ועדת הכספים של עיריית תל אביב-יפו אישרה לפני מספר ימים תיקון לחוק העזר העירוני למניעת רעש ולצו עבירות הקנס, לפיו תהפוך הצפירה לעבירת קנס ובעל הרכב ייחשב כמי שאחראי על העבירה. אלא שמתברר כי היא אינה העיר הראשונה בישראל שהחליטה להסיר את הכפפות במלחמה נגד היד הקלה של הנהגים על הצופר.
למעשה, עיריית פתח תקווה היא הראשונה להפעיל מערכת אכיפה טכנולוגית לאכיפת מפגעי רעש בכבישים. על פי נתוני העירייה, שמתפרסמים בבלעדיות במערכת 'אוטו', המערכת פועלת בעיר כחודשיים, אולם רק בשבועות האחרונים החלה אכיפה בפועל, במהלכה נרשמו כ-500 דוחות על סך של 245 שקלים.
"בשנים האחרונות גוברת תופעת מפגעי הרעש בכבישים, בהתאם לעלייה בהיקף כלי הרכב. מדובר בתופעה שפוגעת באיכות חיי התושבים, בעיקר באלו הגרים בסמיכות לצירים ראשיים", מציין רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקווה. לדבריו, "אנו נוקטים במגוון אמצעים בתחום האכיפה וכמובן גם בתחום ההסברה, ומזה מספר חודשים שאנו מפעילים מערכת אכיפה טכנולוגית המסייעת לנו לאכוף רעש שנגרם מכלי רכב/ אופנועים. אנו תקווה כי הציבור ימנע מלצפצף שלא לצורך ואיכות החיים של התושבים כמו גם של הנהגים, תשתפר"
האכיפה של עבירה זו מתבצעת באמצעות שימוש במצלמה עליה מותקנים עשרות מיקרופונים זעירים, כאשר השילוב של השניים מייצר זיהוי מוחלט של הרכב ממנו מתבצעת העבירה, וזו מועברת לפקחים אשר יושבים ביחידה לאכיפה אלקטרונית. בדומה לדיני התעבורה, גם במקרה של הפעלת צופר בניגוד לחוק, ייחשב בעל הרכב כמי שביצע את העבירה, אלא אם הוא יוכיח אחרת.
צילום: יצרן, אילוסטרציה
מפלס העצבים המדיני
תופעת ריבוי הצפירות לא מטרידה רק את הרשויות המקומיות, אלא סומנה גם ע"י המשרד לאיכות הסביבה. במהלך השנים האחרונות יזם המשרד מספר מבצעי אכיפה שהניבו מאות דוחות; "השימוש בצופר יוצר רעש התקפי (מונח מקצועי) הנגרם בהפתעה ובעוצמה חזקה ועלול לגרום לנזקים בריאותיים מצטברים להולכי הרגל ולתושבים הגרים בסמוך לצמתים גדולים".
הסיכון שנשקף מרעש התקפי נרחב ומשמעותי ממה שנדמה. ממחקר שפורסם לפני מספר שנים בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, עולה כי לרעש עשויה להיות השפעה משמעותית על בריאות הלב וכלי הדם. חוקרים בגרמניה ובדנמרק סקרו שנים של נתונים ומחקרים קודמים כדי לקבוע מה הקשר בין רעש לבין מחלות לב.
לפי הממצאים, אנשים שנחשפו לרעשים סביבתיים, במיוחד רעשי תחבורה, לקו בשיעור גבוה יותר בשבץ מוחי, בהתקפי לב, באי ספיקת לב, בקצב לב לא סדיר, בלחץ דם גבוה, ובסוכרת. החוקרים ציינו כי רעש בעוצמה גבוהה גורם לעלייה בהורמוני הסטרס, דבר שגורם לחוסר איזון מטבולי, לנטייה לקרישיות מוגברת של הדם ולנזקים בריאותיים משמעותיים.
על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, כמחצית מהציבור בישראל חשוף באופן קבוע לרעש של מעל 60 דציבלים, כאשר רמות רעש סביבתיות גבוהות, שעלולות לפגוע בבריאות, עומדות על 55 דציבלים. בכתבה שפורסמה בגלובס, נכתב כי לפי המשרד להגנת הסביבה, הרעש הממוצע ליממה בתל אביב הוא כ־70 דציבלים, ויש אזורים שבשעות היום הרעש בהם אף עולה מעל 85 דציבלים. לדוגמא, מי שממתין לאוטובוס במרכז העיר או לרכבת בתחנת השלום חשוף למעל ל־90 דציבלים.
"מדובר במפגע בטיחותי ובריאותי כאחד", מציין רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. "על אף שהחוק קובע כי יש לצפור רק בעת סכנה ממשית, נהגים רבים עדיין צופרים לדרבן את הנהג שלפניהם להתחיל בנסיעה עוד טרם התחלפות הרמזור לירוק, או על מנת לזרז את מחפשי החניה המעכבים אותם בדרכם".
עו"ד אסף ורשה.
צילום: שחר כלב
הסיכון שנוטלים נהגים שמצפצפים, אינו מסתכם בהטלת קנס: במידה ומכונית או כל כלי רכב אחר גורמים לבהלה של רוכב אופניים עקב שימוש בצופר, וכתוצאה מכך מאבד רוכב האופניים את השליטה, נופל ונפצע, הרי שמדובר בתאונת דרכים וזאת, גם אם לא נוצר מגע פיזי בינו ובין המכונית.
במקרה כזה,
מציין עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין כי רוכב האופניים שנפצע זכאי לקבל פיצוי כספי מחברת הביטוח שביטחה בפוליסת ביטוח חובה את "הרכב המבהיל", בכפוף לכך שהרוכב יוכיח שהנפילה אירעה כתוצאה מהבהלה. ואין מדובר על סיכון תיאורטי, מציין עו"ד ורשה: " תיק תביעה בנושא זה נידון בבית משפט השלום בתל אביב, ובו נקבע כי נפילתו של התובע מאופניו, שבעקבותיה נגרמה הנכות הרפואית, אכן נגרמה כתוצאה מהבהלה שאחזה בו עקב התנהלותו של הנהג, אף שלא היה מגע בין כלי הרכב לאופניים".
