חידושים בעולם הרכב הכבד הם כמו סמי טריילר עמוס במעלה הררי – מתרחשים לאט, מתקדמים בכבדות.
דגמים משתנים כל 12 שנים, הרגולציה מגבילה, ההתקדמות הטכנולוגית חייבת להשתלב עם כדאיות כלכלית, הרבה דברים שעושים עם מכוניות למשל, אין בהם טעם בתחום הזה, אם אינם משרתים את המטרות שלשמן התכנסו כולם: הובלת מטענים ביעילות, בבטיחות, בכדאיות.
אבל, כידוע, יש תקופות המאפשרות ואף מחייבות שינויים מהירים יותר, גם בסוג רכב אחד, גם לרוחב טווח הפעולה של העסק. פעם היו אלה עדכוני תקן יורו למניעת זיהום; היצרנים הציגו מנועים משופרים בכל הדגמים, ועל הדרך ערכו שינויים קוסמטיים בחוץ, חידשו בסביבת הנהג.
התקופה הנוכחית – נעה לכיוון החשמל, מתמקדת גם בשיפורים אווירודינמיים, מחייבת שיפור נוסף במנועי דיזל, שמה דגש רב יותר על בטיחות – מהווה בסיס לסט שינויים כאלה; אגב, ההזמנה של יצרני משאיות על-ידי יורו NCAP, הארגון הבוחן בטיחות רכב מאז 1997, לפעול למען שיפור הבטיחות לקראת מבחנים כאלה שייערכו להם, היא ביטוי נוסף לכך.
בסוף ינואר השנה הכריזה וולוו על מערך שינויים כזה, והיקפו בהחלט נדיר בתעשייה; את העיקר
פרסמנו כאן.
צילום: יצרן
על שמונה (ועוד אחד) בארבעה
אותה הכרזה של וולוו כללה תשעה חידושים – החל ממנועים ותאי נהג, דרך מערכות וגמור בשיפורים בתא השינה – ושמונה מהם יוצגו על־ידי ארבעה ראשי גורר שהתייצבו בסלוניקי: FH16 עם 780 כ"ס; FH אלקטריק עם תא נהג אארו בהנעה חשמלית; FH עם מנוע 13 ליטר המייצר 460 כ"ס; FM עם אותו מנוע ובהספק 500 כ"ס. כולם במשקל כולל של 35 טון, אותו נגרר תלת־סרני בדיוק, תיבה אוטומטית חד-מצמדית 12 הילוכים, בסיס גלגלים 370 עד 410 ס"מ.
אורך מסלול הנסיעה היה 326 ק"מ, כלל כביש בין־עירוני מהיר מסלוניקי מזרחה וקטעי כביש מפותלים במסלול הררי, ותוכנן כך שכל עיתונאי ינהג בכל אחד מארבעת הכלים הנ"ל, כך שיוכל להתרשם מכל החידושים עליהם הוכרז (פרט לאחד, ראו בסוף) ומפורטים ממש כאן.
צילום: יצרן
17 ליטר, 780 כ"ס – מנוע גדול וחזק. וולוו הציגה מנוע חדש לספינת הדגל שלה, FH, וזה בגרסת FH16 ובנפח 17 ליטר – 'הסימול הוא כבר אייקון, אז לא שינינו' – מנפק את התפוקה הגדולה ביותר כעת בעולם הרכב הכבד: 780 כ"ס, 387 קג"מ, והוא קל מקודמו ב־70 ק"ג. הספק הבלימה של בלם המנוע (VEB) מרשים: 525 קילוואט, 715 כ"ס.
המנוע החדש מוצע ב־3 רמות תפוקה: 600 כ"ס/1350-1900 סל"ד ו־3000 נ"מ/900-1350 סל"ד; 700 כ"ס/1450-1900 סל"ד ו־3400 נ"מ/950-1450 סל"ד; 780 כ"ס/1600-1800 סל"ד; 3800 נ"מ/950-1400 סל"ד. אנשי וולוו ציינו כי זה האמצעי הותאם לשימוש בדלק ביולוגי (Bio Fuel).
