ברקע הדברים
המסלול החצי-קבוע על-שם זי'ל וילינייב הנמצא באי המלאכותי נוטרדאם במונטריאול, אירח לא מעט מרוצים דרמטיים, וגם הפעם שיתף מזג האוויר פעולה עם ההפקה. כבר במקצי האימונים שנערכו בסוף השבוע מזג האוויר לא היה יציב, גשם בעוצמות שונות ירד אך לא תמיד. התוצאה הייתה מקצים מרתקים ותנאי מסלול שהשתנו, ובמרוץ עצמו היה לכך ביטוי בוטה.אחרי ההצלחה הגדולה במונטה קרלו האכזבה הגדולה של פרארי החלה כבר במקצה הדירוג, בו שתי המכוניות שלה לא הצליחו לעלות למקצה המכריע. מנגד, מרצדס שהחלה בתהליך של שיפור המכוניות שלה כבר קודם – מה שמצא ביטוי במונטה קרלו במכונית של ראסל – הייתה תחרותית מאשר עד כה, וראסל עצמו היה ראשון במקצה הדירוג. וורסטפן סיים עם זמן זהה בדיוק אך היות ורשם אותו אחריו נאלץ להסתפק במקום השני. שלישי סיים נוריס.
הדבר עצמו
ביום המרוץ עצמו ירד גשם שוטף, זה פסק לקראת הזינוק אבל אל המסלול שטוף המים זינקו המכוניות עם צמיגי ביניים. המסלול החל להתייבש במהלך המרוץ, אבל הוא היה מספיק רטוב עד ההקפה העשרים (מתוך שבעים הקפות במרוץ) כדי שייווצרו רסיסי מים באופן שפגע גם בראות של הנהגים. גם בהמשך האספלט לא היה יבש מספיק כדי למנוע אובדן אחיזה ותאונות.ראסל הוביל בחלק הראשון של המרוץ אך נעקף בהקפה ה-21 על-ידי נוריס שעלה למקום הראשון בעוד וורסטפן תופס את המקום השני. על רקע התנאים הצפי היה שמכונית קוצבת תצא ותבחש בעניינים וזה אכן קרה.
תאונה של לוגאן סרג'נט בוויליאמס הביאה להוצאת מכונית כזו בהקפה ה-26, ונוריס שהוביל לא היה במקום הנכון כדי להיכנס לרחבת טיפולים. כתוצאה מכך הוא נכנס אליה אחרי יתר המתחרים ואיבד בכך זמן יקר; הוא יצא ממנה בהקפה ה-27, יתרון של כ-10 שניות נמחק, וכך נוריס מצא עצמו שלישי, אחרי וורסטפן וראסל.
בהקפה ה-44 היה לואיס המילטון במרצדס ראשון בין המובילים שעבר לצמיגי סליקס "יבשים", מייד אחריו לרחבה וורסטפן וראסל בעוד נוריס מנסה שוב לבנות מלפנים פער לפני הכניסה (ואולי, גם, לקוות למכונית קוצבת שהפעם תסייע לו). התכנית עבדה חלקית, נוריס הצליח לצאת ממש במקביל לוורסטפן ונראה היה שהפעם יקדים אותו – אך על צמיגים קרים מדי ומסלול לח מדי המכונית החליקה והאלוף השתלט על המקום הראשון.
רצף תאונות, תחילה של סרג'יו פרז ברד בול במרוץ גרוע ביותר ואחרי כן של קרלוס סיינז בפרארי עם אלכסנדר אלבון בוויליאמס הביאו להוצאת מכונית קוצבת נוספת בהקפה ה-54. אנשי מרצדס ניצלו אותה להחלפה צמיגים נוספת, אך הפעם היא כבר לא סייעה להם בהזנקה מחדש. ראסל טעה שוב והפסיד את המקום השלישי להמילטון, שהיה על צמיגים קשים ואיטיים יותר, מכיוון שלא נותרו לו צמיגים צהובים ומהירים יותר. בסופו של דבר ראסל חזר למקום השלישי והמילטון סיים רביעי אך קבע את ההקפה המהירה במרוץ.
וורסטפן חגג ניצחון מרשים ביותר בתנאים קשים תוך שמירה על קור רוח והימנעות מטעויות שאפיינו את רוב מתחריו. נוריס וראסל שסיימו אחריו היו מאוכזבים מהתוצאה; הפער בין המקום השני לראשון עמד על 3.883 שניות – הרבה פחות מאשר ביטוי לשליטה מוחלטת כפי שהיה עד לא מכבר.
אוסקר פיאסטרי סיים חמישי במקלארן לפני פרננדו אלונסו ולאנס סטרול באסטון מרטין, דניאל ריקרדו ב-RB, ופייר גסלי ואסטבן אוקון באלפין.
עבור פרארי זה היה מרוץ מאכזב; שתי המכוניות השתרכו מאחור רוב הזמן ופרשו לפני הסיום בגלל שילוב של תקלות, טעויות חוסר יכולת של המכונית.
גרנד פרי קנדה, מונטריאול, מסלול וילנייב, 9.6.24
1. מקס וורסטפן – רד בול
2. לנדו נוריס – מקלארן
3. ג'ורג' ראסל – מרצדס
4. לואיס המילטון – מרצדס
5. אוסקר פיאסטרי – מקלארן
6. פרננדו אלונסו – אסטון מרטין
7. לאנס סטרול – אסטון מרטין
8. דניאל ריקרדו – RB
9. פייר גסלי – אלפין
10. אסטבן אוקון – אלפין
אליפות הנהגים אחרי 9 מרוצים (מתוך 24)
1. מקס וורסטפן – 194 נק'
2. שארל לקלר – 138 נק'
3. לנדו נוריס – 131 נק'
4. קרלוס סיינז – 108 נק'
5. סרג'יו פרז- 107 נק'
אליפות היצרנים אחרי 9 מרוצים (מתוך 24)
1. רד בול – 301 נק'
2. פרארי – 252 נק'
3. מקלארן – 212 נק'
4. מרצדס –124 נק'
5. אסטון מרטין – 58 נק'