חצי שנה עברה מאז החלה דלק מוטורס לשווק את דגמי ניאו בישראל, אלא שהשקה של ממש לא נערכה בגלל המלחמה. כעת, עם תחילת השיווק של דגם הפנאי
EL6, נערך מפגש עיתונות עם כל דגמי המותג, וזה כלל גם נהיגה.
במסגרת זאת נהגנו גם בדגמים אותם בחנו –
ET5,
ET7,
EL7 – וגם ב-EL6. דגם זה שנחשף ב-2023 אמור להיות החשוב ביותר של ניאו בארץ, ולפי גל ארבל, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומוצר בדלק מוטורס, "מכוון לקטגורית הפנאי בגודל בינוני שהיא הנמכרת ביותר בתחום היוקרה בארץ ובעולם".
מבחינתנו זו הזדמנות טובה לפגוש גם בשחר שמש, מנכ"ל דלק מוטורס, שבדרכו הציורית מספר כיצד במשך ארבע שנים כתב אחת לחודש מייל לוויליאם לי, מייסד ניאו ויושב הראש שלה, עד שנוצר קשר.
לפי אנשי דלק מוטורס, ניאו מכוונת "להביא פירוש צעיר יותר לעולם היוקרה".
צילום: ניאו
יצרן
ניאו, המגדירה את עצמה כ'חברת טכנולוגיה', נוסדה ב-2014 והציגה מכונית קיצון, EP9, כבר ב-2016. עם ארבעה מנועים, אחד לכל גלגל, נתונים מהממים – 1360 כ"ס; 2.7 ש' ל-100 קמ"ש, 7.1 ש' ל-200 קמ"ש, 15.9 ש' ל-300 ועד ל-313 קמ"ש – ועיצוב תואם, היא בהחלט משכה תשומת לב.
הדגם הראשון לכלל השוק, ES8, הוצג ב-2018, מכונה באירופה EL8 ובסין הוצג כבר הדור השני שלו. בנוסף, ניאו הציגה עד כה עוד שישה דגמים, ומכונית הפאר ET9 צפויה בשנה הבאה.
דגמי ניאו מאופיינים בכך שכולם מוצעים רק עם שני מנועים והנעה כפולה – ובעיקר: ניתן להחליף במהירות את הסוללות שלהן, בנוסף לטעינה מהירה.
ניאו השיקה ברבע הראשון של השנה שני מותגים חדשים ויקרים פחות: פיירפליי (Firefly) ואונוו (Onvo). הראשון, המיועד עם ייסודו לאירופה, יגיע אליה בסוף 2024; השני, המוצע גם בסין (בשם 'Ledao') יגיע ליבשת ב-2025.
צילום: ניאו
יבואן
בשלב זה דלק מוטורס אינה מהווה יבואן ישיר של ניאו אלה פועלת במסגרת יבוא מקביל, והדגמים אותם היא משווקת הם חלק מפעילות ניאו אירופה וניאו נורבגיה; ניאו וכמו טסלה, מפעילה במקומות רבים את מערך ההפצה בעצמה.
בכל אופן, תוך חודשים ספורים ייחנך בית ניאו בהרצליה פיתוח ואז גם ייסגר אולם הפופ אפ הנאה שבקניון עזריאלי שרונה החדש.
מאז החלה ניאו את פעילותה בארץ נמכרו כ-100 יחידות, מחציתן הן ES8, דגם הפנאי הגדול. כאמור, ES8 הוחלף בסין והדור החדש צפוי כאן בסוף שנה זו, גרסת הסטיישן של ET5 אינה צפויה כאן.
אנשי דלק מוטורס מכוונים גם ליבוא המותגים החדשים והפחות יקרים של ניאו, אונוו ופיירפליי.
צילום: יצרן
דגם
ניאו EL6 חולק אותו בסיס עם ET5, הממדים קרובים לאלה של EL7 – והרכב, כמו דגמים קרובים מסין, גדול ביחס לחברי הקטגוריה (D-SUV). אורך בסיס הגלגלים 291.5 ס"מ וזה של המרכב 485 ס"מ, הרוחב 199.5 ס"מ(!), הגובה 170 ס"מ, נפח תא המטען 579 ליטר. משקל הרכב 2278 ק"ג עם הסוללה הקטנה, 2398 ק"ג עם הגדולה.
לרכב 2 מנועים להנעה כפולה, התפוקה 489 כ"ס ו-71 קג"מ, משך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 4.5 שניות והמהירות המרבית היא 200 קמ"ש. שתי סוללות לבחירה: 75 קוט"ש או 100 קוט"ש (ברוטו; 70.5 או 90 קוט"ש נטו), והטווח 406 או 523 ק"מ בהתאמה. הספק הטעינה הוא 140 קילוואט לסוללה הקטנה, 170 קילוואט לגדולה.