צילום: יצרן
אארו 'Aero' – תא נהג אווירודינמי. תא נהג זה מוצע כעת במסגרת סדרה FH, ותכנונו מבוסס על ההרשאה של האיחוד האירופאי (מ־2020) להארכת השילוב של ראש־גורר/נגרר ב־25 ס"מ. סידור זה מאפשר פרופיל מעט אלכסוני לשיפור מקדם הגרר, וכאן לחיסכון של 5% בצריכת הדלק. אנשי וולוו ציינו כי שליש(!) מהצריכה של מנוע הדיזל, חצי(!!) מהצריכה של המנוע החשמלי נובעים בגלל המבנה הניצב של תא הנהג. התכנון המחודש כולל גם קווים מעוגלים, שינויים בהעברת האוויר והרבה ממנו מבוסס על המצלמות המחליפות מראות; גם בדגמים אחרים.
אלקטריק עם אארו – שילוב מחשמל. תא הנהג החדש, ממש מתבקש, הוא זה המשרת את הגרסה החשמלית ELECTRIC של FH – כעת 'משאית השנה העולמית 2024' –
בה פגשנו עם תא נהג רגיל בישראל. זו התייצבה בגרסתה החזקה ביותר: 3 מנועים חשמליים המייצרים 490 קילוואט (666 כ"ס[!]) ו־245 קג"מ, ומצוידת בסוללות של 540 קוט"ש לטווח של 300 ק"מ; בהינתן המסלול, המשאיות נטענו בצהריים במשך חצי שעה.
שיפורים אווירודינמיים – גם ב־FH, FM, FM/X. כל אותם שינויים אווירודינמיים – קווים מעוגלים, מצלמות, העברת אוויר, מבנה פנסים – מצאו ביטוי גם בדגמים האחרים של וולוו המיועדים לעבודות בין-עירוניות.
צילום: יצרן
מצלמות־חוץ/מסכי־פנים – בכל הדגמים הנ"ל. המגמה של החלפת מראות במצלמות/מסכים מתרחבת, גם בגלל תרומת המצלמות לשיפור מקדם הגרר, גם בגלל יתרונות בטיחותיים, עניין שזוכה כעת להתייחסות מעמיקה באירופה, גם לתקינה. היתרונות רבים: המצלמה מטפלת בהשתקפות שמש, בספריי על מראות, ניתן לעשות זום־אין או זום־אאוט על הנתיבים, יש לה 3 קווי ייחוס הניתנים לקביעה, ניתן לשנות זוויות, מצב סריקה בעיקולים בקצה הנגרר (גם לכזה באורך 34.5 מטרים [ויש כזה בסקנדינביה]), לנהיגה ברברס, ראות מרשימה בנהיגת לילה ועוד.
סביבת נהג – חידושים, עדכונים. המסך המרכזי חדש, אנשי וולוו ממש התגאו במערכת שמע משופרת, נוספו שקעי USB-C ופקדי הגה חדשים כאשר הימניים מדברים עם הצג המרכזי.
תא נהג – שיפור השינה. התא הגדול ביותר, XXL, חודש וכעת המיטה מוגדלת: רחבה ב-25 ס"מ, ארוכה ב-13 ס"מ.
צילום: יצרן
מערכות, בטיחות – טופוגרפיה, ניטור. בקרת השיוט, שבאופן רגיל מתייחסת לרכב לפנים, וברכב כבד מבוססת על טופוגרפיה ומאפשרת שילוב התיבה לסרק במורד כדי לחסוך דלק, שודרגה עמוקות. זו, הנקראת 'I-See functionality' מתייחסת לתוואי ל־3-4 ק"מ לפנים, ומשפיעה על מהירות הרכב לפי תמרורי מהירות, עיקולים וגם מעגלי תנועה. מפרט הבטיחות שופר אף הוא, וכעת לא רק מתקן את סטיית הרכב מהנתיב אלא גם ממרכז אותו שם, כולל גם התרעת דלת פתוחה, התנגשות צד בשטח מת בעת פנייה (אופניים, נגיד), התרעת התנגשות בצומת עם בלימת חירום.
