עובר בתחומן וגופים ירוקים. השביל מתחיל בבית שערים, עובר דרך האתר הארכיאולוגי של אושה העתיקה, ממשיך ועובר בתוך העיר שפרעם, ממשיך לתל יודפת, משם לציפורי, הארבל ומסתיים בטבריה. לסימון השביל יועד סימון מיוחד המורכב משלושה צבעים: ירוק המסמל את נופי הגליל, ארגמן במרכז המסמל את ארגמן המלכות – מנהיגים של העם היהודי, וכחול המסמל את הכינרת. הצבעים ירוק וכחול מצוירים בצורת 3 חיצים – החץ הירוק מורה על הכיוון לבית שערים, הכחול מורה על הכיוון לטבריה. השביל הוכשר לקראת חגיגות שנת ה־70 למדינת ישראל בעזרת עשרות אלפי תלמידים, בני נוער ומתנדבים מכלל המגזרים ומכל רחבי הארץ.
6. 1.8 ק"מ – 0.0 ק"מ. פיצול חשוב! איפוס ספידומטר. לא להתבלבל! פונים בשביל הימני, לכיוון מדרון מיוער.
7. 0.5 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי, לפי שילוט עם חץ.
8. 0.8 ק"מ. צומת שבילים. פונים בשביל השמאלי שיורד לתוך גיא. לא להתבלבל עם שביל שמאלי נוסף, שמטפס לגבעה.
9. 1.2 ק"מ. צומת. פונים ימינה, לפי השילוט עם החץ.
10. 1.5 ק"מ. פיצול. מולנו במרחק – הכפר א־דמיידה, עם צריח המסגד הגבוה הבולט לעין. אנחנו ממשיכים ישר, בירידה מתונה, לכיוון העמק.
11. 1.7 ק"מ. צומת. פונים שמאלה, בשביל הנמוך יותר. בעוד כ־400 מטרים, נראה מימין עץ אלון־תבור ענקי ויפהפה שממש מחייב עצירת קפה ראשונה.
12. 2.5 ק"מ. צומת. השביל פונה ימינה, חוצה את נחל אבליים במעבר בקר ומיד פונה שמאלה
13. 4.3 ק"מ. פיצול. ליד גדר פח ("איסכורית") משמאל ועצי אקליפטוס גבוהים ויפים מימין (הייתי ממליץ לכם על האקליפטוסים הללו כנקודה לעצירת קפה שנייה, אבל לא כל כך נקי כאן וחבל). משמאלנו, מעבר לגבעה, היישוב הגדול אעבלין. פנו בשביל הימני, לכיוון בתי היישוב מצפה אבי"ב שנראים מרחוק.
14. 5.6 ק"מ – 0.0 ק"מ. אחרי שחלפנו בפאתי אעבלין, מגיעים לכיכר. איפוס ספידומטר. פונים ימינה, לכביש 781.
אעבלין. מועצה מקומית בגליל התחתון המערבי, בשיפולי עמק זבולון. הוכרזה כמועצה מקומית ב־1960 ונכון לפברואר 2024 מתגוררים בה כ־14,000 תושבים. לפי הסברה, שם היישוב משמר את שם העיירה היהודית "אבליים" וגם "כפר אובלין" (הנזכרת בהקשרים שונים במקורות חז"ל). פירוש השם "אבל" לפי אחת ההצעות, הוא יובל־מים, והוא מתקשר למקורות המים של היישוב. אעבלין נזכרת בשמה הנוכחי בכתבים מגניזת קהיר הנוגעים לחיי הקהילה היהודית ביישוב בשלהי האלף הראשון לספירה. ליישוב חשיבות במסורת הקתולית המקומית מפני שנולדה בו בשנת 1846 הנזירה הכרמליטית מרים בוארדי, אשר הוכרזה כמבורכת על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 1983 וביישוב נובע מעיין המוקדש לה.
15. 1.8 ק"מ – 0.0 ק"מ. כיכר. פונים שמאלה לכיוון מצפה אבי"ב. איפוס ספידומטר. מיד פונים ימינה לכביש צר עם סימון שבילים שחור.