בניגוד לדגמים הגדולים יותר של ניאו, לרכב אין קפיצי אוויר, אך הבולמים נשלטים אלקטרונית. המתלים מלפנים הם תמוכות מק'פרסון, בגדולים עצמות-עצה כפולות.
ניאו EL6 מוצע בגרסת 75 קוט"ש ב-399,000 שקלים ובזו עם 100 קוט"ש ב-460,000 שקלים עם אותו אבזור, 495,000 שקלים עם חבילת 'קומפורט' המוצעת רק בגרסה זו והייתה ברכב בו נהגנו.
רמת האבזור אחת ובאבזור, וזו כוללת עם החבילה בין השאר: תאורת לד אדפטיבית, חישוקי "20, גג זכוכית (עם כיסוי), מצלמות היקפיות, סגירה רכה לדלתות, תפעול חשמלי לדלת אחורית, להגה, למושבים הקדמיים ולמשענות המושבים האחוריים, אוורור ועיסוי בכולם, 'סייעת דיגיטלית', צג "12.8, מחוונים מוקרנים, תצוגה עילית, צג שליטה מאחור, בקרת-אקלים תלת-אזורית עם מערכת לטיהור אוויר, מערכת שמע עם 23 רמקולים.
צילום: ניאו
מתבוננים
מטבע הדברים הזמן שיכולנו להקדיש ל-EL6 החדש היה קצר. ובמבט ראשוני תחת קרני שמש ישראליות הוא נראה דומה מאוד לדגם הגדול יותר, ומחובר מאוד, בעיקר בחזית, ליתר הדגמים.
כצפוי הוא נראה פחות כבד מ-EL7 הקרוב לו בגלל הגג המשתפל לאחור, מה שיוצר הופעה מעט יותר דינמית וספורטיבית. ועדיין, כמו ב-EL7 ובדגמי ניאו האחרים, העיצוב מאופק מדי והרכב אינו בולט מספיק, דבר המורגש במיוחד במבט מלפנים.
צילום: ניאו
מתיישבים
כרגיל בניאו גם כאן נומי (Nomi), ה"סייעת דיגיטלית", טורחת לברך בכניסה ולפטפט עוד קצת. העובדה שסביבת הנהג היא כמו בשאר דגמי
ניאו אותם פגשנו הקלה על ההתאקלמות בזכות תפעול דומה. עם זאת, וכמו בדגמים סיניים אחרים, הנדסת האנוש אינה מתעלה.
כמעט הכל נשלט באמצעות הצג האנכי, והמשמעות היא שתפעול מערכות כמו מיזוג ואפילו שליטה בפתחים שלו נעשה דרכו וזה אינו נוח. בנוסף, ובמסגרת המדור 'דברים גרועים שלמדנו מטסלה' כיוון ההגה והמראות נעשה דרך ההגה. לפחות כאן וכמו ב-EL7 יש כיסוי פנימי נפתח לגג זכוכית, והמעבר בהמשך למכוניות הנוסעים החסרות את הכיסוי הזה הדגיש את היתרון שבכך.
במבט ראשון הריפוד דמוי העור והחומרים בסביבת הנהג דומים לאלה שב-EL7 ונראים עשירים מאשר ב-ET5. כיוון מושב הנהג מפורט מאוד אך לא בהכרח נוח.
מאחור המרחב גדול, וצג השליטה, כולל הכוונון החשמלי של המשענת, מזכיר יותר את EL8 מאשר את ET5.
צילום: ניאו
נוהגים
משך הנהיגה היה קצר, אבל בכל מקרה קל היה להתרשם מכך שהביצועים טובים מאוד. מעבר בקטע מפותל הפגין כי היכולת הדינמית גבוהה למדי, למרות שהרכב משדר את משקלו. בכל הקשור לכך, כניסה לפנייה תיעשה לאט, אך היציאה יכולה להיות מהירה ממש. בנהיגה שכזאת יורגש גם כי המנוע האחורי הוא החזק יותר. ביחס לבלימה, התחושה היא שהבלמים טובים יחסית לדגמים חשמליים אחרים.
בתוואי הקצר בו נהגנו, עלה כי במצב 'נוח' הרכב אינו מרוסן באופן מספק, ובמצבים אחרים הוא אינו מתעלה בספיגת שיבושים גדולים גם בגלל שפעולת הבולמים נוקשה מדי.
צילום: יצרן
מסכמים
המפגש עם EL6, הדגם החדש של ניאו, יחד עם נהיגה נוספת בדגמים אותם כבר פגשנו, הדגיש את הייחוד של המותג הצעיר הזה.
למרות שניאו נוסד לפני עשר שנים בלבד והדגם הראשון לכלל השוק יצא לאור רק ב-2018, כיום מדובר בתשעה דגמים, ובישראל עצמה מיוצגים כעת חמישה מהם. ניו פועל כמותג יוקרה – במיצוב, במפרט, באבזור, גם במחירים – ומכוון היישר לצמרת שם.
בקרוב נבחן את הדגם החדש והחשוב עבורו גם לעומק.
צילום: יצרן