(
הוצג בשבדיה – לא הגיע ליוון. בהכרזה המקורית כללה וולוו גם משאית כל-חשמלית בסדרת FE, כולל תא-נהג עם כניסה נמוכה, אפשרות להסעת צוות ומתגאה בשדה ראייה העומד בדרישות המחמירות ביותר לעבודה עירונית).
צילום: יצרן
הבסיסי – וולוו FM
הדגם FM שנחנך ב־1998 הוא בפועל – יחידות הנעה, מכלולים – מה ש־FH (לא FH16) אבל עם תא-נהג מהודר ומגודל פחות; לא כמו FH המיועד לחציית יבשת, אלא כזה לעבודות בקנה מידה יומי, גם חצי שבוע. זה הדגם איתו יצאנו מהלסינקי, כאמור השינויים בו אינם גדולים, ובכל זאת.
הטיפוס למושב, כמו בשאר הדגמים, מחייב תשומת לב, כי בכל זאת, ארבע מדרגות. ידיות האחיזה משפרות את הכניסה וקל להתארגן בפנים. כיוון ההגה קל מאוד, המושב עתיר כוונונים ובהמשך התגלה כנוח מאוד. לא שנהגתי בימים האחרונים בוולוו (לפני יותר משנה כן), אבל קל להתאקלם ולהבין מה יש ומה הרכב רוצה ממני.
היציאה ממגרש החנייה דרך אזור התעשייה ועד לכביש המהיר חייבה יחסים אינטימיים עם מערך המצלמות/מסכים. כמו במפגשים קודמים עם הסידור הזה, היתרונות הרבים מאוד בולטים, וגם מי שזה קשה לו, יגלה די מהר כי זה מצוין, בייחוד לאחר מספר דקות תרגול של כלל המערכות. גם הבעיה העיקרית נשארה; מי שמרכיב משקפיים למרחק (כמוני) אבל אינו צריך משקפיים למרחק קצר (כמוני), יגלה כי עם משקפיים החדות אינה אידיאלית, והזחתם עם האף כאשר רוצים לבר מה העניינים היא לא תמיד להיט בשנייה ההיא שצריך. יש מספר דרכים לסידור, ולדעתי חשוב להכניס למערכת אופציות להתאמה (כמו תיקון דיופטרייה שיש, למשל, בעינית של מצלמות). אנשי וולוו רשמו והבטיחו לטפל בכך. אמן.
מצב הסלילה באזור לא התעלה, אבל ה־FM העניקה ליושבים בפנים נוחות נסיעה ראויה, גם בגלל עבודת המתלים, גם בתמיכת המושב. הנהיגה עצמה הייתה עניין של קלי־קלות, והביצועים נכבדים בהחלט. לא שהמשקל הכולל אתגר, אבל בכל זאת היו עליות והרכב שמר על מהירות מרבית (90 קמ"ש) ללא בעיה, ובמקרים אחדים, לתפארת המבחן, עלה למהירות הנ"ל מ-60 קמ"ש ובקלות יתירה. אולי היו אלה השיפורים שנעשו בתא הנהג, ובכל מקרה רעשי הרוח היו סבירים ביחס גם בכביש המאוד פתוח וגם במהירות המרבית.