16. 0.5 ק"מ. פיצול. פונים ימינה לפי הסימון השחור בטיפוס להר כבול. השביל מתפתל ודי מהר הופך לטרשי ומלא באבנים חדות – זהירות מיוחדת עם צמיגי חתך נמוך של רכבי פנאי! כמו כן, שימו לב לתצורות הסלע כאן – אבנים חדות מאוד ומשוננות בצורות מוטרפות ושובות עין שמזמינות עצירה וירידה מהרכב לשוטטות ביניהן – זהירות לא ליפול ולהיפצע! כמו כן, בנסיעה לאורך השביל, תצפיות נוף יפות.
17. 2.7 ק"מ. צומת. פונים ימינה בעליה, לפסגת הר כבול.
18. 3.0 ק"מ. צומת. ליד דחליל. פונים שמאלה, בעליה, לכיוון פסגת הר כבול.
19. 3.5 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה.
20. 3.8 ק"מ. צומת ליד עץ. פונים ימינה, בעלייה.
הר כבול. הר במערב הגליל התחתון, גובהו 373 מטרים מעל פני הים. ההר שוכן מצפון להר שכניה וממזרח ליישוב טמרה הנמצא למרגלותיו. מדרום להר נמצא אפילו של נחל שכניה ומצפון לו, אפיקו של נחל כבול. ההר נקרא על־שם העיר כבול מתקופת המקרא, בית שני והתלמוד, המזוהה עם הכפר הסמוך כאבול מצפון־מערב.
21. 4.1 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת, על השביל הראשי, השחור. איפוס ספידומטר. מימין, ניתן לראות את בתי היישובים הסמוכים מנוף, שכניה וקורנית. פונים ימינה על השביל השחור, שימו לב! זהו השביל הימני מבין שניים שבתחילה נראים מקבילים.
22. 1.1 ק"מ. מעבר בשער ברזל, בפאתי היישוב מנוף. מכאן, אנו על כביש סלול באספלט.
23. 1.6 ק"מ. על כביש 7933. פונים ימינה.
24. 4.0 ק"מ. צומת קורנית, בכיכר על כביש 784. פונים שמאלה.
25. 4.5 ק"מ. צומת יודפת. ימינה בכיכר לכביש 7955.
26. 6.0 ק"מ – 0.0 ק"מ. פונים ימינה לכיוון מושב יודפת. איפוס ספידומטר.
27. 0.1 ק"מ. פונים שמאלה בירידה, לפי השילוט "יודפת העתיקה". שימו לב! השער נסגר בשעה 19:00 בערב.
28. 1.0 ק"מ. ליד רחבת החנייה הקטנה בכניסה לתל יודפת העתיקה. אם החנייה מלאה, יש מסביב עוד כמה רחבות חנייה קטנות. מומלץ לצאת לסיור רגלי סביב תל יודפת. בסיום, חוזרים לרכב ושבים על העקבות.
יודפת העתיקה. עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני. שרידיה נמצאו באתר בלב רכס הרי יודפת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו־9 ק"מ צפונית לציפורי.
העיר נבנתה על תל בגובה 419 מטרים מעל פני הים, מוקפת בשרשרת פסגות הגבוהות ממנה. ממזרח ומצפון מזרח מקיף אותה נחל יודפת ואחד מיובליו מקיף אותה ממערב, מדרום ומצפון מערב. אלו יוצרים מדרונות תלולים משלושת צדי הגבעה כך שזו נגישה רק מצד צפון, שם נמצא אוכף טופוגרפי המחבר אותה להר מימין. יודפת מתוארת בהרחבה בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" מאת יוספוס פלאביוס, הוא יוסף בן מתיתיהו, ומוזכרת גם במשנה. האתר, ששטחו 263.32 דונם, הוכרז ב־11 בנובמבר 2014 כגן לאומי.
