זה כנראה האבטיח היקר בהסטוריה. יולי 2021, צהריים, אזור השומרון, כביש 55 המוביל מקדומים לכפר סבא. נהג ישראלי עוצר את רכבו, מרצדס 220c, בסמוך לבאסטה של אבטיחים שנפחתה בחלקו האחורי של טנדר שעמד בצד הכביש. שמח שיוכל לחזור לביתו ביום חם עם פרי מרענן, הוא יוצא מרכבו, אך מותיר אותו פתוח ומונע, תוך שהוא מפנה אליו את גבו.
בתום שניות ספורות, בעודו נוקש עם ידו על אבטיח ובוחן את בשלותו, השתחל גנב לרכב היוקרה ושעט מהמקום לכיוון קלקיליה. הקורבן, מודיע על האירוע למשטרת ישראל ומתאר את מה שראה: "זה היה בחור עם כובע לבן".
לאחר מכן, הוא פנה למבטחת הרכב, שבתום בדיקותיה הממושכות, מעבירה לחשבונו סכום של 46,586 שקלים בלבד, בעוד שמחירו עפ"י מחירון לוי יצחק עמד על 145 אלף שקלים. כיצד סוכמו הדברים? בהודעתה, היא ציינה כי ההפחתה נובעת מכך שהרכב שימש בעבר כמונית וכן בשל כמות הקילומטרים שהצטברה על מד המרחק, כמו גם ירידת ערך שנגרמה לו בעקבות תאונות קודמות.
בנוסף לכך, העירה המבטחת, גם העובדה כי הותיר את הרכב מותנע ולא מאויש – עמדה לו לרועץ. אי לכך, הוא הגיש כנגדה תביעה בגין הפער בין הסכום ששילמה לו, לבין מחירו נכון ליום התאונה. זמן לא רב לאחר מכן, הרכב נמצא והושב על ידי המשטרה לרשותו, אולם הוא סירב להעבירו לחזקת חברת הביטוח, כפי שהפוליסה דורשת ממנו.
האחריות של הנהג
חברת הביטוח, באמצעות באת כוחה, עו"ד נטלי שלו בוקאי, ממשרדו של אסף ורשה, טענה כי תנאי מוקדם לתשלום תגמולי ביטוח בפוליסה בגין גניבת רכב, הוא כי מפתחות הרכב לא נמצאים בו כאשר הנהג אינו בחלל הנוסעים. לטענתה, הנסיבות בהן הוא נגנב, ללא שמירת קשר עין וללא כל שליטה, עולות לכדי נטישתו. "מדובר באדישות או חוסר אכפתיות, רשלנות רבתי ואשם תורם", או במילים אחרות – קיימת הצדקה של ממש לקיזוז של תגמולי הביטוח בשיעור של 50%.
טענה זו נסמכת על הנכתב בדו"ח החקירה של חברת הביטוח, בו צוין כי קיימת אפשרות סבירה שהוא השאיר את המנוע פועל, "אולי כדי להשאיר את המזגן בפעולה", נכתב. בנוסף, ציינה עורכת הדין, כי ההפחתה נובעת מערכו המשוקלל של הרכב, בהינתן עברו התאונתי וכו'. מנגד, התובע טען כי הנסיבות שונות לחלוטין: "סגרתי את הרכב ולא נעלתי אותו אבל כיביתי את המנוע. בדוק".
לצד זאת, הוא ציין בעדותו כי הרכב נגנב תוך זמן קצר ביותר. כיצד שני החלקים של עדותו מתיישבים יחד? לא ברור. "אם כגרסת הנהג, הרכב לא היה מונע, היתה נדרשת פעולה כלשהיא מצד הגנב לשם הנעתו וגניבתו", פסקה כב' השופטת רונית אופיר, סגנית נשיאת בית משפט השלום בבת ים. לדבריה, "העובדה כי הרכב נגנב בזמן קצר ביותר, כאשר נהג הרכב מצוי מטרים ספורים ממנו, מסתברת יותר עם המסקנה כי הרכב היה מונע, כאשר תשומת ליבו מופנית לבחינת האבטיחים".
לאחר שהשופטת הכריעה בסוגיה זו, היא נדרשה לפסוק האם קיזוז של 50% משווי הרכב, בשל נסיבות גניבתו, מהווה הפחתה 'סבירה'. לדבריה, אין אפשרות לקבוע מסגרת נוקשה של התייחסות לנושא, אלא יש לבחון אותו גם מבעד להיבט של "צפיות סבירה" ושיקולים של מדיניות ציבורית: "הסכנה של גניבה, כמו גם תחכומם ותעוזתם של גנבי הרכב, הם עובדות ידועות לכל".
עוד הוסיפה, כי "על מנת למנוע אפשרות כזו, כל שנדרש מהנהג הוא לבצע פעולה פשוטה ביותר, שאינה כרוכה בטרחה או טרדה שכזו, גם אם הוא נדרש לכך לעיתים קרובות ואפילו מספר רב של פעמים ביום. הדברים אמורים לגבי נעילת הרכב המפעילה את מערכות ההגנה שלו, ואף יותר מכך , שנוגע להוצאת המפתח ממערכות ההנעה של הרכב".
צילום: תומר פדר
אנחנו לא בשוויץ
השופטת אף התייחסה בפסק דינה למה שאמור היה להיות ברור לכל בעל רכב, במציאות הביטחונית המורכבת במדינה: "הדברים אמורים ביתר שאת, בזמן שמכת הגניבות רק מחמירה. האירוע אירע על כביש 55, ליד קרני שומרון. מדובר במקום שדורש מידת ערנות מוגברת".
הותרת הרכב פתוח, לדבריה, כאשר הוא מונע וכאשר תשומת הלב של הנהג אינה נתונה באופן בלעדי לרכב, אלא לבחינת אבטיחים בחלקו האחורי של הטנדר, יש בה משום רשלנות שמצדיקה הפחתת חבות. סוף דבר: התביעה נדחתה, והנהג נדרש לשלם בנוסף גם הוצאות משפט.