בסביבת הנהג המחודשת יצוינו מסך מרכזי הפונה בזווית נכונה ובאיכות גבוהה, לוח מחוונים מרובה-תצוגות ועשיר באופציות. בלוח המחוונים תצוגה דיגיטלית גדולה מאוד למהירות, אבל תצוגת הסל"ד אינה ספרתית והיא קטנה מדי. מערך הפקדים מימין להגה מעט נמוך וקצת "חשוך", אבל עשר דקות נהיגה ונכנסים לעניינים.
דגם FM
מנוע/גרסה 13 ל', 500 כ"ס, 2500 נ"מ
הינע 2x4,
תא נהג שינה, גבוה, אארו.
צילום: יצרן
המתוחכם – FH 460 i-Save
מהאספרסו בהחלפה עזבנו את הכביש המהיר ופנינו לעבר אזור גבעי והררי היורד לים, כבישים מפותלים, חלקם צרים – באחדים יש לבקש רשות כדי לנהוג ברכב מעל 3.5 טון – בדיוק המקום להתרשם מהמערכות החדשות של וולוו ('I-See functionality'). המנוע כאן מייצר את ההספק הנמוך מבין הארבעה, 460 כ"ס, אבל גם בקטעים המטפסים מעלה הוא שמר על המהירות המרבית, אפשר במקרים מסוימים אפילו עקיפה(!) וגם צבירת מהירות באופן ראוי למדי. התיבה עזרה לפעמים, ולא תמיד היה צורך בתפעול ידני. התא כמובן מהודר יותר מזה שב-FM, לנהיגה נינוחה יותר לזמן רב יותר.
בתוואי ההוא, המערכת הוכיחה עצמה באופן נאה בהחלט. הרכב האט לפי תמרורי מהירות, אבל גם לקראת עיקולים טבעיים בדרך, גם לקראת פניות הכרחיות של מעגלי תנועה. במורד המסתיים בקטע ישר התיבה עברה לסרק ושילבה להילוך הגבוה בהתאם לתוואי. עוד מאותם דברים שעוזרים לנהג לשמור על בטיחות רבה יותר לזמן רב יותר ובאופן מעייף פחות.
דגם FH
מנוע/גרסה 13 ל', 460 כ"ס, 2300 נ"מ
הינע 2x4,
תא נהג גלובטרוטר.
צילום: יצרן
החזק – FH16 780
קשישי הדור זוכרים את F16 של וולוו שהוצג ב-1987. עם מנוע בנפח 16.1 ליטר הוא קבע אז שיא הספק של 465 כ"ס, ובישראל אתגר אז את התפיסה המקובלת ש'אירופאיות זה אחלה, אבל רק אמריקאיות יכולות לקחת ציוד כבד' (ולא שלא היו בעיות). הוא התחזק, הגיע ל-490 כ"ס וב-1993 הוצג דגם חדש, FH, ולזה צוות מנוע שייצר 520 כ"ס (שירת גם כמוביל טנקים). לא עברה שנה, עברו עשר, דור חדש הוצג ועמו המנוע החזק ביותר דאז, ראשון שחצה את קו ה-600 כ"ס ל-610 כ"ס (גם הוא גויס). הדור השלישי שהוכרז ב-2013 הביא גם הוא שיא בתחום, 750 כ"ס, הספק שהוכרז שנה קודם. סקניה, כידוע, קבעה שיא של 770 כ"ס לפני מספר שנים. אז הנה, בדור הרביעי וולוו מכתירה עצמה, שוב, כבעלת המנוע החזק ביותר.
תא הנהג בגרסה זו מפואר ביותר, עם ריפוד משובח ונעים ביותר. המרחב כנגזר גם משמו, 'XXL' גדול מאוד, מאפשר תנועה חופשית בתוכו, גם לשני אנשים בו־זמנית. לשמחתי, קיבלתי את הרכב הזה בקטע היותר תלול במסלול; לא משהו כמו טיפוס לרמת הגולן או ה-14, וכאמור המשקל הכולל לא בסביבה של עגלת ציוד כבד עם D10, נגיד. אבל.