בעת המרד הגדול בשנת 67 ספירה, עמדה העיר במצור בן ארבעים ושבעה יום כנגד כוחות הרומאים בראשות אספסיאנוס. במשך שישה שבועות עמדו לוחמי יודפת במצור הרומי, שכלל הקמת סוללות מעצים ואבנים על החומה הצפונית על מנת לעלות עליה ולהיכנס אל העיר, ירי אבנים מבליסטראות וחצים. משניסיון זה נכשל (כאשר המגינים הגביהו את החומה), ניסו הרומאים לפרוץ באמצעות איל ברזל. לאחר כל אלו המשיכו הרומאים להגביה את הסוללה הצפונית, ולנסות לפרוץ את החומה, אל מול התנגדות עזה של היהודים, שכללה שפיכת שמן רותח על המנסים לפרוץ את החומה. בוגד יהודי שנמלט מן העיר ונתפס, מסר לרומאים כי היהודים בעיר תשושים ועייפים, ומגני העיר ישנים באשמורת האחרונה. אספסיאנוס ניצל מידע רב־ערך זה והעלה כוח רומי מובחר בראשותו של בנו טיטוס על החומה כאשר מגיני העיר ישנו. כח זה שיסף את גרונות השומרים ופתח את שערי העיר בפני יתר הצבא. אז נכבשה העיר לאחר המצור שנמשך 47 יום. הרומאים הרסו את העיר עד היסוד והרגו את רוב התושבים.
29. 1.2 ק"מ. יורדים ימינה לשביל מסומן באדום ומיד שוב ימינה.
30. 1.3 ק"מ. ימינה, הירידה לשביל המסומן באדום לנחל יודפת העמוק המתפתל בין הר השאבי להר עצמון, אחד מקטעי הדרך היפים במסלול. פה ושם קטעים טרשיים בשביל שידרשו נהיגה איטית וזהירות על צמיגי חתך נמוך.
31. 4.2 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי, בירידה.
32. 4.5 ק"מ. שביל מסומן בכחול משמאל, עולה לכיוון הר שאבי והר האחים. אנחנו ממשיכים ישר בכיוון עמק בית נטופה.
33. 4.7 ק"מ. תלוליות עפר וחצץ חוסמות את השביל באופן זמני, כנראה לצורך עבודות שיפור השביל. הג'ימני שלנו דילג מעליהן בקלילות, כלי רכב "רכים" בעלי מרווח גחון מוגבל או גדולים ומסורבלים (כמו טנדרים בגודל מלא) עלולים להתקשות כאן, אבל כאמור – זה מכשול זמני בלבד שרלוונטי רק ליום סקירת המסלול. עד לירידת המסלול לדפוס החסימות הללו כבר הוסרו.
34. 4.9 ק"מ. צומת. פונים שמאלה עם הסימון האדום. בימי שיא החורף כאשר עמק בית נטופה מוצף במים וסיכוי טוב שהשבילים שחוצים אותו לא עבירים, תפנו כאן ימינה, לשביל כורכר מסומן בשחור, המוביל אל תוך כפר מנדא וכביש־מבטחים...
35. 5.3 ק"מ. צומת. פונים ימינה עם השביל האדום לכיוון דרום.
36. 6.7 ק"מ. צומת. מול תעלת המוביל הארצי וגשר שמעליה. ממשיכים ישר ע להגשר לחציית התעלה.
37. 6.8 ק"מ. לאחר חציית הגשר. צומת T. פונים ימינה, ומיד שמאלה בכיוון בתי הכפר רומאנה והר טורען שמולנו.
38. 7.3 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. מולנו השביל עדיין מוצף והעדפנו לא להסתבך בבוץ.... איפוס ספידומטר. פנינו שמאלה על שביל יבש ובטוח.
39. 0.2 ק"מ. צומת. פנינו ימינה לכיוון רומאנה – כפר בדואי גדול בשיפולי הר טורען.
40. 1.4 ק"מ. על כביש־מבטחים בפאתי רומאנה. זהו סוף המסלול. מכאן, פונים ימינה ומיד שמאלה ומתחברים לכביש הראשי שיוצא מרומאנה לכביש 77.