כבר עם היציאה מהמקום – שנעשתה בתוך מעלה הררי – ברור שמדובר כאן בברייה מאוד חזקה, והדבר מוצא ביטוי מוחשי באופן שבו הרכב מגיע למהירות המרבית שלו (90 קמ"ש, כן?), ומשמר אותה כאילו כלום. היה לכך ביטוי של ממש עם צמצום המרחק מהרכב שלפנים שיצא לפני כן. במורד לקראת הכביש המהיר אפשר היה להתרשם מהיעילות המכובדת מאוד של בלם המנוע. לא זה המבחן לקבוע אם צריך ריטרדר (אפשר להזמין) או לא, אבל נראה כי ככל שמדובר במשקל רב אבל לא קיצוני, ה-VEB מספיק. וכן, הוא גם שקט מאוד, והמנוע כמעט ואינו נשמע.
דגם FH16
מנוע/גרסה 17 ל', 780 כ"ס, 3800 נ"מ
הינע 2x6,
תא נהג XXL.
צילום: יצרן
הנקי – FH אלקטריק אארו
הדרך חזרה עם הסמי החשמלי הייתה בכביש המהיר חזרה לסלוניקי. הנהיגה ברכב הזה זהה כמעט לגמרי לזו שבדגמים האחרים, כולל ההטמעה הלא־אופיינית של אותה תיבה אוטומטית על כל 12 הילוכיה ומערך התפעול שלה. גם בלימת המנוע החשמלי מנוהלת באותו אופן, וככל שהנהג רואה, השוני הוא בתצוגה החשובה מאוד של צריכה וטווח נותרים.
והשקט, כמובן. כי בניגוד לאחרים, שם בכל זאת שומעים שיש מנוע דיזל – ה-17 ליטר ממש שקט, ה-13 ליטר קצת פחות – כאן דממה מכיוון זה. עניין זה מדגיש מעט את אוושת הרוח – כמובן בקורה A אך פחות מהצפוי בגלל היעדר המראות – וגם את שאון הגלגלים.
בניגוד ל-FH16 ולמרות הנתונים המכובדים, בגלל שבכל זאת חשוב בעיקר לשמור על הסוללה (והצמיגים), הדגם החשמלי אינו יוצא בעוצמה אלא צובר מהירות תחילית באופן נינוח יותר. אגב, וולוו ויתרה על מומנט כביר בהנעה זאת מסיבה זאת. תגובת התיבה לקיק דאון במעלה לכבוד עקיפה כזו (או אחרת), גם היא אינה מהירה, אבל מעבר לתפעול ידני יסדר את העניינים במיידי ויפגין את נפלאות ההינע החשמלי גם בעומס. צריכת החשמל בדרך חזרה, כמעט 100 ק"מ, אפשרה טווח של כ-320 ק"מ.
דגם FH אלקטריק
מנוע/גרסה 3 מנועים חשמליים, 490 ק"ו (666 כ"ס), 2400 נ"מ
הינע 2x4,
תא נהג אארו.
צילום: יצרן
ליל חנייה
וולוו הציגה מערך שיפורים מכובד ביותר – החל במנוע החזק ביותר, עבור בתא נהג מתקדם אווירודינמית, דרך מערכות חדשות ועד לשיפורים בסביבת העבודה – בכל המערך הכבד שלה: זה הפונה לעבודות קו, גם חוצה יבשת; לדגמים המיועדים לעבודות תשתית, גם כאלה מחוץ לאספלט ובעומס גבוה.
הדגם החזק FH16 יגיע לישראל במהלך השנה. המערכות והשיפורים יוטעמו בהתאם בדגמים אחרים. והרכב החשמלי? המחיר הגבוה מונע כניסה מסיבית שלו לישראל, וגם התשתית לא ממש מוכנה. עם זאת, אנשי וולוו בישראל פועלים גם בתחום זה.
צילום: יצרן
